1 זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו | 1 זְכֹר יְהוָה מֶה־הָיָה לָנוּ [הַבֵּיט כ] (הַבִּיטָה ק) וּרְאֵה אֶת־חֶרְפָּתֵנוּ |
2 נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים | 2 נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים |
3 יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות | 3 יְתֹומִים הָיִינוּ [אֵין כ] (וְאֵין ק) אָב אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנֹות |
4 מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו | 4 מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ עֵצֵינוּ בִּמְחִיר יָבֹאוּ |
5 על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו | 5 עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ יָגַעְנוּ [לֹא כ] (וְלֹא ק) הוּנַח־לָנוּ |
6 מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם | 6 מִצְרַיִם נָתַנּוּ יָד אַשּׁוּר לִשְׂבֹּעַ לָחֶם |
7 אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו | 7 אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ [אֵינָם כ] (וְאֵינָם ק) [אֲנַחְנוּ כ] (וַאֲנַחְנוּ ק) עֲוֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ |
8 עבדים משלו בנו פרק אין מידם | 8 עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם |
9 בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר | 9 בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ מִפְּנֵי חֶרֶב הַמִּדְבָּר |
10 עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב | 10 עֹורֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ מִפְּנֵי זַלְעֲפֹות רָעָב |
11 נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה | 11 נָשִׁים בְּצִיֹּון עִנּוּ בְּתֻלֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה |
12 שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו | 12 שָׂרִים בְּיָדָם נִתְלוּ פְּנֵי זְקֵנִים לֹא נֶהְדָּרוּ |
13 בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו | 13 בַּחוּרִים טְחֹון נָשָׂאוּ וּנְעָרִים בָּעֵץ כָּשָׁלוּ |
14 זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם | 14 זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם |
15 שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו | 15 שָׁבַת מְשֹׂושׂ לִבֵּנוּ נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחֹלֵנוּ |
16 נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו | 16 נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ אֹוי־נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ |
17 על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו | 17 עַל־זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל־אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ |
18 על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו | 18 עַל הַר־צִיֹּון שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים הִלְּכוּ־בֹו׃ פ |
19 אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור | 19 אַתָּה יְהוָה לְעֹולָם תֵּשֵׁב כִּסְאֲךָ לְדֹר וָדֹור |
20 למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים | 20 לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים |
21 השיבנו יהוה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם | 21 הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה ׀ אֵלֶיךָ [וְנָשׁוּב כ] (וְנָשׁוּבָה ק) חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם |
22 כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד | 22 כִּי אִם־מָאֹס מְאַסְתָּנוּ קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד־מְאֹד |