Divrei Hayamim (דברי הימים) - 2 Cronache 2

¹ וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו² ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות³ וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים⁴ ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון⁵ ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען⁶ ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה⁷ וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל⁸ ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו⁹ ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם¹⁰ ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל¹¹ כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים¹² ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות¹³ ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו¹⁴ ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם¹⁵ בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה¹⁶ שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם¹⁷ ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים¹⁸ ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא¹⁹ אם כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם²⁰ ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן²¹ ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת²² ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש²³ והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם²⁴ ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם²⁵ ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן²⁶ וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם²⁷ ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו²⁸ ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו²⁹ ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר³⁰ דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ³¹ ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים³² שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען³³ ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו³⁴ והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו³⁵ ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם וייראו³⁶ ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה³⁷ ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך³⁸ ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה