Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 13

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLIA
1 ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים	1 Aquel día, salió Jesús de casa y se sentó a orillas del mar.
2 ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים	2 Y se reunió tanta gente junto a él, que hubo de subir a sentarse en una barca, y toda la gente quedaba en la ribera.
3 וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע	3 Y les habló muchas cosas en parábolas. Decía: «Una vez salió un sembrador a sembrar.
4 ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו	4 Y al sembrar, unas semillas cayeron a lo largo del camino; vinieron las aves y se las comieron.
5 ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה	5 Otras cayeron en pedregal, donde no tenían mucha tierra, y brotaron enseguida por no tener hondura de tierra;
6 ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש	6 pero en cuanto salió el sol se agostaron y, por no tener raíz, se secaron.
7 ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו	7 Otras cayeron entre abrojos; crecieron los abrojos y las ahogaron.
8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים	8 Otras cayeron en tierra buena y dieron fruto, una ciento, otra sesenta, otra treinta.
9 מי אשר אזנים לו לשמע ישמע	9 El que tenga oídos, que oiga».
10 ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם	10 Y acercándose los discípulos le dijeron: «¿Por qué les hablas en parábolas?»
11 ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן	11 El les respondió: «Es que a vosotros se os ha dado el conocer los misterios del Reino de los Cielos, pero a ellos no.
12 כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו	12 Porque a quien tiene se le dará y le sobrará; pero a quien no tiene, aun lo que tiene se le quitará.
13 על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו	13 Por eso les hablo en parábolas, porque viendo no ven, y oyendo no oyen ni entienden.
14 ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו	14 En ellos se cumple la profecía de Isaías: Oír, oiréis, pero no entenderéis, mirar, miraréis, pero no veréis.
15 כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו	15 Porque se ha embotado el corazón de este pueblo, han hecho duros sus oídos, y sus ojos han cerrado; no sea que vean con sus ojos, con sus oídos oigan, con su corazón entiendan y se conviertan, y yo los sane.
16 ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה	16 «¡Pero dichosos vuestros ojos, porque ven, y vuestros oídos, porque oyen!
17 כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו	17 Pues os aseguro que muchos profetas y justos desearon ver lo que vosotros veis, pero no lo vieron, y oír lo que vosotros oís, pero no lo oyeron.
18 לכן אתם שמעו נא את משל הזורע	18 «Vosotros, pues, escuchad la parábola del sembrador.
19 כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך	19 Sucede a todo el que oye la Palabra del Reino y no la comprende, que viene el Maligno y arrebata lo sembrado en su corazón: éste es el que fue sembrado a lo largo del camino.
20 והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה	20 El que fue sembrado en pedregal, es el que oye la Palabra, y al punto la recibe con alegría;
21 אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל	21 pero no tiene raíz en sí mismo, sino que es inconstante y, cuando se presenta una tribulación o persecución por causa de la Palabra, sucumba enseguida.
22 והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו	22 El que fue sembrado entre los abrojos, es el que oye la Palabra, pero los preocupaciones del mundo y la seducción de las riquezas ahogan la Palabra, y queda sin fruto.
23 והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים	23 Pero el que fue sembrado en tierra buena, es el que oye la Palabra y la comprende: éste sí que da fruto y produce, uno ciento, otro sesenta, otro treinta».
24 וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו	24 Otra parábola les propuso, diciendo: «El Reino de los Cielos es semejante a un hombre que sembró buena semilla en su campo.
25 ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו	25 Pero, mientras su gente dormía, vino su enemigo, sembró encima cizaña entre el trigo, y se fue.
26 וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין	26 Cuando brotó la hierba y produjo fruto, apareció entonces también la cizaña.
27 ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין	27 Los siervos del amo se acercaron a decirle: “Señor, ¿no sembraste semilla buena en tu campo? ¿Cómo es que tiene cizaña?”
28 ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם	28 El les contestó: “Algún enemigo ha hecho esto.” Dícenle los siervos: “¿Quieres, pues, que vayamos a recogerla?”
29 ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים	29 Díceles: “No, no sea que, al recoger la cizaña, arranquéis a la vez el trigo.
