Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 10

MODERN HEBREW BIBLE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 ויקרא אליו את שנים עשר תלמידיו ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה לגרשם ולרפוא כל חלי וכל מדוה	1 וַיִּקְרָא אֵלָיו אֶת־שְׁנֵים עָשָׂר תַּלְמִידָיו וַיִּתֵּן לָהֶם שָׁלְטָן עַל־רוּחוֹת הַטֻּמְאָה לְגָרְשָׁם וְלִרְפּוֹא כָּל־חֳלִי וְכָל־מַדְוֶה
2 ואלה שמות שנים עשר השליחים הראשון שמעון הנקרא פטרוס ואנדרי אחיו יעקב בן זבדי ויוחנן אחיו	2 וְאֵלֶּה שְׁמוֹת שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁלִיחִים הָרִאשׁוֹן שִׁמְעוֹן הַנִּקְרָא פֶטְרוֹס וְאַנְדְּרַי אָחִיו יַעֲקֹב בֶּן־זַבְדַּי וְיוֹחָנָן אָחִיו
3 פילפוס ובר תלמי תומא ומתי המוכס יעקב בן חלפי ולבי המכנה תדי	3 פִילִפּוֹס וּבַר־תַּלְמַי תּוֹמָא וּמַתַּי הַמּוֹכֵס יַעֲקֹב בֶּן־חַלְפַי וְלַבַּי הַמְכֻנֶּה תַדָּי
4 שמעון הקני ויהודה איש קריות אשר גם מסר אתו	4 שִׁמְעוֹן הַקַּנָּי וִיהוּדָה אִישׁ־קְרִיּוֹת אֲשֶׁר גַּם־מָסַר אֹתוֹ
5 את שנים העשר האלה שלח ישוע ויצו אתם לאמר אל דרך הגוים אל תלכו ואל עיר השמרונים אל תבאו	5 אֶת־שְׁנֵים הֶעָשָׂר הָאֵלֶּה שָׁלַח יֵשׁוּעַ וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר אֶל־דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל־תֵּלֵכוּ וְאֶל־עִיר הַשֹּׁמְרוֹנִים אַל־תָּבֹאוּ
6 כי אם לכו אל הצאן האבדות לבית ישראל	6 כִּי אִם־לְכוּ אֶל־הַצֹּאן הָאֹבְדוֹת לְבֵית יִשְׂרָאֵל
7 ובלכתכם קראו לאמר למכות השמים קרבה לבוא	7 וּבְלֶכְתְּכֶם קִרְאוּ לֵאמֹר מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם קָרְבָה לָבוֹא
8 רפאו את החולים טהרו את המצרעים הקימו את המתים ואת השדים גרשו חנם לקחתם חנם תתנו	8 רִפְאוּ אֵת הַחוֹלִים טַהֲרוּ אֵת הַמְצֹרָעִים הָקִימוּ אֵת הַמֵּתִים וְאֵת הַשֵּׁדִים גָּרֵשׁוּ חִנָּם לְקַחְתֶּם חִנָּם תִּתֵּנוּ
9 לא תקחו זהב ולא כסף ולא נחשת בחגוריכם	9 לֹא־תִקְחוּ זָהָב וְלֹא כֶסֶף וְלֹא נְחשֶׁת בַּחֲגוֹרֵיכֶם
10 ולא תרמיל לדרך ולא שתי כתנות ולא נעלים ולא מטה כי שוה הפעל די מחיתו	10 וְלֹא תַרְמִיל לַדֶּרֶךְ וְלֹא שְׁתֵּי כֻתֳּנוֹת וְלֹא נַעֲלַיִם וְלֹא מַטֶּה כִּי־שֹׁוֶה הַפֹּעֵל דֵּי מִחְיָתוֹ
11 וכל עיר וכפר אשר תבאו שמה דרשו מי הוא הראוי לזה בתוכה ושם שבו עד כי תצאו	11 וְכָל־עִיר וּכְפָר אֲשֶׁר תָּבֹאוּ שָׁמָּה דִּרְשׁוּ מִי הוּא הָרָאוּי לָזֶה בְּתוֹכָהּ וְשָׁם שְׁבוּ עַד כִּי תֵצֵאוּ
12 ובבואכם אל הבית שאלו לו לשלום	12 וּבְבוֹאֲכֶם אֶל־הַבַּיִת שַׁאֲלוּ־לוֹ לְשָׁלוֹם
13 והיה אם ראוי הבית יבוא עליו שלומכם ואם איננו ראוי שלומכם אליכם ישוב	13 וְהָיָה אִם־רָאוּי הַבַּיִת יָבוֹא עָלָיו שְׁלוֹמְכֶם וְאִם־אֵינֶנּוּ רָאוּי שְׁלוֹמְכֶם אֲלֵיכֶם יָשׁוּב
14 וכל אשר לא יקבל אתכם ולא ישמע לדבריכם צאו לכם מן הבית ההוא ומן העיר ההיא ונערו את עפר רגליכם	14 וְכֹל אֲשֶׁר לֹא־יְקַבֵּל אֶתְכֶם וְלֹא יִשְׁמַע לְדִבְרֵיכֶם צְאוּ לָכֶם מִן־הַבַּיִת הַהוּא וּמִן־הָעִיר הַהִיא וְנַעֲרוּ אֶת־עֲפַר רַגְלֵיכֶם
