| 1 Et respondens Jesus, dixit iterum in parabolis eis, dicens : | 1 ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר |
| 2 Simile factum est regnum cælorum homini regi, qui fecit nuptias filio suo. | 2 דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו |
| 3 Et misit servos suos vocare invitatos ad nuptias, et nolebant venire. | 3 וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא |
| 4 Iterum misit alios servos, dicens : Dicite invitatis : Ecce prandium meum paravi, tauri mei et altilia occisa sunt, et omnia parata : venite ad nuptias. | 4 ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה |
| 5 Illi autem neglexerunt : et abierunt, alius in villam suam, alius vero ad negotiationem suam : | 5 והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו |
| 6 reliqui vero tenuerunt servos ejus, et contumeliis affectos occiderunt. | 6 והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום |
| 7 Rex autem cum audisset, iratus est : et missis exercitibus suis, perdidit homicidas illos, et civitatem illorum succendit. | 7 ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש |
| 8 Tunc ait servis suis : Nuptiæ quidem paratæ sunt, sed qui invitati erant, non fuerunt digni : | 8 אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה |
| 9 ite ergo ad exitus viarum, et quoscumque inveneritis, vocate ad nuptias. | 9 לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה |
| 10 Et egressi servi ejus in vias, congregaverunt omnes quos invenerunt, malos et bonos : et impletæ sunt nuptiæ discumbentium. | 10 ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים |
| 11 Intravit autem rex ut videret discumbentes, et vidit ibi hominem non vestitum veste nuptiali. | 11 ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה |
| 12 Et ait illi : Amice, quomodo huc intrasti non habens vestem nuptialem ? At ille obmutuit. | 12 ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם |
| 13 Tunc dicit rex ministris : Ligatis manibus et pedibus ejus, mittite eum in tenebras exteriores : ibi erit fletus et stridor dentium. | 13 ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים |
14 Multi enim sunt vocati, pauci vero electi.
| 14 כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים |
| 15 Tunc abeuntes pharisæi, consilium inierunt ut caperent eum in sermone. | 15 וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר |
| 16 Et mittunt ei discipulos suos cum Herodianis, dicentes : Magister, scimus quia verax es, et viam Dei in veritate doces, et non est tibi cura de aliquo : non enim respicis personam hominum : | 16 וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם |
| 17 dic ergo nobis quid tibi videtur, licet censum dare Cæsari, an non ? | 17 לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא |
| 18 Cognita autem Jesus nequitia eorum, ait : Quid me tentatis, hypocritæ ? | 18 וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני |
| 19 ostendite mihi numisma census. At illi obtulerunt ei denarium. | 19 הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר |
| 20 Et ait illis Jesus : Cujus est imago hæc, et superscriptio ? | 20 ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו |
| 21 Dicunt ei : Cæsaris. Tunc ait illis : Reddite ergo quæ sunt Cæsaris, Cæsari : et quæ sunt Dei, Deo. | 21 ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים |
22 Et audientes mirati sunt, et relicto eo abierunt.
| 22 וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם |
| 23 In illo die accesserunt ad eum sadducæi, qui dicunt non esse resurrectionem : et interrogaverunt eum, | 23 ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר |
| 24 dicentes : Magister, Moyses dixit : Si quis mortuus fuerit non habens filium, ut ducat frater ejus uxorem illius, et suscitet semen fratri suo. | 24 רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו |
| 25 Erant autem apud nos septem fratres : et primus, uxore ducta, defunctus est : et non habens semen, reliquit uxorem suam fratri suo. | 25 ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו |
| 26 Similiter secundus, et tertius usque ad septimum. | 26 וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה |
| 27 Novissime autem omnium et mulier defuncta est. | 27 ואחרי כלם מתה גם האשה |
| 28 In resurrectione ergo cujus erit de septem uxor ? omnes enim habuerunt eam. | 28 ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה |
| 29 Respondens autem Jesus, ait illis : Erratis nescientes Scripturas, neque virtutem Dei. | 29 ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים |
| 30 In resurrectione enim neque nubent, neque nubentur : sed erunt sicut angeli Dei in cælo. | 30 כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו |
| 31 De resurrectione autem mortuorum non legistis quod dictum est a Deo dicente vobis : | 31 ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר |
| 32 Ego sum Deus Abraham, et Deus Isaac, et Deus Jacob ? Non est Deus mortuorum, sed viventium. | 32 אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים |
33 Et audientes turbæ, mirabantur in doctrina ejus.
| 33 וישמע המון העם וישתומממו על תורתו |
| 34 Pharisæi autem audientes quod silentium imposuisset sadducæis, convenerunt in unum : | 34 והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו |
| 35 et interrogavit eum unus ex eis legis doctor, tentans eum : | 35 ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר |
| 36 Magister, quod est mandatum magnum in lege ? | 36 רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה |
| 37 Ait illi Jesus : Diliges Dominum Deum tuum ex toto corde tuo, et in tota anima tua, et in tota mente tua. | 37 ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך |
| 38 Hoc est maximum, et primum mandatum. | 38 זאת היא המצוה הגדולה והראשונה |
| 39 Secundum autem simile est huic : Diliges proximum tuum, sicut teipsum. | 39 והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך |
40 In his duobus mandatis universa lex pendet, et prophetæ.
| 40 בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים |
| 41 Congregatis autem pharisæis, interrogavit eos Jesus, | 41 ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר |
| 42 dicens : Quid vobis videtur de Christo ? cujus filius est ? Dicunt ei : David. | 42 מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד |
| 43 Ait illis : Quomodo ergo David in spiritu vocat eum Dominum, dicens : | 43 ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו |
| 44 Dixit Dominus Domino meo : Sede a dextris meis, donec ponam inimicos tuos scabellum pedum tuorum ? | 44 נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך |
| 45 Si ergo David vocat eum Dominum, quomodo filius ejus est ? | 45 ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו |
| 46 Et nemo poterat ei respondere verbum : neque ausus fuit quisquam ex illa die eum amplius interrogare. | 46 ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו |
CEI 1974
Volgare
Vulgata
Libro del Pueblo
New Jerusalem
Bible de Jérusalem
Sagrada Católica
Einheitsübersetzung
Káldi
Septuaginta
Modern Hebrew
Stuttgartensia 2
Smith Van Dyke
Hrvatska
Tysiącleci
Библия
Біблія
Peshitta