Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 9

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 וירד באניה ויעבר ויבא אל עירו	1 Jésus monta dans la barque pour faire la traversée et il arriva dans sa ville.
2 והנה הם מביאים אליו איש נכה אברים והוא משכב על המטה ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים חזק בני נסלחו לך חטאתיך	2 À ce moment on lui amena un homme paralysé, étendu sur un brancard. Jésus vit la foi de ces gens et il dit au paralysé: "Courage, mon gars, tes péchés sont pardonnés!”
3 והנה אנשים מן הסופרים אמרו בלבבם מגדף הוא	3 Il y avait là des maîtres de la Loi; aussitôt ils se disent: "Cet homme se moque de Dieu!”
4 וירא ישוע את מחשבתם ויאמר למה תחשבו רעה בלבבכם	4 Mais Jésus a vu ce qu’ils pensent, et il leur dit: "Pourquoi faites-vous ces réflexions méchantes?
5 כי מה הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום התהלך	5 Quel est le plus facile à dire: ‘Tes péchés sont pardonnés’, ou: ‘Lève-toi et marche?’
6 אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים קום שא את מטתך ולך לך אל ביתך	6 Sachez donc que le Fils de l’Homme a autorité sur la terre pour pardonner les péchés.” Alors Jésus dit au paralysé: "Lève-toi, prends ton brancard et rentre chez toi.”
7 ויקם וילך לביתו	7 Aussitôt l’homme se leva et rentra chez lui.
8 והמון העם כראותם זאת השתוממו וישבחו את האלהים אשר נתן שלטן כזה לבני אדם	8 En voyant cela la foule fut saisie de crainte; elle rendait gloire à Dieu pour avoir donné un tel pouvoir à des humains.
9 ויהי בעבר ישוע משם וירא איש ישב בבית המכס ושמו מתי ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריך	9 Jésus s’en alla plus loin et vit celui qui était à la douane. Il dit à cet homme, un dénommé Matthieu: "Suis-moi!” L’autre se leva et se mit à le suivre.
10 ויהי בהסבו בביתו והנה מוכסים וחטאים רבים באו ויסבו עם ישוע ותלמידיו	10 Comme Jésus était là à table dans la maison, un certain nombre de collecteurs de l’impôt et d’autres pécheurs étaient installés avec Jésus et ses disciples.
11 ויראו הפרושים ויאמרו אל תלמידיו מדוע עם המוכסים והחטאים אכל רבכם	11 En voyant cela, les Pharisiens commencent à discuter avec ses disciples: "Comment votre maître peut-il manger avec des collecteurs de l’impôt et des pécheurs?”
12 וישמע זאת ישוע ויאמר אליהם החזקים אינם צריכים לרפא כי אם החולים	12 Mais Jésus l’entend et leur dit: "Ce ne sont pas les bien portants qui ont besoin d’un médecin, mais les malades.
13 ואתם צאו ולמדו מה הוא חסד חפצתי ולא זבח כי לא באתי לקרא את הצדיקים כי אם את החטאים לתשובה	13 Allez donc apprendre ce que veut dire cette parole: C’est la miséricorde que j’aime, non les offrandes! “Je ne suis pas venu, moi, pour appeler des justes mais des pécheurs.”
14 ויגשו אליו תלמידי יוחנן ויאמרו מדוע אנחנו והפרושים צמים הרבה ותלמידיך אינם צמים	14 À leur tour les disciples de Jean s’approchent et lui disent: "Nous jeûnons souvent et les Pharisiens également; pourquoi tes disciples n’ont-ils pas de jours de jeûne?”
15 ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה להתאבל בעוד החתן עמהם הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו	15 Jésus leur répond: "Vous ne pouvez tout de même pas imposer le deuil aux compagnons du nouvel époux tant que l’époux est avec eux. Le jour viendra où l’époux leur sera enlevé; alors ils jeûneront.
16 אין משים מטלית חדשה על שמלה בלה כי תנתק מלאתו מן השמלה ותרע הקריעה	16 “On ne rapièce pas un vieux vêtement avec une pièce de tissu qui n’a pas encore été lavé; sinon la pièce tire sur le vêtement et la déchirure devient pire.
17 ואין נותנים יין חדש בנאדות בלים פן יבקעו הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל נותנים את היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו	17 On ne met pas non plus du vin nouveau dans de vieilles outres; sinon les outres craquent, le vin se répand et les outres sont perdues. On met le vin nouveau dans des outres neuves, et ils se conservent pareillement.”
18 ויהי הוא מדבר אליהם את אלה והנה אחד השרים בא וישתחו לו ויאמר עתה זה מתה בתי בא נא ושים את ידך עליה ותחיה	18 Comme Jésus leur parlait, voici qu’un chef arrive et se prosterne devant lui en disant: "Ma fille vient de mourir. Viens pourtant, tu lui imposeras la main et elle vivra.”
