Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 13

MODERN HEBREW BIBLE	DOUAI-RHEIMS
1 ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים	1 The same day Jesus going out of the house, sat by the sea side.
2 ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים	2 And great multitudes were gathered unto him, so that he went up into a boat and sat: and all the multitude stood on the shore.
3 וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע	3 And he spoke to them many things in parables, saying: Behold the sower went forth to sow.
4 ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו	4 And whilst he soweth some fell by the way side, and the birds of the air came and ate them up.
5 ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה	5 And other some fell upon stony ground, where they had not much earth: and they sprung up immediately, because they had no deepness of earth.
6 ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש	6 And when the sun was up they were scorched: and because they had not root, they withered away.
7 ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו	7 And others fell among thorns: and the thorns grew up and choked them.
8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים	8 And others fell upon good ground: and they brought forth fruit, some an hundredfold, some sixtyfold, and some thirtyfold.
9 מי אשר אזנים לו לשמע ישמע	9 He that hath ears to hear, let him hear.
10 ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם	10 And his disciples came and said to him: Why speakest thou to them in parables?
11 ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן	11 Who answered and said to them: Because to you it is given to know the mysteries of the kingdom of heaven: but to them it is not given.
12 כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו	12 For he that hath, to him shall be given, and he shall abound: but he that hath not, from him shall be taken away that also which he hath.
13 על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו	13 Therefore do I speak to them in parables: because seeing they see not, and hearing they hear not, neither do they understand.
14 ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו	14 And the prophecy of Isaias is fulfilled in them, who saith: By hearing you shall hear, and shall not understand: and seeing you shall see, and shall not perceive.
15 כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו	15 For the heart of this people is grown gross, and with their ears they have been dull of hearing, and their eyes they have shut: lest at any time they should see with their eyes, and hear with their ears, and understand with their heart, and be converted, and I should heal them.
16 ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה	16 But blessed are your eyes, because they see, and your ears, because they hear.
17 כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו	17 For, amen, I say to you, many prophets and just men have desired to see the things that you see, and have not seen them, and to hear the things that you hear and have not heard them.
18 לכן אתם שמעו נא את משל הזורע	18 Hear you therefore the parable of the sower.
19 כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך	19 When any one heareth the word of the kingdom, and understandeth it not, there cometh the wicked one, and catcheth away that which was sown in his heart: this is he that received the seed by the way side.
20 והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה	20 And he that received the seed upon stony ground, is he that heareth the word, and immediately receiveth it with joy.
21 אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל	21 Yet hath he not root in himself, but is only for a time: and when there ariseth tribulation and persecution because of the word, he is presently scandalized.
22 והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו	22 And he that received the seed among thorns, is he that heareth the word, and the care of this world and the deceitfulness of riches choketh up the word, and he becometh fruitless.
23 והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים	23 But he that received the seed upon good ground, is he that heareth the word, and understandeth, and beareth fruit, and yieldeth the one an hundredfold, and another sixty, and another thirty.
24 וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו	24 Another parable he proposed to them, saying: The kingdom of heaven is likened to a man that sowed good seeds in his field.
25 ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו	25 But while men were asleep, his enemy came and oversowed cockle among the wheat and went his way.
26 וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין	26 And when the blade was sprung up, and had brought forth fruit, then appeared also the cockle.
27 ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין	27 And the servants of the goodman of the house coming said to him: Sir, didst thou not sow good seed in thy field? whence then hath it cockle?
28 ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם	28 And he said to them: An enemy hath done this. And the servants said to him: Wilt thou that we go and gather it up?
29 ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים	29 And he said: No, lest perhaps gathering up the cockle, you root up the wheat also together with it.
30 הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי	30 Suffer both to grow until the harvest, and in the time of the harvest I will say to the reapers: Gather up first the cockle, and bind it into bundles to burn, but the wheat gather ye into my barn.
31 וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו	31 Another parable he proposed unto them, saying: The kingdom of heaven is like to a grain of mustard seed, which a man took and sowed in his field.
32 והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו	32 Which is the least indeed of all seeds; but when it is grown up, it is greater than all herbs, and becometh a tree, so that the birds of the air come, and dwell in the branches thereof.
33 וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו	33 Another parable he spoke to them: The kingdom of heaven is like to leaven, which a woman took and hid in three measures of meal, until the whole was leavened.
34 כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם	34 All these things Jesus spoke in parables to the multitudes: and without parables he did not speak to them.
35 למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם	35 That it might be fulfilled which was spoken by the prophet, saying: I will open my mouth in parables, I will utter things hidden from the foundation of the world.
36 אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה	36 Then having sent away the multitudes, he came into the house, and his disciples came to him, saying: Expound to us the parable of the cockle of the field.
37 ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם	37 Who made answer and said to them: He that soweth the good seed, is the Son of man.
38 והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה	38 And the field, is the world. And the good seed are the children of the kingdom. And the cockle, are the children of the wicked one.
39 והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים	39 And the enemy that sowed them, is the devil. But the harvest is the end of the world. And the reapers are the angels.
40 והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה	40 Even as cockle therefore is gathered up, and burnt with fire: so shall it be at the end of the world.
41 בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון	41 The Son of man shall send his angels, and they shall gather out of his kingdom all scandals, and them that work iniquity.
42 והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים	42 And shall cast them into the furnace of fire: there shall be weeping and gnashing of teeth.
43 אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע	43 Then shall the just shine as the sun, in the kingdom of their Father. He that hath ears to hear, let him hear.
44 עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא	44 The kingdom of heaven is like unto a treasure hidden in a field. Which a man having found, hid it, and for joy thereof goeth, and selleth all that he hath, and buyeth that field.
45 עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות	45 Again the kingdom of heaven is like to a merchant seeking good pearls.
46 וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה	46 Who when he had found one pearl of great price, went his way, and sold all that he had, and bought it.
47 עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה	47 Again the kingdom of heaven is like to a net cast into the sea, and gathering together of all kind of fishes.
48 וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה	48 Which, when it was filled, they drew out, and sitting by the shore, they chose out the good into vessels, but the bad they cast forth.
49 כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים	49 So shall it be at the end of the world. The angels shall go out, and shall separate the wicked from among the just.
50 והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים	50 And shall cast them into the furnace of fire: there shall be weeping and gnashing of teeth.
51 ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו	51 Have ye understood all these things? They say to him: Yes.
52 ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות	52 He said unto them: Therefore every scribe instructed in the kingdom of heaven, is like to a man that is a householder, who bringeth forth out of his treasure new things and old.
53 ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם	53 And it came to pass: when Jesus had finished these parables, he passed from thence.
54 ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות	54 And coming into his own country, he taught them in their synagogues, so that they wondered and said: How came this man by this wisdom and miracles?
55 הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה	55 Is not this the carpenter's son? Is not his mother called Mary, and his brethren James, and Joseph, and Simon, and Jude:
56 ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה	56 And his sisters, are they not all with us? Whence therefore hath he all these things?
57 ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו	57 And they were scandalized in his regard. But Jesus said to them: A prophet is not without honour, save in his own country, and in his own house.
58 ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם	58 And he wrought not many miracles there, because of their unbelief.