Divrei Hayamim (דברי הימים) - 2 Cronache 2

MODERN HEBREW BIBLE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 ויאמר שלמה לבנות בית לשם יהוה ובית למלכותו	1 וַיִּסְפֹּר שְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ סַבָּל וּשְׁמֹונִים אֶלֶף אִישׁ חֹצֵב בָּהָר וּמְנַצְּחִים עֲלֵיהֶם שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאֹות׃ פ
2 ויספר שלמה שבעים אלף איש סבל ושמונים אלף איש חצב בהר ומנצחים עליהם שלשת אלפים ושש מאות	2 וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶל־חוּרָם מֶלֶךְ־צֹר לֵאמֹר כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִם־דָּוִיד אָבִי וַתִּשְׁלַח־לֹו אֲרָזִים לִבְנֹות־לֹו בַיִת לָשֶׁבֶת בֹּו
3 וישלח שלמה אל חורם מלך צר לאמר כאשר עשית עם דויד אבי ותשלח לו ארזים לבנות לו בית לשבת בו	3 הִנֵּה אֲנִי בֹונֶה־בַּיִת לְשֵׁם ׀ יְהוָה אֱלֹהָי לְהַקְדִּישׁ לֹו לְהַקְטִיר לְפָנָיו קְטֹרֶת־סַמִּים וּמַעֲרֶכֶת תָּמִיד וְעֹלֹות לַבֹּקֶר וְלָעֶרֶב לַשַּׁבָּתֹות וְלֶחֳדָשִׁים וּלְמֹועֲדֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְעֹולָם זֹאת עַל־יִשְׂרָאֵל
4 הנה אני בונה בית לשם יהוה אלהי להקדיש לו להקטיר לפניו קטרת סמים ומערכת תמיד ועלות לבקר ולערב לשבתות ולחדשים ולמועדי יהוה אלהינו לעולם זאת על ישראל	4 וְהַבַּיִת אֲשֶׁר־אֲנִי בֹונֶה גָּדֹול כִּי־גָדֹול אֱלֹהֵינוּ מִכָּל־הָאֱלֹהִים
5 והבית אשר אני בונה גדול כי גדול אלהינו מכל האלהים	5 וּמִי יַעֲצָר־כֹּחַ לִבְנֹות־לֹו בַיִת כִּי הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלֻהוּ וּמִי אֲנִי אֲשֶׁר אֶבְנֶה־לֹּו בַיִת כִּי אִם־לְהַקְטִיר לְפָנָיו
6 ומי יעצר כח לבנות לו בית כי השמים ושמי השמים לא יכלכלהו ומי אני אשר אבנה לו בית כי אם להקטיר לפניו	6 וְעַתָּה שְׁלַח־לִי אִישׁ־חָכָם לַעֲשֹׂות בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת וּבַבַּרְזֶל וּבָאַרְגְּוָן וְכַרְמִיל וּתְכֵלֶת וְיֹדֵעַ לְפַתֵּחַ פִּתּוּחִים עִם־הַחֲכָמִים אֲשֶׁר עִמִּי בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר הֵכִין דָּוִיד אָבִי
7 ועתה שלח לי איש חכם לעשות בזהב ובכסף ובנחשת ובברזל ובארגון וכרמיל ותכלת וידע לפתח פתוחים עם החכמים אשר עמי ביהודה ובירושלם אשר הכין דויד אבי	7 וּשְׁלַח־לִי עֲצֵי אֲרָזִים בְּרֹושִׁים וְאַלְגּוּמִּים מֵהַלְּבָנֹון כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי אֲשֶׁר עֲבָדֶיךָ יֹודְעִים לִכְרֹות עֲצֵי לְבָנֹון וְהִנֵּה עֲבָדַי עִם־עֲבָדֶיךָ
8 ושלח לי עצי ארזים ברושים ואלגומים מהלבנון כי אני ידעתי אשר עבדיך יודעים לכרות עצי לבנון והנה עבדי עם עבדיך	8 וּלְהָכִין לִי עֵצִים לָרֹב כִּי הַבַּיִת אֲשֶׁר־אֲנִי בֹונֶה גָּדֹול וְהַפְלֵא