30 הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי	30 Dejad que ambos crezcan juntos hasta la siega. Y al tiempo de la siega, diré a los segadores: Recoged primero la cizaña y atadla en gavillas para quemarla, y el trigo recogedlo en mi granero.”»
31 וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו	31 Otra parábola les propuso: «El Reino de los Cielos es semejante a un grano de mostaza que tomó un hombre y lo sembró en su campo.
32 והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו	32 Es ciertamente más pequeña que cualquier semilla, pero cuando crece es mayor que las hortalizas, y se hace árbol, hasta el punto de que las aves del cielo vienen y anidan en sus ramas».
33 וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו	33 Les dijo otra parábola: «El Reino de los Cielos es semejante a la levadura que tomó una mujer y la metió en tres medidas de harina, hasta que fermentó todo».
34 כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם	34 Todo esto dijo Jesús en parábolas a la gente, y nada les hablaba sin parábolas,
35 למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם	35 para que se cumpliese el oráculo del profeta: Abriré en parábolas mi boca, publicaré lo que estaba oculto desde la creación del mundo.
36 אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה	36 Entonces despidió a la multitud y se fue a casa. Y se le acercaron sus discípulos diciendo: «Explícanos la parábola de la cizaña del campo».
37 ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם	37 El respondió: «El que siembra la buena semilla es el Hijo del hombre;
38 והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה	38 el campo es el mundo; la buena semilla son los hijos del Reino; la cizaña son los hijos del Maligno;
39 והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים	39 el enemigo que la sembró es el Diablo; la siega es el fin del mundo, y los segadores son los ángeles.
40 והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה	40 De la misma manera, pues, que se recoge la cizaña y se la quema en el fuego, así será al fin del mundo.
41 בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון	41 El Hijo del hombre enviará a sus ángeles, que recogerán de su Reino todos los escándalos y a los obradores de iniquidad,
42 והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים	42 y los arrojarán en el horno de fuego; allí será el llanto y el rechinar de dientes.
43 אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע	43 Entonces los justos brillarán como el sol en el Reino de su Padre. El que tenga oídos, que oiga.
44 עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא	44 «El Reino de los Cielos es semejante a un tesoro escondido en un campo que, al encontrarlo un hombre, vuelve a esconderlo y, por la alegría que le da, va, vende todo lo que tiene y compra el campo aquel».
45 עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות	45 «También es semejante el Reino de los Cielos a un mercader que anda buscando perlas finas,
46 וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה	46 y que, al encontrar una perla de gran valor, va, vende todo lo que tiene y la compra.
47 עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה	47 «También es semejante el Reino de los Cielos a una red que se echa en el mar y recoge peces de todas clases;
48 וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה	48 y cuando está llena, la sacan a la orilla, se sientan, y recogen en cestos los buenos y tiran los malos.
49 כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים	49 Así sucederá al fin del mundo: saldrán los ángeles, separarán a los malos de entre los justos
50 והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים	50 y los echarán en el horno de fuego; allí será el llanto y el rechinar de dientes.
51 ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו	51 «¿Habéis entendido todo esto?» Dícenle: «Sí».
52 ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות	52 Y él les dijo: «Así, todo escriba que se ha hecho discípulo del Reino de los Cielos es semejante al dueño de una casa que saca de sus arcas lo nuevo y lo viejo».
53 ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם	53 Y sucedió que, cuando acabó Jesús estas parábolas, partió de allí.
54 ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות	54 Viniendo a su patria, les enseñaba en su sinagoga, de tal manera que decían maravillados: «¿De dónde le viene a éste esa sabiduría y esos milagros?
55 הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה	55 ¿No es éste el hijo del carpintero? ¿No se llama su madre María, y sus hermanos Santiago, José, Simón y Judas?
56 ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה	56 Y sus hermanas, ¿no están todas entre nosotros? Entonces, ¿de dónde le viene todo esto?»
57 ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו	57 Y se escandalizaban a causa de él. Mas Jesús les dijo: «Un profeta sólo en su patria y en su casa carece de prestigio».
58 ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם	58 Y no hizo allí muchos milagros, a causa de su falta de fe.