1 ויהי כראותו את המון העם ויעל ההרה וישב שם ויגשו אליו תלמידיו | 1 וַיְהִי כִרְאוֹתוֹ אֶת־הֲמוֹן הָעָם וַיַּעַל הָהָרָה וַיֵּשֶׁב שָׁם וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו |
2 ויפתח את פיהו וילמד אותם לאמר | 2 וַיִּפְתַּח אֶת־פִּיהוּ וַיְלַמֵּד אוֹתָם לֵאמֹר |
3 אשרי עניי רוח כי להם מלכות השמים | 3 אַשְׁרֵי עֲנִיֵּי רוּחַ כִּי לָהֶם מַלְכוּת הַשָּׁמָיִם |
4 אשרי האבלים כי הם ינחמו | 4 אַשְׁרֵי הָאֲבֵלִים כִּי־הֵם יְנֻחָמוּ |
5 אשרי הענוים כי המה יירשו הארץ | 5 אַשְׁרֵי הָעֲנָוִים כִּי־הֵמָּה יִירְשׁוּ הָאָרֶץ |
6 אשרי הרעבים והצמאים לצדקה כי הם ישבעו | 6 אַשְׁרֵי הָרְעֵבִים וְהַצְּמֵאִים לַצְּדָקָה כִּי־הֵם יִשְׂבָּעוּ |
7 אשרי הרחמנים כי הם ירחמו | 7 אַשְׁרֵי הָרַחֲמָנִים כִּי־הֵם יְרֻחָמוּ |
8 אשרי ברי לבב כי הם יחזו את האלהים | 8 אַשְׁרֵי בָּרֵי לֵבָב כִּי־הֵם יֶחֱזוּ אֶת־הָאֱלֹהִים |
9 אשרי רדפי שלום כי בני אלהים יקראו | 9 אַשְׁרֵי רֹדְפֵי שָׁלוֹם כִּי־בְנֵי אֱלֹהִים יִקָּרֵאוּ |
10 אשרי הנרדפים על דבר הצדקה כי להם מלכות השמים | 10 אַשְׁרֵי הַנִּרְדָּפִים עַל־דְּבַר הַצְּדָקָה כִּי לָהֶם מַלְכוּת הַשָּׁמָיִם |
11 אשריכם אם יחרפו וירדפו אתכם וידברו בשקר עליכם כל רע בעבורי | 11 אַשְׁרֵיכֶם אִם־יְחָרְפוּ וְיִרְדְּפוּ אֶתְכֶם וִידַבְּרוּ בְשֶׁקֶר עֲלֵיכֶם כָּל־רָע בַּעֲבוּרִי |
12 שמחו וגילו כי שכרכם רב בשמים כי כן רדפו את הנביאים אשר היו לפניכם | 12 שִׂמְחוּ וְגִילוּ כִּי שְׂכַרְכֶם רַב בַּשָּׁמָיִם כִּי־כֵן רָדְפוּ אֶת־הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר הָיוּ לִפְנֵיכֶם |
13 אתם מלח הארץ ואם המלח היה תפל במה ימלח הן לא יצלח עוד לכל כי אם להשליך חוצה והיה מרמס לבני אדם | 13 אַתֶּם מֶלַח הָאָרֶץ וְאִם־הַמֶּלַח הָיָה תָפֵל בַּמֶּה יָמְלָח הֵן לֹא־יִצְלַח עוֹד לַכֹּל כִּי אִם־לְהַשְׁלִיךְ חוּצָה וְהָיָה מִרְמָס לִבְנֵי אָדָם |
14 אתם אור העולם עיר ישבת על ההר לא תוכל להסתר | 14 אַתֶּם אוֹר הָעוֹלָם עִיר ישֶׁבֶת עַל־הָהָר לֹא תוּכַל לְהִסָּתֵר |
15 גם אין מדליקים נר ושמים אותו תחת האיפה כי אם על המנורה ויאר לכל אנשי הבית | 15 גַּם אֵין מַדְלִיקִים נֵר וְשָׂמִים אוֹתוֹ תַּחַת הָאֵיפָה כִּי אִם־עַל־הַמְּנוֹרָה וְיָאֵר לְכָל־אַנְשֵׁי הַבָּיִת |
16 כן יאר אורכם לפני בני האדם למען יראו מעשיכם הטובים ושבחו את אביכים שבשמים | 16 כֵּן יָאֵר אוֹרְכֶם לִפְנֵי בְּנֵי הָאָדָם לְמַעַן יִרְאוּ מַעֲשֵׂיכֶם הַטּוֹבִים וְשִׁבְּחוּ אֶת־אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמָיִם |
17 אל תחשבו כי באתי להפר את התורה או את דברי הנביאים לא באתי להפר כי אם למלאת | 17 אַל־תַּחְשְׁבוּ כִּי בָאתִי לְהָפֵר אֶת־הַתּוֹרָה אוֹ אֶת־דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים לֹא בָאתִי לְהָפֵר כִּי אִם־לְמַלֹּאת |
18 כי אמן אמר אני לכם עד כי יעברו השמים והארץ לא תעבר יוד אחת או קוץ אחד מן התורה עד אשר יעשה הכל | 18 כִּי אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם עַד כִּי־יַעַבְרוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ לֹא תַעֲבֹר יוֹד אַחַת אוֹ־קוֹץ אֶחָד מִן־הַתּוֹרָה עַד אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה הַכֹּל |
19 לכן מי אשר יפר אחת מן המצות הקטנות האלה וכן ילמד את בני האדם קטון יקרא במלכות השמים ואשר יעשה וילמד אותן הוא גדול יקרא במלכות השמים | 19 לָכֵן מִי אֲשֶׁר יָפֵר אַחַת מִן־הַמִּצְוֺת הַקְּטַנּוֹת הָאֵלֶּה וְכֵן יְלַמֵּד אֶת־בְּנֵי הָאָדָם קָטוֹן יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָּׁמָיִם וַאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה וִילַמֵּד אוֹתָן הוּא גָּדוֹל יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָּׁמָיִם |
20 כי אני אמר לכם אם לא תרבה צדקתכם מצדקת הסופרים והפרושים לא תבאו אל מלכות השמים | 20 כִּי אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אִם לֹא־תִרְבֶּה צִדְקַתְכֶם מִצִּדְקַת הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לֹא תָבֹאוּ אֶל־מַלְכוּת הַשָּׁמָיִם |
21 שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תרצח ואשר ירצח מחיב הוא לבית דין | 21 שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר לַקַּדְמוֹנִים לֹא תִרְצָח וַאֲשֶׁר יִרְצַח מְחֻיָּב הוּא לְבֵית דִּין |
22 אבל אני אמר לכם כל אשר יקצף על אחיו חנם מחיב הוא לבית דין ואשר יאמר אל אחיו רקא מחיב הוא לסנהדרין ואשר יאמר אתה הנבל מחיב לאש גיהנם | 22 אֲבָל אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּל־אֲשֶׁר יִקְצֹף עַל־אָחִיו חִנָּם מְחֻיָּב הוּא לְבֵית דִּין וַאֲשֶׁר יֹאמַר אֶל־אָחִיו רֵקָא מְחֻיָּב הוּא לְסַנְהֶדְרִין וַאֲשֶׁר יֹאמַר אַתָּה הַנָּבָל מְחֻיָּב לְאֵשׁ גֵּיהִנֹּם |
23 לכן אם תקריב קרבנך אל המזבח ושם תזכר כי יש לאחיך דבר עליך | 23 לָכֵן אִם־תַּקְרִיב קָרְבָּנְךָ אֶל־הַמִּזְבֵּחַ וְשָׁם תִּזְכֹּר כִּי־יֵשׁ לְאָחִיךָ דָּבָר עָלֶיךָ |
24 עזוב תעזב שם את קרבנך לפני המזבח וקדם ללכת לכפר פני אחיך ואחרי כן בוא הקרב את קרבנך | 24 עָזוֹב תַּעֲזֹב שָׁם אֶת־קָרְבָּנְךָ לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ וְקַדֵּם לָלֶכֶת לְכַפֵּר פְּנֵי אָחִיךָ וְאַחֲרֵי כֵן בּוֹא הַקְרֵב אֶת־קָרְבָּנֶךָ |