9 ולהכין לי עצים לרב כי הבית אשר אני בונה גדול והפלא	9 וְהִנֵּה לַחֹטְבִים ׀ לְכֹרְתֵי ׀ הָעֵצִים נָתַתִּי חִטִּים ׀ מַכֹּות לַעֲבָדֶיךָ כֹּרִים עֶשְׂרִים אֶלֶף וּשְׂעֹרִים כֹּרִים עֶשְׂרִים אָלֶף וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף׃ פ
10 והנה לחטבים לכרתי העצים נתתי חטים מכות לעבדיך כרים עשרים אלף ושערים כרים עשרים אלף ויין בתים עשרים אלף ושמן בתים עשרים אלף	10 וַיֹּאמֶר חוּרָם מֶלֶךְ־צֹר בִּכְתָב וַיִּשְׁלַח אֶל־שְׁלֹמֹה בְּאַהֲבַת יְהוָה אֶת־עַמֹּו נְתָנְךָ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ
11 ויאמר חורם מלך צר בכתב וישלח אל שלמה באהבת יהוה את עמו נתנך עליהם מלך	11 וַיֹּאמֶר חוּרָם בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִיד הַמֶּלֶךְ בֵּן חָכָם יֹודֵעַ שֵׂכֶל וּבִינָה אֲשֶׁר יִבְנֶה־בַּיִת לַיהוָה וּבַיִת לְמַלְכוּתֹו
12 ויאמר חורם ברוך יהוה אלהי ישראל אשר עשה את השמים ואת הארץ אשר נתן לדויד המלך בן חכם יודע שכל ובינה אשר יבנה בית ליהוה ובית למלכותו	12 וְעַתָּה שָׁלַחְתִּי אִישׁ־חָכָם יֹודֵעַ בִּינָה לְחוּרָם אָבִי
13 ועתה שלחתי איש חכם יודע בינה לחורם אבי	13 בֶּן־אִשָּׁה מִן־בְּנֹות דָּן וְאָבִיו אִישׁ־צֹרִי יֹודֵעַ לַעֲשֹׂות בַּזָּהָב־וּבַכֶּסֶף בַּנְּחֹשֶׁת בַּבַּרְזֶל בָּאֲבָנִים וּבָעֵצִים בָּאַרְגָּמָן בַּתְּכֵלֶת וּבַבּוּץ וּבַכַּרְמִיל וּלְפַתֵּחַ כָּל־פִּתּוּחַ וְלַחְשֹׁב כָּל־מַחֲשָׁבֶת אֲשֶׁר יִנָּתֶן־לֹו עִם־חֲכָמֶיךָ וְחַכְמֵי אֲדֹנִי דָּוִיד אָבִיךָ
14 בן אשה מן בנות דן ואביו איש צרי יודע לעשות בזהב ובכסף בנחשת בברזל באבנים ובעצים בארגמן בתכלת ובבוץ ובכרמיל ולפתח כל פתוח ולחשב כל מחשבת אשר ינתן לו עם חכמיך וחכמי אדני דויד אביך	14 וְעַתָּה הַחִטִּים וְהַשְּׂעֹרִים הַשֶּׁמֶן וְהַיַּיִן אֲשֶׁר אָמַר אֲדֹנִי יִשְׁלַח לַעֲבָדָיו
15 ועתה החטים והשערים השמן והיין אשר אמר אדני ישלח לעבדיו	15 וַאֲנַחְנוּ נִכְרֹת עֵצִים מִן־הַלְּבָנֹון כְּכָל־צָרְכֶּךָ וּנְבִיאֵם לְךָ רַפְסֹדֹות עַל־יָם יָפֹו וְאַתָּה תַּעֲלֶה אֹתָם יְרוּשָׁלִָם׃ פ
16 ואנחנו נכרת עצים מן הלבנון ככל צרכך ונביאם לך רפסדות על ים יפו ואתה תעלה אתם ירושלם	16 וַיִּסְפֹּר שְׁלֹמֹה כָּל־הָאֲנָשִׁים הַגֵּירִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַסְּפָר אֲשֶׁר סְפָרָם דָּוִיד אָבִיו וַיִּמָּצְאוּ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאֹות
17 ויספר שלמה כל האנשים הגירים אשר בארץ ישראל אחרי הספר אשר ספרם דויד אביו וימצאו מאה וחמשים אלף ושלשת אלפים ושש מאות	17 וַיַּעַשׂ מֵהֶם שִׁבְעִים אֶלֶף סַבָּל וּשְׁמֹנִים אֶלֶף חֹצֵב בָּהָר וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאֹות מְנַצְּחִים לְהַעֲבִיד אֶת־הָעָם
18 ויעש מהם שבעים אלף סבל ושמנים אלף חצב בהר ושלשת אלפים ושש מאות מנצחים להעביד את העם