1 הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה | 1 הִנֵּה יְהוָה בֹּוקֵק הָאָרֶץ וּבֹולְקָהּ וְעִוָּה פָנֶיהָ וְהֵפִיץ יֹשְׁבֶיהָ |
2 והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו | 2 וְהָיָה כָעָם כַּכֹּהֵן כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ כַּקֹּונֶה כַּמֹּוכֵר כַּמַּלְוֶה כַּלֹּוֶה כַּנֹּשֶׁה כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בֹו |
3 הבוק תבוק הארץ והבוז תבוז כי יהוה דבר את הדבר הזה | 3 הִבֹּוק ׀ תִּבֹּוק הָאָרֶץ וְהִבֹּוז ׀ תִּבֹּוז כִּי יְהוָה דִּבֶּר אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה |
4 אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ | 4 אָבְלָה נָבְלָה הָאָרֶץ אֻמְלְלָה נָבְלָה תֵּבֵל אֻמְלָלוּ מְרֹום עַם־הָאָרֶץ |
5 והארץ חנפה תחת ישביה כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם | 5 וְהָאָרֶץ חָנְפָה תַּחַת יֹשְׁבֶיהָ כִּי־עָבְרוּ תֹורֹת חָלְפוּ חֹק הֵפֵרוּ בְּרִית עֹולָם |
6 על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער | 6 עַל־כֵּן אָלָה אָכְלָה אֶרֶץ וַיֶּאְשְׁמוּ יֹשְׁבֵי בָהּ עַל־כֵּן חָרוּ יֹשְׁבֵי אֶרֶץ וְנִשְׁאַר אֱנֹושׁ מִזְעָר |
7 אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב | 7 אָבַל תִּירֹושׁ אֻמְלְלָה־גָפֶן נֶאֶנְחוּ כָּל־שִׂמְחֵי־לֵב |
8 שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור | 8 שָׁבַת מְשֹׂושׂ תֻּפִּים חָדַל שְׁאֹון עַלִּיזִים שָׁבַת מְשֹׂושׂ כִּנֹּור |
9 בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו | 9 בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ־יָיִן יֵמַר שֵׁכָר לְשֹׁתָיו |
10 נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא | 10 נִשְׁבְּרָה קִרְיַת־תֹּהוּ סֻגַּר כָּל־בַּיִת מִבֹּוא |
11 צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ | 11 צְוָחָה עַל־הַיַּיִן בַּחוּצֹות עָרְבָה כָּל־שִׂמְחָה גָּלָה מְשֹׂושׂ הָאָרֶץ |
12 נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער | 12 נִשְׁאַר בָּעִיר שַׁמָּה וּשְׁאִיָּה יֻכַּת־שָׁעַר |
13 כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם כלה בציר | 13 כִּי כֹה יִהְיֶה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ בְּתֹוךְ הָעַמִּים כְּנֹקֶף זַיִת כְּעֹולֵלֹת אִם־כָּלָה בָצִיר |
14 המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים | 14 הֵמָּה יִשְׂאוּ קֹולָם יָרֹנּוּ בִּגְאֹון יְהוָה צָהֲלוּ מִיָּם |
15 על כן בארים כבדו יהוה באיי הים שם יהוה אלהי ישראל | 15 עַל־כֵּן בָּאֻרִים כַּבְּדוּ יְהוָה בְּאִיֵּי הַיָּם שֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ ס |
16 מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו | 16 מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק וָאֹמַר רָזִי־לִי רָזִי־לִי אֹוי לִי בֹּגְדִים בָּגָדוּ וּבֶגֶד בֹּוגְדִים בָּגָדוּ |
17 פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ | 17 פַּחַד וָפַחַת וָפָח עָלֶיךָ יֹושֵׁב הָאָרֶץ |
18 והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ | 18 וְהָיָה הַנָּס מִקֹּול הַפַּחַד יִפֹּל אֶל־הַפַּחַת וְהָעֹולֶה מִתֹּוךְ הַפַּחַת יִלָּכֵד בַּפָּח כִּי־אֲרֻבֹּות מִמָּרֹום נִפְתָּחוּ וַיִּרְעֲשׁוּ מֹוסְדֵי אָרֶץ |
19 רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ | 19 רֹעָה הִתְרֹעֲעָה הָאָרֶץ פֹּור הִתְפֹּורְרָה אֶרֶץ מֹוט הִתְמֹוטְטָה אָרֶץ |
20 נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תסיף קום | 20 נֹועַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכֹּור וְהִתְנֹודְדָה כַּמְּלוּנָה וְכָבַד עָלֶיהָ פִּשְׁעָהּ וְנָפְלָה וְלֹא־תֹסִיף קוּם׃ ס |
21 והיה ביום ההוא יפקד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה | 21 וְהָיָה בַּיֹּום הַהוּא יִפְקֹד יְהוָה עַל־צְבָא הַמָּרֹום בַּמָּרֹום וְעַל־מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל־הָאֲדָמָה |
22 ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו | 22 וְאֻסְּפוּ אֲסֵפָה אַסִּיר עַל־בֹּור וְסֻגְּרוּ עַל־מַסְגֵּר וּמֵרֹב יָמִים יִפָּקֵדוּ |
23 וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד | 23 וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבֹושָׁה הַחַמָּה כִּי־מָלַךְ יְהוָה צְבָאֹות בְּהַר צִיֹּון וּבִירוּשָׁלִַם וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבֹוד׃ פ |