Vaikrà (ויקרא) - Levitico 26

MODERN HEBREW BIBLE	NOVA VULGATA
1 לא תעשו לכם אלילם ופסל ומצבה לא תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה כי אני יהוה אלהיכם	1 “ Non facietis vobis idolum et sculptile nec lapidem eri getis nec imaginem sculptam in petra ponetis in terra vestra, ut adoretis eam. Ego enim sum Dominus Deus vester.
2 את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה	2 Custodite sabbata mea et pavete sanctuarium meum. Ego Dominus.
3 אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם	3 Si in praeceptis meis ambulaveritis et mandata mea custodieritis et feceritis ea,
4 ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו	4 dabo vobis pluvias temporibus suis, et terra gignet germen suum, et pomis arbores replebuntur.
5 והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם	5 Apprehendet messium tritura vindemiam, et vindemia occupabit sementem; et comedetis panem vestrum in saturitatem et absque pavore habitabitis in terra vestra.
6 ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם	6 Dabo pacem in finibus vestris, dormietis, et non erit qui exterreat. Auferam malas bestias, et gladius non transibit per terminos vestros.
7 ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב	7 Persequemini inimicos vestros, et corruent coram vobis gladio.
8 ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו איביכם לפניכם לחרב	8 Persequentur quinque de vestris centum alienos, et centum ex vobis decem milia; cadent inimici vestri in conspectu vestro gladio.
9 ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימתי את בריתי אתכם	9 Respiciam vos et crescere faciam; multiplicabimini, et firmabo pactum meum vobiscum.
10 ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו	10 Comedetis vetusta congregata priorum messium; et vetera, novis supervenientibus, proicietis.
11 ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם	11 Ponam habitaculum meum in medio vestri, et non abominabitur vos anima mea.
12 והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם	12 Ambulabo inter vos et ero vester Deus, vosque eritis populus meus.
13 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות	13 Ego Dominus Deus vester, qui eduxi vos de terra Aegyptiorum, ne serviretis eis, et qui confregi vectes iugi vestri, ut incederetis erecti.
14 ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה	14 Quod si non audieritis me nec feceritis omnia mandata haec,
15 ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי	15 si spreveritis leges meas, et iudicia mea contempserit anima vestra, ut non faciatis omnia, quae a me constituta sunt, et ad irritum perducatis pactum meum,
16 אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם	16 ego quoque haec faciam vobis: visitabo vos in terrore repentino, in tabe et ardore, qui conficiant oculos et consumant animam, frustra seretis sementem, quae ab hostibus devorabitur.
17 ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם	17 Ponam faciem meam contra vos, et corruetis coram hostibus vestris et subiciemini his, qui oderunt vos, et fugietis, nemine persequente.
18 ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם	18 Sin autem nec sic oboedieritis mihi, addam correptiones vestras septuplum propter peccata vestra
19 ושברתי את גאון עזכם ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחשה	19 et conteram superbiam duritiae vestrae. Daboque caelum vobis desuper sicut ferrum et terram aeneam.
20 ותם לריק כחכם ולא תתן ארצכם את יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו	20 Consumetur incassum robur vestrum: non proferet terra germen, nec arbores poma praebebunt.
21 ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם	21 Si ambulaveritis ex adverso mihi nec volueritis audire me, addam plagas vestras usque in septuplum propter peccata vestra;
22 והשלחתי בכם את חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרכיכם	22 emittamque in vos bestias agri, quae absque liberis vos faciant et deleant pecora vestra et ad paucitatem vos redigant, desertaeque fiant viae vestrae.
23 ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי	23 Quod si nec sic volueritis recipere disciplinam, sed ambulaveritis ex adverso mihi,
24 והלכתי אף אני עמכם בקרי והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם	24 ego quoque contra vos adversus incedam et percutiam vos septies propter peccata vestra.
25 והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית ונאספתם אל עריכם ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד אויב	25 inducamque super vos gladium ultorem foederis mei; cumque confugeritis in urbes vestras, mittam pestilentiam in medio vestri, et trademini hostium manibus.