15 אמן אמר אני לכם כי יקל לארץ סדום ועמרה ביום הדין מן העיר ההיא	15 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי יֵקַל לְאֶרֶץ־סְדוֹם וַעֲמֹרָה בְּיוֹם הַדִּין מִן־הָעִיר הַהִיא
16 הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים לכן היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים	16 הִנְנִי שֹׁלֵחַ אֶתְכֶם כַּכְּבָשִׂים בֵּין הַזְּאֵבִים לָכֵן הֱיוּ עֲרוּמִים כַּנְּחָשִׁים וּתְמִימִים כַּיּוֹנִים
17 והשמרו לכם מבני האדם כי ימסרו אתכם לסנהדריות ויכו אתכם בשוטים בבתי כנסיותיהם	17 וְהִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִבְּנֵי הָאָדָם כִּי יִמְסְרוּ אֶתְכֶם לְסַנְהֶדְרִיּוֹת וְיַכּוּ אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹתֵיהֶם
18 ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם ולגוים	18 וְלִפְנֵי משְׁלִים וּמְלָכִים תּוּבְאוּ לְמַעֲנִי לְעֵדוּת לָהֶם וְלַגּוֹיִם
19 וכי ימסרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו	19 וְכִי יִמְסְרוּ אֶתְכֶם אַל־תִּדְאֲגוּ אֵיךְ וּמֶה תְדַבֵּרוּ כִּי יִנָּתֵן לָכֶם בַּשָּׁעָה הַהִיא אֵת אֲשֶׁר תְּדַבֵּרוּ
20 כי לא אתם הם המדברים כי רוח אביכם הוא המדבר בפיכם	20 כִּי לֹא אַתֶּם הֵם הַמְדַבְּרִים כִּי רוּחַ אֲבִיכֶם הוּא הַמְדַבֵּר בְּפִיכֶם
21 והיה אח ימסר את אחיו למות ואב ימסר את בנו וקמו בנים באבותם וימיתו אותם	21 וְהָיָה אָח יִמְסֹר אֶת־אָחִיו לַמָּוֶת וְאָב יִמְסֹר אֶת־בְּנוֹ וְקָמוּ בָנִים בַּאֲבוֹתָם וְיָמִיתוּ אוֹתָם
22 והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע	22 וִהְיִיתֶם שְׂנוּאִים לְכָל־אָדָם לְמַעַן שְׁמִי וְהַמְחַכֶּה עַד־עֵת קֵץ הוּא יִוָּשֵׁעַ
23 ואם ירדפו אתכם בעיר אחת נוסו לעיר אחרת כי אמן אמר אני לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי יבוא בן האדם	23 וְאִם־יִרְדְּפוּ אֶתְכֶם בְּעִיר אַחַת נוּסוּ לְעִיר אַחֶרֶת כִּי אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם לֹא תְכַלּוּ לַעֲבֹר עָרֵי יִשְׂרָאֵל עַד כִּי־יָבוֹא בֶן־הָאָדָם
24 אין תלמיד עלה על רבו ועבד על אדניו	24 אֵין תַּלְמִיד עֹלֶה עַל־רַבּוֹ וְעֶבֶד עַל־אֲדֹנָיו
25 דיו לתלמיד להיות כרבו ולעבד להיות כאדניו אם לבעל הבית קראו בעל זבוב אף לאנשי ביתו	25 דַּיּוֹ לַתַּלְמִיד לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ וְלָעֶבֶד לִהְיוֹת כַּאדֹנָיו אִם־לְבַעַל הַבַּיִת קָרְאוּ בַעַל־זְבוּב אַף כִּי־לְאַנְשֵׁי בֵיתוֹ
26 על כן לא תיראום כי אין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע	26 עַל־כֵּן לֹא תִירָאוּם כִּי אֵין דָּבָר מְכֻסֶּה אֲשֶׁר לֹא יִגָּלֶה וְאֵין נֶעְלָם אֲשֶׁר לֹא יִוָּדֵעַ
27 את אשר אני אמר לכם בחשך דברו באור ואשר ילחש לאזניכם השמיעו על הגגות	27 אֵת אֲשֶׁר אֲנִי אֹמֵר לָכֶם בַּחשֶׁךְ דַּבְּרוּ בָאוֹר וַאֲשֶׁר יִלָּחֵשׁ לְאָזְנֵיכֶם הַשְׁמִיעוּ עַל הַגַּגּוֹת
