Yehzqè'l (יחזקאל) - Ezechiele 2

MODERN HEBREW BIBLE	KÁLDI-NEOVULGÁTA
1 אני חבצלת השרון שושנת העמקים	1 Virág vagyok a mezőn, és liliom a völgyben. –
2 כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות	2 Amilyen a liliom a tövisek között, olyan a kedvesem a leányok között! –
3 כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי	3 Mint az almafa az erdő fái között, olyan a kedvesem az ifjak között: árnyékában kívánok én megtelepedni, és gyümölcse édes az ínyemnek.
4 הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה	4 Bevitt engem a bor házába, s a felirata fölöttem: szerelem.
5 סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני	5 Üdítsetek szőlőskaláccsal, frissítsetek almával, mert beteg vagyok a szerelemtől!
6 שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני	6 Balkeze a fejem alatt, és jobbjával átölel engem.
7 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ	7 Kérlek titeket, Jeruzsálem leányai, a gazellákra, a szarvasünőkre a mezőn: fel ne költsétek, fel ne riasszátok kedvesemet, amíg maga nem akarja!
8 קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות	8 Csitt! A kedvesem íme, itt jön! Szökken a hegyeken át, szökell halmokon keresztül!
9 דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים	9 Olyan a kedvesem, mint a gazella, mint a szarvasborjú, már itt is áll a házunk mögött, benéz az ablakon, nézdel a rácson át.
10 ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך	10 Íme, a kedvesem szól nekem: »Kelj fel szaporán, szerelmem! Jöjj, galambom, szépségem!
11 כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו	11 Mert a tél már elmúlt, az eső elállt, elvonult,
12 הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו	12 földünkön előbújnak a virágok, eljött a szőlőmetszés ideje, s a gerle szava hallatszik a határban.
13 התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך	13 A füge már kihajtja első gyümölcsét, s a virágzó szőlő illatot áraszt. Kelj fel, kedvesem! Jöjj, te szépségem!
14 יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה	14 Te, galambom a sziklaüregben, a kőszál rejtekében, hadd lássam arcodat, hadd halljam hangodat! Mert a te szavad édes, és oly bájos az orcád!«
15 אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר	15 Fogjátok el nekünk a rókakölyköket, mert feldúlják a szőlőt, pedig a szőlőnk már virágzik!
16 דודי לי ואני לו הרעה בשושנים	16 Enyém a kedvesem, és én az övé! Élvezi a liliomokat,
17 עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר	17 amíg a nappal szellője meg nem rezdül, s az árnyak el nem szállnak. Rajta! Tégy úgy, kedvesem, mint a gazella, úgy, mint a szarvasborjú Béter hegyein.