26 בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו	26 Postquam confregero vobis baculum panis, coquent decem mulieres in uno clibano panem vestrum et reddent eum ad pondus, et comedetis et non saturabimini.
27 ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי	27 Sin autem nec per haec audieritis me, sed ambulaveritis contra me,
28 והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם	28 et ego incedam adversus vos in furore contrario; et corripiam vos septem plagis propter peccata vestra,
29 ואכלתם בשר בניכם ובשר בנתיכם תאכלו	29 ita ut comedatis carnes filiorum et filiarum vestrarum.
30 והשמדתי את במתיכם והכרתי את חמניכם ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם וגעלה נפשי אתכם	30 Destruam excelsa vestra et thymiamateria confringam et ponam cadavera vestra super cadavera idolorum vestrorum, et abominabitur vos anima mea,
31 ונתתי את עריכם חרבה והשמותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם	31 in tantum ut urbes vestras redigam in solitudinem et deserta faciam sanctuaria vestra nec recipiam ultra odorem suavissimum.
32 והשמתי אני את הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה	32 Disperdamque terram vestram; et stupebunt super ea inimici vestri, cum habitatores illius fuerint.
33 ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה	33 Vos autem dispergam in gentes et evaginabo post vos gladium; eritque terra vestra deserta et civitates dirutae.
34 אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה	34 Tunc placebunt terrae sabbata sua cunctis diebus solitudinis suae; quando fueritis in terra hostili, sabbatizabit et sabbata sua supplebit.
35 כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה	35 Cunctis diebus solitudinis sabbatizabit, eo quod non requieverit in sabbatis vestris, quando habitabatis in ea.
36 והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת חרב ונפלו ואין רדף	36 Et, qui de vobis remanserint, dabo pavorem in cordibus eorum in regionibus hostium; terrebit eos sonitus folii volantis, et ita fugient quasi gladium; cadent, nullo persequente.
37 וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורדף אין ולא תהיה לכם תקומה לפני איביכם	37 Et corruent singuli super fratres suos quasi bella fugientes, nemine persequente. Nemo vestrum inimicis audebit resistere.
38 ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם	38 Peribitis inter gentes, et hostilis vos terra consumet.
39 והנשארים בכם ימקו בעונם בארצת איביכם ואף בעונת אבתם אתם ימקו	39 Quod si et de vobis aliqui remanserint, tabescent in iniquitatibus suis in terris inimicorum vestrorum et propter peccata patrum suorum cum ipsis tabescent.
40 והתודו את עונם ואת עון אבתם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עמי בקרי	40 Et confitebuntur iniquitates suas et maiorum suorum, quibus praevaricati sunt in me et ambulaverunt ex adverso mihi,
41 אף אני אלך עמם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם	41 ut et ego ambularem contra eos et inducerem illos in terram hostilem; vel tunc humiliabitur incircumcisum cor eorum, et tunc expiabunt pro impietatibus suis.
42 וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר	42 Et recordabor foederis mei, quod pepigi cum Iacob et Isaac et Abraham. Terrae quoque memor ero,
43 והארץ תעזב מהם ותרץ את שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את עונם יען וביען במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם	43 quae, cum relicta fuerit ab eis, complacebit sibi in sabbatis suis patiens solitudinem propter illos. Ipsi vero expiabunt pro peccatis suis, eo quod abiecerint iudicia mea et leges meas despexerint.
44 ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם	44 Et tamen, etiam cum essent in terra hostili, non penitus abieci eos neque sic despexi, ut consumerentur, et irritum facerem pactum meum cum eis. Ego enim sum Dominus, Deus eorum.
45 וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להית להם לאלהים אני יהוה	45 Et recordabor eis foederis cum maioribus, quos eduxi de terra Aegypti in conspectu gentium, ut essem Deus eorum. Ego Dominus ”.
46 אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן יהוה בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה	46 Haec sunt iudicia atque praecepta et leges, quas dedit Dominus inter se et inter filios Israel in monte Sinai per manum Moysi.