Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 14

MODERN HEBREW BIBLE	VULGATA
1 ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו	1 Et factum est cum intraret Jesus in domum cujusdam principis pharisæorum sabbato manducare panem, et ipsi observabant eum.
2 והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים	2 Et ecce homo quidam hydropicus erat ante illum.
3 ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו	3 Et respondens Jesus dixit ad legisperitos et pharisæos, dicens : Si licet sabbato curare ?
4 ויאחז בו וירפאהו וישלחהו	4 At illi tacuerunt. Ipse vero apprehensum sanavit eum, ac dimisit.
5 ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת	5 Et respondens ad illos dixit : Cujus vestrum asinus, aut bos in puteum cadet, et non continuo extrahet illum die sabbati ?
6 ולא יכלו להשיב על זאת דבר	6 Et non poterant ad hæc respondere illi.
7 וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם	7 Dicebat autem et ad invitatos parabolam, intendens quomodo primos accubitus eligerent, dicens ad illos :
8 כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך	8 Cum invitatus fueris ad nuptias, non discumbas in primo loco, ne forte honoratior te sit invitatus ab illo.
9 ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון	9 Et veniens is, qui te et illum vocavit, dicat tibi : Da huic locum : et tunc incipias cum rubore novissimum locum tenere.
10 אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך	10 Sed cum vocatus fueris, vade, recumbe in novissimo loco : ut, cum venerit qui te invitavit, dicat tibi : Amice, ascende superius. Tunc erit tibi gloria coram simul discumbentibus :
11 כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם	11 quia omnis, qui se exaltat, humiliabitur : et qui se humiliat, exaltabitur.
12 וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום	12 Dicebat autem et ei, qui invitaverat : Cum facis prandium, aut cœnam, noli vocare amicos tuos, neque fratres tuos, neque cognatos, neque vicinos divites : ne forte te et ipsi reinvitent, et fiat tibi retributio ;
13 אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים	13 sed cum facis convivium, voca pauperes, debiles, claudos, et cæcos :
14 ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים	14 et beatus eris, quia non habent retribuere tibi : retribuetur enim tibi in resurrectione justorum.
15 וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים	15 Hæc cum audisset quidam de simul discumbentibus, dixit illi : Beatus qui manducabit panem in regno Dei.
16 והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים	16 At ipse dixit ei : Homo quidam fecit cœnam magnam, et vocavit multos.
17 וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל	17 Et misit servum suum hora cœnæ dicere invitatis ut venirent, quia jam parata sunt omnia.
18 ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני	18 Et cœperunt simul omnes excusare. Primus dixit ei : Villam emi, et necesse habeo exire, et videre illam : rogo te, habe me excusatum.
19 ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני	19 Et alter dixit : Juga boum emi quinque, et eo probare illa : rogo te, habe me excusatum.
20 ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא	20 Et alius dixit : Uxorem duxi, et ideo non possum venire.
21 ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים	21 Et reversus servus nuntiavit hæc domino suo. Tunc iratus paterfamilias, dixit servo suo : Exi cito in plateas et vicos civitatis : et pauperes, ac debiles, et cæcos, et claudos introduc huc.
22 ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום	22 Et ait servus : Domine, factum est ut imperasti, et adhuc locus est.
23 ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי	23 Et ait dominus servo : Exi in vias, et sæpes : et compelle intrare, ut impleatur domus mea.
24 כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי	24 Dico autem vobis quod nemo virorum illorum qui vocati sunt, gustabit cœnam meam.
25 והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם	25 Ibant autem turbæ multæ cum eo : et conversus dixit ad illos :
26 איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי	26 Si quis venit ad me, et non odit patrem suum, et matrem, et uxorem, et filios, et fratres, et sorores, adhuc autem et animam suam, non potest meus esse discipulus.
27 ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי	27 Et qui non bajulat crucem suam, et venit post me, non potest meus esse discipulus.
28 כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו	28 Quis enim ex vobis volens turrim ædificare, non prius sedens computat sumptus, qui necessarii sunt, si habeat ad perficiendum,
29 פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר	29 ne, posteaquam posuerit fundamentum, et non potuerit perficere, omnes qui vident, incipiant illudere ei,
30 כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות	30 dicentes : Quia hic homo cœpit ædificare, et non potuit consummare ?
31 אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף	31 Aut quis rex iturus committere bellum adversus alium regem, non sedens prius cogitat, si possit cum decem millibus occurrere ei, qui cum viginti millibus venit ad se ?
32 ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום	32 Alioquin adhuc illo longe agente, legationem mittens rogat ea quæ pacis sunt.
33 ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי	33 Sic ergo omnis ex vobis, qui non renuntiat omnibus quæ possidet, non potest meus esse discipulus.
34 טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן	34 Bonum est sal : si autem sal evanuerit, in quo condietur ?
35 לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע	35 Neque in terram, neque in sterquilinium utile est, sed foras mittetur. Qui habet aures audiendi, audiat.