28 ואל תיראי מן ההרגים את הגוף ואת הנפש לא יוכלו להרג אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנפש גם את הגוף בגיהנם	28 וְאַל־תִּירְאוּ מִן־הַהֹרְגִים אֶת־הַגּוּף וְאֶת־הַנֶּפֶשׁ לֹא־יוּכְלוּ לַהֲרֹג אַךְ תִּירְאוּ אֵת אֲשֶׁר־יוּכַל לְאַבֵּד גַּם אֶת־הַנֶּפֶשׁ גַּם אֶת־הַגּוּף בְּגֵיהִנֹּם
29 הלא תמכרנה שתי צפרים באסר ואחת מהנה לא תפול ארצה מבלעדי אביכם	29 הֲלֹא תִמָּכַרְנָה שְׁתֵּי צִפֳּרִים בְּאִסָּר וְאַחַת מֵהֵנָּה לֹא תִפּוֹל אַרְצָה מִבַּלְעֲדֵי אֲבִיכֶם
30 ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן	30 וְאַתֶּם גַּם־שַׂעֲרוֹת רֹאשְׁכֶם נִמְנוֹת כֻּלָּן
31 לכן אל תיראו הנכם יקרים מצפרים רבות	31 לָכֵן אַל־תִּירָאוּ הִנְּכֶם יְקָרִים מִצִּפֳּרִים רַבּוֹת
32 הן כל אשר יודה בי לפני האדם אודה בו גם אני לפני אבי שבשמים	32 הֵן כָּל־אֲשֶׁר יוֹדֶה בִי לִפְנֵי הָאָדָם אוֹדֶה־בּוֹ גַם־אָנִי לִפְנֵי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמָיִם
33 ואשר יכחש בי לפני האדם אכחש בו גם אני לפני אבי שבשמים	33 וַאֲשֶׁר יְכַחֵשׁ בִּי לִפְנֵי הָאָדָם אֲכַחֵשׁ־בּוֹ גַם־אָנִי לִפְנֵי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמָיִם
34 אל תחשבו כי באתי להטיל שלום בארץ לא באתי להטיל שלום כי אם חרב	34 אַל־תַּחְשְׁבוּ כִּי בָאתִי לְהָטִיל שָׁלוֹם בָּאָרֶץ לֹא בָאתִי לְהָטִיל שָׁלוֹם כִּי אִם־חָרֶב
35 כי באתי להפריד איש מאביו ובת מאמה וכלה מחמותה	35 כִּי בָאתִי לְהַפְרִיד אִישׁ מֵאָבִיו וּבַת מֵאִמָּהּ וְכַלָּה מֵחֲמוֹתָהּ
36 ואיבי איש אנשי ביתו	36 וְאֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ
37 האהב את אביו ואת אמו יותר ממני איננו כדי לי והאהב את בנו ובתו יותר ממני איננו כדי לי	37 הָאֹהֵב אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ יוֹתֵר מִמֶּנִּי אֵינֶנּוּ כְדַאי לִי וְהָאֹהֵב אֶת־בְּנוֹ וּבִתּוֹ יוֹתֵר מִמֶּנִּי אֵינֶנּוּ כְדַאי לִי
38 ואשר לא יקח את צלבו והלך אחרי איננו כדי לי	38 וַאֲשֶׁר לֹא־יִקַּח אֶת־צְלָבוֹ וְהָלַךְ אַחֲרָי אֵינֶנּוּ כְדַאי לִי
39 המצא את נפשו יאבדנה והמאבד את נפשו למעני הוא ימצאנה	39 הַמֹּצֵא אֶת־נַפְשׁוֹ יְאַבְּדֶנָּה וְהַמְאַבֵּד אֶת־נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי הוּא יִמְצָאֶנָּה
40 המקבל אתכם אותי הוא מקבל והמקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני	40 הַמְקַבֵּל אֶתְכֶם אוֹתִי הוּא מְקַבֵּל וְהַמְקַבֵּל אוֹתִי הוּא מְקַבֵּל אֵת אֲשֶׁר שְׁלָחָנִי
41 המקבל נביא לשם נביא שכר נביא יקח והמקבל צדיק לשם צדיק שכר צדיק יקח	41 הַמְקַבֵּל נָבִיא לְשֵׁם נָבִיא שְׂכַר נָבִיא יִקָּח וְהַמְקַבֵּל צַדִּיק לְשֵׁם צַדִּיק שְׂכַר צַדִּיק יִקָּח
42 והמשקה את אחד הקטנים האלה רק כוס מים קרים לשם תלמיד אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו	42 וְהַמַּשְׁקֶה אֶת־אַחַד הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה רַק כּוֹס מַיִם קָרִים לְשֵׁם תַּלְמִיד אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי לֹא־יֹאבַד שְׂכָרוֹ