Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 13

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA RICCIOTTI
1 ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים	1 - In quel giorno Gesù, uscito di casa, sedette lungo la riva del mare;
2 ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים	2 subito molta folla si radunò attorno a lui; tanto che, entrato in una barca, vi si pose a sedere, mentre la folla stava sulla riva.
3 וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע	3 E raccontò loro parecchie cose in parabole.«Un seminatore, uscì a seminare.
4 ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו	4 E nel seminare, una parte del seme cadde lungo la strada e vennero gli uccelli dell'aria e lo beccarono.
5 ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה	5 Parte cadde in luoghi sassosi ove non era molta terra e subito spuntò perchè la terra non era molto fredda;
6 ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש	6 ma, levatosi il sole, fu riarsa e, non avendo radice, si seccò.
7 ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו	7 E un'altra cadde tra le spine e le spine crebbero e la soffocarono.
8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים	8 Un'altra finalmente cadde nella terra soffice e diede frutto, dove il cento, dove il sessanta e dove il trenta.
9 מי אשר אזנים לו לשמע ישמע	9 Chi ha orecchi da intendere, intenda».
10 ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם	10 Allora i suoi discepoli, accostatisi, gli chiesero: «Perchè parli loro in parabole?».
11 ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן	11 Egli rispose loro: «Perchè a voi è dato di conoscere i misteri del regno de' cieli; ad essi invece non è dato.
12 כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו	12 Infatti a chiunque ha, sarà dato e sarà nell'abbondanza; ma a chiunque non ha, sarà tolto anche quello che ha.
13 על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו	13 Per questo parlo loro in parabole; poichè vedendo non vedano, e udendo non odano e non intendano.
14 ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו	14 E si adempia in essi la profezia di Isaia, che dice:" Voi udrete con le vostre orecchie e non intenderete; guarderete coi vostri occhi e non vedrete.
15 כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו	15 Perchè il cuore di questo popolo è diventato insensibile; son diventati duri d'orecchi e hanno chiuso i loro occhi affinchè non vedano con gli occhi e non ascoltino con gli orecchi e non intendano col cuore, e non si convertano, ed io non li guarisca ".
16 ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה	16 Ma, in quanto a voi, beati gli occhi vostri perchè vedono, e i vostri orecchi perchè odono!
17 כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו	17 In verità vi dico che molti profeti e giusti han desiderato di vedere le cose che voi vedete e non l'han viste; di udire ciò che voi udite e non l'hanno udito.
18 לכן אתם שמעו נא את משל הזורע	18 Voi dunque sentite un po' cosa significhi la parabola del seminatore.
19 כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך	19 Quando uno ode la parola del regno e non vi pon mente, viene il maligno e porta via quello ch'è stato seminato nel cuore di lui; questi è l'uomo che ha ricevuto la semente caduta lungo la strada.
20 והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה	20 Il seme caduto in luoghi sassosi vuol dire colui che ode la parola e subito la riceve con intima allegrezza;
21 אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל	21 però non ha in sè radice, essendo incostante; e quando sopraggiunge la tribolazione o la persecuzione a cagion della parola, subito si scandalizza.
22 והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו	22 Il seme caduto tra le spine vuol dire colui che ode la parola, ma le sollecitudini del tempo presente e la seduzione delle ricchezze soffocano la parola, tanto ch'essa resta infruttuosa.
23 והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים	23 Il seme poi seminato in buon terreno vuol dire colui che ode la parola e vi pon mente e porta frutto e rende, or il cento, or il sessanta, or il trenta».
24 וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו	24 Egli propose loro un'altra parabola, dicendo: «Il regno dei cieli è simile a un uomo che seminò buon seme nel suo campo.
25 ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו	25 Ma intanto che gli uomini dormivano, venne il suo nemico e seminò della zizzania in mezzo al frumento e se ne andò.
26 וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין	26 Quando l'erba nacque e fece frutto, comparve anche la zizzania.
27 ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין	27 I servi del padrone di casa vennero a raccontargli la cosa: - Signore, non hai tu seminato buon seme nel tuo campo? Com'è dunque che c'è della zizzania? -
28 ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם	28 Egli rispose loro: - Un uomo nemico ha fatto questo. - Ripresero i servi: - Vuoi dunque che andiamo a raccoglierla? -
29 ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים	29 - No, - rispose loro - affinchè raccogliendo la zizzania, non strappiate, per avventura, anche il frumento.