19 ויקם ישוע וילך אחריו הוא ותלמידיו	19 Jésus se leva donc pour l’accompagner avec ses disciples.
20 והנה אשה זבת דם שתים עשרה שנה נגשה מאחריו ותגע בציצת בגדו	20 C’est alors qu’une femme s’approcha par derrière et vint toucher la frange de son manteau. Cette femme souffrait de pertes de sang depuis une douzaine d’années
21 כי אמרה בלבה אך אם אגע בבגדו אושע	21 et elle se disait: "Si je pouvais seulement toucher son vêtement, je serais sauvée!”
22 ויפן ישוע וירא אותה ויאמר חזקי בתי אמונתך הושיעה לך ותושע האשה מן השעה ההיא	22 Jésus se retourna et, la voyant, il lui dit: "Courage, ma fille, ta foi t’a sauvée.” Et dès ce moment la femme fut sauvée.
23 ויבא ישוע אל בית השר וירא את המחללים בחלילים ואת העם ההומה ויאמר	23 Lorsque Jésus arriva à la maison du chef, il vit les joueurs de flûte et tous les gens qui faisaient du tapage.
24 סורו מפה כי לא מתה הילדה אך ישנה היא וישחקו לו	24 Et il leur dit: "Retirez-vous, la fillette dort, elle n’est pas morte!” Les gens se moquaient de lui.
25 ויהי אחרי גרש העם ויבא הביתה ויאחז בידה ותקם הנערה	25 On les mit pourtant dehors, et lui entra. Il prit la fillette par la main et elle se leva.
26 ותצא השמועה הזאת בכל הארץ ההיא	26 Cette affaire fit du bruit dans toute la région.
27 ויעבר ישוע משם וילכו אחריו שני אנשים עורים והמה צעקעם ואמרים חננו בן דוד	27 Comme Jésus quittait cet endroit, deux aveugles le suivirent qui criaient par derrière: "Fils de David, aie pitié de nous!”
28 וכבואו הביתה נגשו אליו העורים ויאמר אליהם ישוע המאמינים אתם כי יש לאל ידי לעשות זאת ויאמרו אליו כן אדנינו	28 Au moment où Jésus entra dans la maison, les aveugles s’approchèrent et Jésus leur dit: "Croyez-vous vraiment que je peux le faire?” Ils répondirent: "Oui, Seigneur.”
29 ויגע בעיניהם ויאמר יעשה לכם כאמונתכם	29 Alors Jésus toucha leurs yeux et dit: "Qu’il vous arrive comme vous avez cru.”
30 ותפקחנה עיניהם ויגער בם ישוע ויאמר ראו פן יודע לאיש	30 Et leurs yeux s’ouvrirent. Jésus leur fit la leçon: "Faites en sorte que personne ne le sache!”
31 והמה בצאתם השמיעו את שמעו בכל הארץ ההיא	31 Mais dès qu’ils furent sortis, ils parlèrent de lui dans toute la région.
32 המה יצאו והנה הביאו אליו איש אלם אחוז שד	32 Les aveugles étaient tout juste sortis lorsqu’on présenta à Jésus un homme qui avait un démon: il ne pouvait pas parler.
33 וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל	33 Jésus chassa le démon et le muet commença à parler. Voilà donc la foule tout émerveillée, car les gens disaient: "On n’a jamais rien vu de pareil en Israël!”
34 והפרושים אמרו על ידי שר השדים מגרש הוא את השדים	34 Cependant les Pharisiens étaient là pour dire: "Il chasse les démons avec l’aide du chef des démons!”
35 ויסב ישוע בכל הערים והכפרים וילמד בבתי כנסיותיהם ויבשר בשורת המלכות וירפא כל מחלה וכל מדוה בעם	35 Jésus faisait la tournée des villes et des villages. Il enseignait dans leurs synagogues, il proclamait la Bonne Nouvelle du Royaume et guérissait n’importe quel mal ou maladie.
36 ובראותו את ההמנים נכמרו רחמיו עליהם כי הם מתעלפים ונדחים כצאן אשר אין להם רעה	36 En voyant ces foules il eut pitié d’elles, car elles étaient accablées et sans réaction, comme des brebis qui n’ont pas de berger.
37 אז ידבר לתלמדידיו ויאמר רב הקציר והפעלים מעטים	37 Alors il dit à ses disciples: "La moisson est abondante et les ouvriers sont peu nombreux.
38 לכן התחננו אל בעל הקציר לשלח פעלים לקצירו	38 Priez donc le Seigneur de la moisson pour qu’il envoie des ouvriers à sa moisson.”