Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 15

MODERN HEBREW BIBLE	JERUSALEM
1 אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים	1 Alors des Pharisiens et des scribes de Jérusalem s'approchent de Jésus et lui disent:
2 ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם	2 "Pourquoi tes disciples transgressent-ils la tradition des anciens? En effet, ils ne se lavent pas lesmains au moment de prendre leur repas" --
3 ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם	3 "Et vous, répliqua-t-il, pourquoi transgressez-vous le commandement de Dieu au nom de votretradition?
4 כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת	4 En effet, Dieu a dit: Honore ton père et ta mère, et Que celui qui maudit son père ou sa mère soitpuni de mort.
5 ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו	5 Mais vous, vous dites: Quiconque dira à son père ou à sa mère: "Les biens dont j'aurais put'assister, je les consacre",
6 ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם	6 celui-là sera quitte de ses devoirs envers son père ou sa mère. Et vous avez annulé la parole deDieu au nom de votre tradition.
7 חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר	7 Hypocrites! Isaïe a bien prophétisé de vous, quand il a dit:
8 העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני	8 Ce peuple m'honore des lèvres, mais leur coeur est loin de moi.
9 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים	9 Vain est le culte qu'ils me rendent: les doctrines qu'ils enseignent ne sont que préceptes humains."
10 ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו	10 Et ayant appelé la foule près de lui, il leur dit: "Ecoutez et comprenez!
11 לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם	11 Ce n'est pas ce qui entre dans la bouche qui souille l'homme; mais ce qui sort de sa bouche,voilà ce qui souille l'homme."
12 ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו	12 Alors s'approchant les disciples lui disent: "Sais-tu que les Pharisiens se sont choqués det'entendre parler ainsi?"
13 ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר	13 Il répondit: "Tout plant que n'a point planté mon Père céleste sera arraché.
14 הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור	14 Laissez-les: ce sont des aveugles qui guident des aveugles! Or si un aveugle guide un aveugle,tous les deux tomberont dans un trou."
15 ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה	15 Pierre, prenant la parole, lui dit: "Explique-nous la parabole."
16 ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה	16 Il dit: "Vous aussi, maintenant encore, vous êtes sans intelligence?
17 העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות	17 Ne comprenez-vous pas que tout ce qui pénètre dans la bouche passe dans le ventre, puiss'évacue aux lieux d'aisance,
18 אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם	18 tandis que ce qui sort de la bouche procède du coeur, et c'est cela qui souille l'homme?
19 כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים	19 Du coeur en effet procèdent mauvais desseins, meurtres, adultères, débauches, vols, fauxtémoignages, diffamations.
20 אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם	20 Voilà les choses qui souillent l'homme; mais manger sans s'être lavé les mains, cela ne souillepas l'homme."
21 ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון	21 En sortant de là, Jésus se retira dans la région de Tyr et de Sidon.
22 והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד	22 Et voici qu'une femme cananéenne, étant sortie de ce territoire, criait en disant: "Aie pitié demoi, Seigneur, fils de David: ma fille est fort malmenée par un démon."
23 והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו	23 Mais il ne lui répondit pas un mot. Ses disciples, s'approchant, le priaient: "Fais-lui grâce, carelle nous poursuit de ses cris."
24 ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל	24 A quoi il répondit: "Je n'ai été envoyé qu'aux brebis perdues de la maison d'Israël."
25 והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני	25 Mais la femme était arrivée et se tenait prosternée devant lui en disant: "Seigneur, viens à monsecours!"
26 ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים	26 Il lui répondit: "Il ne sied pas de prendre le pain des enfants et de le jeter aux petits chiens" --
27 ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם	27 "Oui, Seigneur! dit-elle, et justement les petits chiens mangent des miettes qui tombent de latable de leurs maîtres!"
28 ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא	28 Alors Jésus lui répondit: "O femme, grande est ta foi! Qu'il t'advienne selon ton désir!" Et de cemoment sa fille fut guérie.
29 ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם	29 Etant parti de là, Jésus vint au bord de la mer de Galilée. Il gravit la montagne, et là il s'assit.
30 ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם	30 Et des foules nombreuses s'approchèrent de lui, ayant avec elles des boiteux, des estropiés, desaveugles, des muets et bien d'autres encore, qu'ils déposèrent à ses pieds; et il les guérit.
31 ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל	31 Et les foules de s'émerveiller en voyant ces muets qui parlaient, ces estropiés qui redevenaientvalides, ces boiteux qui marchaient et ces aveugles qui recouvraient la vue; et ils rendirent gloire au Dieud'Israël.
32 ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך	32 Jésus, cependant, appela à lui ses disciples et leur dit: "J'ai pitié de la foule, car voilà déjà troisjours qu'ils restent auprès de moi et ils n'ont pas de quoi manger. Les renvoyer à jeun, je ne le veux pas: ilspourraient défaillir en route."
33 ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה	33 Les disciples lui disent: "Où prendrons-nous, dans un désert, assez de pains pour rassasier unetelle foule?"
34 ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים	34 Jésus leur dit: "Combien de pains avez-vous" - "Sept, dirent-ils, et quelques petits poissons."
35 ויצו את המון העם לשבת לארץ	35 Alors il ordonna à la foule de s'étendre à terre;
36 ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם	36 puis il prit les sept pains et les poissons, rendit grâces, les rompit et il les donnait à ses disciples,qui les donnaient à la foule.
37 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים	37 Tous mangèrent et furent rassasiés, et des morceaux qui restaient on ramassa sept pleinescorbeilles!
38 והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף	38 Or ceux qui mangèrent étaient 4.000 hommes, sans compter les femmes et les enfants.
39 וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא	39 Après avoir renvoyé les foules, Jésus monta dans la barque et s'en vint dans le territoire deMagadan.