25 מהר התרצה לאיש ריבך בעודך בדרך אתו פן יסגיר אתך איש ריבך אל השפט והשפט יסגירך לשוטר והשלכת את בית הכלא | 25 מַהֵר הִתְרַצֵּה לְאִישׁ רִיבְךָ בְּעוֹדְךָ בַדֶּרֶךְ אִתּוֹ פֶּן־יַסְגִּיר אֹתְךָ אִישׁ רִיבְךָ אֶל־הַשֹּׁפֵט וְהַשֹּׁפֵט יַסְגִּירְךָ לַשּׁוֹטֵר וְהָשְׁלַכְתָּ אֶל־בֵּית הַכֶּלֶא |
26 אמן אמר אני לך לא תצא משם עד אשר שלמת את הפרוטה האחרונה | 26 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָךְ לֹא תֵצֵא מִשָּׁם עַד אֲשֶׁר שִׁלַּמְתָּ אֶת־הַפְּרוּטָה הָאַחֲרוֹנָה |
27 שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תנאף | 27 שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר לַקַּדְמוֹנִים לֹא תִנְאָף |
28 אבל אני אמר לכם כל אשר יביט באשה לחמד אותה נאף נאפה בלבו | 28 אֲבָל אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּל־אֲשֶׁר יַבִּיט בְּאִשָּׁה לַחְמֹד אוֹתָהּ נָאֹף נְאָפָהּ בְּלִבּוֹ |
29 ואם תכשילך עין ימינך נקר אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם | 29 וְאִם תַּכְשִׁילְךָ עֵין יְמִינְךָ נַקֵּר אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ מִמֶּךָּ כִּי טוֹב לְךָ אֲשֶׁר יֹאבַד אֶחָד מֵאֵבָרֶיךָ מֵרֶדֶת כָּל־גּוּפְךָ אֶל־גֵּיהִנֹּם |
30 ואם ידך הימנית תכשילך קצץ אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם | 30 וְאִם־יָדְךָ הַיְמָנִית תַּכְשִׁילְךָ קַצֵּץ אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ מִמֶּךָּ כִּי טוֹב לְךָ אֲשֶׁר יֹאבַד אֶחָד מֵאֵבָרֶיךָ מֵרֶדֶת כָּל־גּוּפְךָ אֶל־גֵּיהִנֹּם |
31 ונאמר איש אשר ישלח את אשתו ונתן לה ספר כריתות | 31 וְנֶאֱמַר אִישׁ אֲשֶׁר יְשַׁלַּח אֶת־אִשְׁתּוֹ וְנָתַן לָהּ סֵפֶר כְּרִיתוּת |
32 אבל אני אמר לכם המשלח את אשתו בלתי על דבר זנות עשה אתה נאפת והלקח את הגרושה לו לאשה נאף הוא | 32 אֲבָל אֲנִי אֹמֵר לָכֶם הַמְשַׁלֵּחַ אֶת־אִשְׁתּוֹ בִּלְתִּי עַל־דְּבַר זְנוּת עֹשֶׂה אֹתָהּ נֹאָפֶת וְהַלֹּקֵחַ אֶת־הַגְּרוּשָׁה לוֹ לְאִשָּׁה נֹאֵף הוּא |
33 עוד שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תשבע לשקר ושלם ליהוה שבעותיך | 33 עוֹד שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר לַקַּדְמוֹנִים לֹא תִשָּׁבַע לַשָּׁקֶר וְשַׁלֵּם לַיהוָֹה שְׁבֻעוֹתֶיךָ |
34 אבל אני אמר לכם לא תשבעו כל שבועה לא בשמים כי כסא אלהים המה | 34 אֲבָל אֲנִי אֹמֵר לָכֶם לֹא תִשָּׁבְעוּ כָּל־שְׁבוּעָה לֹא בַשָּׁמַיִם כִּי־כִסֵּא אֱלֹהִים הֵמָּה |
35 ולא בארץ כי הדום רגליו היא ולא בירושלים כי היא קרית מלך רב | 35 וְלֹא בָאָרֶץ כִּי־הֲדוֹם רַגְלָיו הִיא וְלֹא בִירוּשָׁלַיִם כִּי־הִיא קִרְיַת מֶלֶךְ רָב |