30 הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי	30 Lasciateli crescere insieme, l'uno e l'altra, fino a mietitura: al tempo della raccolta dirò ai mietitori: "Estirpate prima la zizzania e legatela in fasci per bruciarla; il frumento invece ponetelo nel mio granaio" -».
31 וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו	31 Un'altra parabola propose loro dicendo: «Il regno dei cieli è simile a un granellino di senapa, che un uomo prende e semina nel campo;
32 והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו	32 esso è il più piccolo di tutti i semi, ma quand'è cresciuto è più grande di tutti gli erbaggi e si fa un albero; tanto che gli uccelli del cielo vengon a riposarsi tra i suoi rami».
33 וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו	33 E raccontò anche quest'altra parabola: «Il regno dei cieli è simile al lievito, che una donna prende e rimescola in tre staia di farina, finchè tutta la massa lievita».
34 כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם	34 Gesù disse alla folla tutte queste cose in parabole e senza parabole non raccontava nulla,
35 למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם	35 perchè si adempisse quant'era stato detto dal profeta: «Aprirò la mia bocca in parabole: manifesterò cose nascoste fin dalla fondazione del mondo».
36 אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה	36 Allora Gesù, congedate le turbe, tornò in casa, e i suoi discepoli gli s'accostarono, dicendo: «Spiegaci la parabola della zizzania del campo».
37 ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם	37 Egli rispose loro: «Colui che semina il buon seme è il Figliuol dell'uomo;
38 והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה	38 il campo è il mondo; il buon seme sono i figli del Regno; la zizzania sono i figli del maligno;
39 והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים	39 il nemico che l'ha seminata è il diavolo; la mietitura è la fine del tempo presente e i mietitori son gli angeli.
40 והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה	40 Come dunque si raccoglie la zizzania e la si brucia nel fuoco, così succederà alla fine del mondo.
41 בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון	41 Il figliuol dell'uomo manderà i suoi angeli a toglier dal suo regno tutti gli scandali e tutti gli operatori d'iniquità
42 והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים	42 per gettarli nella fornace ardente, dove sarà pianto e stridor di denti.
43 אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע	43 Allora i giusti risplenderanno come il sole nel regno del Padre loro. Chi ha orecchi da intendere, intenda.
44 עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא	44 Il regno de' cieli è simile a un tesoro nascosto nel campo; l'uomo che l'ha trovato, lo nasconde di nuovo e, tutto contento va, vende quanto ha e compra quel campo.
45 עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות	45 Il regno de' cieli è ancora simile a un mercante che va in cerca di belle perle;
46 וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה	46 e, trovata una margarita di gran pregio, va, vende quanto ha e la compra.
47 עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה	47 Il regno de' cieli è ancora simile a una rete calata in mare e che ha preso ogni sorta di pesci.
48 וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה	48 Quando è colma, i pescatori la traggono alla riva e postisi a sedere, metton da parte i buoni nei canestri, e i cattivi li buttan via.
49 כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים	49 Così succederà alla fin del mondo; verranno gli angeli a separare i cattivi di mezzo ai buoni,
50 והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים	50 per gettarli nella fornace di fuoco: dove sarà pianto e stridor di denti.
51 ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו	51 Avete inteso tutte queste cose?». «Sì», risposero essi.
52 ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות	52 Ed egli aggiunse: «Per questo ogni scriba, istruito in ciò che riguarda il regno de' cieli, è simile a un padre di famiglia, il quale cava fuori dal suo tesoro cose nuove e cose vecchie».
53 ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם	53 Gesù, finito di raccontar queste parabole, se ne andò.
54 ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות	54 E recatosi nella sua patria, insegnava in quella sinagoga, talchè la gente stupiva e diceva: «Donde ha costui tanta sapienza e questi miracoli?
55 הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה	55 Non è egli il figlio del legnaiuolo? E sua madre non si chiama Maria? E i suoi fratelli, Giacomo, Giuseppe, Simone e Giuda?
56 ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה	56 E le sue sorelle non son tutte fra noi? Donde sono venute a lui tutte queste cose?».
57 ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו	57 E si scandalizzavano di lui. Ma Gesù disse loro: «Un profeta non è sprezzato che nella sua patria e nella sua casa».
58 ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם	58 E non fece colà molti miracoli a motivo della loro incredulità.