Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 14

MODERN HEBREW BIBLE	LA SACRA BIBBIA
1 ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו	1 Un sabato era entrato in casa di uno dei capi dei farisei per mangiare pane e lo stavano ad osservare.
2 והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים	2 Di fronte a lui c'era un idropico.
3 ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו	3 Rivolgendosi ai dottori della legge e ai farisei, Gesù disse: "E' lecito di sabato guarire o no?".
4 ויאחז בו וירפאהו וישלחהו	4 Ma essi restarono in silenzio. Allora egli prese per mano il malato, lo guarì e lo congedò.
5 ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת	5 Poi domandò agli altri: "Chi di voi, se gli cade nel pozzo un figlio o un bue, non lo tirerà subito fuori, anche se è di sabato?".
6 ולא יכלו להשיב על זאת דבר	6 Ma essi non sapevano rispondere.
7 וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם	7 Osservando poi come alcuni invitati sceglievano i primi posti, disse loro una parabola:
8 כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך	8 "Quando sei invitato a nozze da qualcuno, non adagiarti al primo posto, perché potrebbe esserci un invitato più importante di te;
9 ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון	9 in tal caso colui che ti ha invitato sarà costretto a venirti a dire: "Cedigli il posto!". Allora tu, pieno di vergogna, dovrai prendere l'ultimo posto.
10 אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך	10 Invece, quando sei invitato a nozze, va' a metterti all'ultimo posto. Quando arriverà colui che ti ha invitato, ti dirà: "Amico, vieni, prendi un posto migliore". Allora ciò sarà per te motivo di onore davanti a tutti gli invitati.
11 כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם	11 Infatti, chiunque si innalza sarà abbassato, chi invece si abbassa sarà innalzato".
12 וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום	12 Disse poi a colui che lo aveva invitato: "Quando offri un pranzo o una cena, non invitare i tuoi amici o fratelli, né i tuoi parenti, né i ricchi che abitano vicino a te: costoro infatti possono a loro volta invitarti e così tu puoi avere il contraccambio.
13 אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים	13 Invece, quando offri un banchetto, invita poveri, storpi, zoppi, ciechi:
14 ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים	14 e sarai beato, perché essi non hanno la possibilità di ricambiarti. Infatti sarai contraccambiato nella risurrezione dei giusti".
15 וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים	15 Uno degli invitati, udite queste parole, esclamò: "Beato chi mangia il pane nel regno di Dio!".
16 והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים	16 Gesù rispose: "Un uomo fece un grande banchetto e invitò molta gente.
17 וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל	17 All'ora del pranzo, mandò un suo servo a dire agl'invitati: "Venite, tutto è pronto".
18 ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני	18 Ma tutti, uno dopo l'altro, cominciarono a scusarsi. Uno disse: "Ho comprato un campo e devo andare a vederlo. Ti prego di scusarmi".
19 ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני	19 Un altro disse: "Ho comprato cinque paia di buoi e sto andando a provarli. Ti prego di scusarmi".
20 ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא	20 Un altro ancora disse: "Ho preso moglie e perciò non posso venire".
21 ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים	21 Ritornato dal suo padrone, il servo gli riferì tutto questo. Allora il padrone di casa, pieno di sdegno, disse al servo: "Esci presto per le piazze e per le vie della città e conduci qui poveri, storpi, ciechi e zoppi".
22 ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום	22 Il servo poi disse al padrone: "Signore, il tuo ordine è stato eseguito, ma c'è ancora posto".
23 ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי	23 Allora il padrone disse al servo: "Esci per le strade e lungo le siepi e forzali a venire, perché la mia casa sia piena di gente".
24 כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי	24 Vi dico infatti: nessuno di quegli uomini che erano stati invitati gusterà la mia cena".
25 והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם	25 Grandi folle andavano con lui. Egli si rivolse a loro e disse:
26 איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי	26 "Se uno viene a me e non odia suo padre, sua madre, la moglie, i figli, i fratelli, le sorelle ed anche la propria vita, non può essere mio discepolo.
27 ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי	27 Chi non porta la propria croce e non viene dietro di me, non può essere mio discepolo.
28 כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו	28 Chi di voi, volendo costruire una torre, non siede prima a calcolare la spesa, per vedere se possiede abbastanza denaro per portarla a termine?
29 פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר	29 Perché non càpiti che, se getta le fondamenta e non è in grado di finire i lavori, la gente che vede cominci a schernirlo e a dire:
30 כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות	30 "Costui ha cominciato a costruire e non è stato capace di portare a termine i lavori".
31 אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף	31 Oppure, quale re, andando in guerra contro un altro re, non siede prima a calcolare se con diecimila soldati può affrontare il nemico che avanza con ventimila?
32 ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום	32 Se vede che non è possibile, mentre il nemico è ancora lontano, gli manda messaggeri a chiedere quali sono le condizioni per la pace.
33 ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי	33 Così, dunque, chiunque di voi non rinuncia a tutti i propri beni, non può essere mio discepolo".
34 טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן	34 "Il sale è buono, ma se perde il suo sapore, con che cosa gli si renderà il sapore?
35 לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע	35 Non serve né per la terra, né per il concime; perciò lo si butta via. Chi ha orecchi, cerchi di capire!".