36 ]73-63[ אף בראשך אל תשבע כי אין ביכלתך להפך שער אחד ללבן או לשחר אך יהי דברין הן הן לא לא והיותר מאלה מן הרע הוא | 36 אַף בְּרֹאשְׁךָ אַל־תִּשָּׁבֵעַ כִּי־אֵין בִּיכָלְתְּךָ לַהֲפֹךְ שֵׂעָר אֶחָד לְלָבָן אוֹ לְשָׁחֹר |
37 ]73-63[ | 37 אַךְ־יְהִי דְבַרְכֶם הֵן הֵן לֹא לֹא וְהַיּוֹתֵר מֵאֵלֶּה מִן־הָרָע הוּא |
38 שמעתם כי נאמר עין תחת עין שן תחת שן | 38 שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן |
39 אבל אני אמר לכם אל תתקוממו לרע אך המכה אותך על הלפי הימנית הטה לו גם את האחרת | 39 אֲבָל אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אַל־תִּתְקוֹמְמוּ לָרָע אַךְ הַמַּכֶּה אוֹתְךָ עַל־הַלְּחִי הַיְמָנִית הַטֵּה־לוֹ גַּם אֶת־הָאַחֶרֶת |
40 ואשר יחפץ לריב עמך ולקחת את כתנתך תן לו גם את חמעיל | 40 וַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ לָרִיב עִמְּךָ וְלָקַחַת אֶת־כֻּתָּנְתֶּךָ תֶּן־לוֹ גַּם אֶת־הַמְּעִיל |
41 והאנס אותך ללכת עמו דרך מיל לך אתו שנים | 41 וְהָאוֹנֵס אוֹתְךָ לָלֶכֶת עִמּוֹ דֶּרֶךְ מִיל לֵךְ אִתּוֹ שְׁנָיִם |
42 השאל מאתך תן לו והבא ללות ממך אל תשב פניו | 42 הַשֹּׁאֵל מֵאִתְּךָ תֶּן־לוֹ וְהַבָּא לִלְוֺת מִמְּךָ אַל־תָּשֵׁב פָּנָיו |
43 שמעתם כי נאמר ואהבת לרעך ושנאת את איבך | 43 שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ וְשָׂנֵאתָ אֶת־אֹיְבֶךָ |
44 אבל אני אמר לכם אהבו את איביכם ברכו את מקקליכם היטיבו לשנאיכם והתפללו בעד מכאיביכם ורדפיכם | 44 אֲבָל אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אֶהֱבוּ אֶת־אֹיְבֵיכֶם בָּרְכוּ אֶת־מְקַלְלֵיכֶם הֵיטִיבוּ לְשׂנְאֵיכֶם וְהִתְפַּלְלוּ בְּעַד מַכְאִיבֵיכֶם וְרֹדְפֵיכֶם |
45 למען תהיו בנים לאביכם שבשמים אשר הוא מזריח שמשו לרעים ולטובים וממטיר על הצדיקים וגם על הרשעים | 45 לְמַעַן תִּהְיוּ בָנִים לַאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמָיִם אֲשֶׁר הוּא מַזְרִיחַ שִׁמְשׁוֹ לָרָעִים וְלַטּוֹבִים וּמַמְטִיר עַל־הַצַּדִּיקִים וְגַם עַל־הָרְשָׁעִים |
46 כי אם תאהבו את אהביכם מה הוא שכרכם הלא גם המכסים יעשו זאת | 46 כִּי אִם־תְּאֵהֲבוּ אֶת־אֹהֲבֵיכֶם מַה־הוּא שְׂכַרְכֶם הֲלֹא גַם־הַמֹּכְסִים יַעֲשֹוּ־זֹאת |
47 ואם תשאלו לשלום אחיכם בלבד מה יתרון לכם הלא גם המכסים יעשו זאת | 47 וְאִם־תִּשְׁאֲלוּ לִשְׁלוֹם אֲחֵיכֶם בִּלְבָד מַה־יִּתְרוֹן לָכֶם הֲלֹא גַם־הַמֹּכְסִים יַעֲשֹוּ־זֹאת |
48 לכן היו שלמים כאשר אביכם שבשמים שלם הוא | 48 לָכֵן הֱיוּ שְׁלֵמִים כַּאֲשֶׁר אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם שָׁלֵם הוּא |