Vangelo secondo Matteo 22

BIBBIA CEI 1974	MODERN HEBREW BIBLE
1 Gesù riprese a parlar loro in parabole e disse:	1 ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר
2 "Il regno dei cieli è simile a un re che fece un banchetto di nozze per suo figlio.	2 דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו
3 Egli mandò i suoi servi a chiamare gli invitati alle nozze, ma questi non vollero venire.	3 וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא
4 Di nuovo mandò altri servi a dire: Ecco ho preparato il mio pranzo; i miei buoi e i miei animali ingrassati sono già macellati e tutto è pronto; venite alle nozze.	4 ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה
5 Ma costoro non se ne curarono e andarono chi al proprio campo, chi ai propri affari;	5 והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו
6 altri poi presero i suoi servi, li insultarono e li uccisero.	6 והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום
7 Allora il re si indignò e, mandate le sue truppe, uccise quegli assassini e diede alle fiamme la loro città.	7 ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש
8 Poi disse ai suoi servi: Il banchetto nuziale è pronto, ma gli invitati non ne erano degni;	8 אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה
9 andate ora ai crocicchi delle strade e tutti quelli che troverete, chiamateli alle nozze.	9 לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה
10 Usciti nelle strade, quei servi raccolsero quanti ne trovarono, buoni e cattivi, e la sala si riempì di commensali.	10 ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים
11 Il re entrò per vedere i commensali e, scorto un tale che non indossava l'abito nuziale,	11 ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה
12 gli disse: Amico, come hai potuto entrare qui senz'abito nuziale? Ed egli ammutolì.	12 ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם
13 Allora il re ordinò ai servi: Legatelo mani e piedi e gettatelo fuori nelle tenebre; là sarà pianto e stridore di denti.	13 ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים
14 Perché molti sono chiamati, ma pochi eletti".	14 כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים
15 Allora i farisei, ritiratisi, tennero consiglio per vedere di coglierlo in fallo nei suoi discorsi.	15 וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר
16 Mandarono dunque a lui i propri discepoli, con gli erodiani, a dirgli: "Maestro, sappiamo che sei veritiero e insegni la via di Dio secondo verità e non hai soggezione di nessuno perché non guardi in faccia ad alcuno.	16 וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם
17 Dicci dunque il tuo parere: È lecito o no pagare il tributo a Cesare?".	17 לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא
18 Ma Gesù, conoscendo la loro malizia, rispose: "Ipocriti, perché mi tentate?	18 וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני
19 Mostratemi la moneta del tributo". Ed essi gli presentarono un denaro.	19 הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר
20 Egli domandò loro: "Di chi è questa immagine e l'iscrizione?".	20 ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו
21 Gli risposero: "Di Cesare". Allora disse loro: "Rendete dunque a Cesare quello che è di Cesare e a Dio quello che è di Dio".	21 ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים
22 A queste parole rimasero sorpresi e, lasciatolo, se ne andarono.	22 וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם
23 In quello stesso giorno vennero a lui dei sadducei, i quali affermano che non c'è risurrezione, e lo interrogarono:	23 ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר
24 "Maestro, Mosè ha detto: 'Se qualcuno muore senza figli, il fratello ne sposerà la vedova e così susciterà una discendenza al suo fratello'.	24 רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו
25 Ora, c'erano tra noi sette fratelli; il primo appena sposato morì e, non avendo discendenza, lasciò la moglie a suo fratello.	25 ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו
26 Così anche il secondo, e il terzo, fino al settimo.	26 וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה
27 Alla fine, dopo tutti, morì anche la donna.	27 ואחרי כלם מתה גם האשה
28 Alla risurrezione, di quale dei sette essa sarà moglie? Poiché tutti l'hanno avuta".	28 ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה
29 E Gesù rispose loro: "Voi vi ingannate, non conoscendo né le Scritture né la potenza di Dio.	29 ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים
30 Alla risurrezione infatti non si prende né moglie né marito, ma si è come angeli nel cielo.	30 כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו
31 Quanto poi alla risurrezione dei morti, non avete letto quello che vi è stato detto da Dio:	31 ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר
32 'Io sono il Dio di Abramo e il Dio di Isacco e il Dio di Giacobbe?' Ora, non è Dio dei morti, ma dei vivi".	32 אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים
33 Udendo ciò, la folla era sbalordita per la sua dottrina.	33 וישמע המון העם וישתומממו על תורתו
34 Allora i farisei, udito che egli aveva chiuso la bocca ai sadducei, si riunirono insieme	34 והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו
35 e uno di loro, un dottore della legge, lo interrogò per metterlo alla prova:	35 ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר
36 "Maestro, qual è il più grande comandamento della legge?".	36 רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה
37 Gli rispose: "'Amerai il Signore Dio tuo con tutto il cuore, con tutta la tua anima' e con tutta la tua mente.	37 ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך
38 Questo è il più grande e il primo dei comandamenti.	38 זאת היא המצוה הגדולה והראשונה
39 E il secondo è simile al primo: 'Amerai il prossimo tuo come te stesso'.	39 והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך
40 Da questi due comandamenti dipendono tutta la Legge e i Profeti".	40 בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים
41 Trovandosi i farisei riuniti insieme, Gesù chiese loro:	41 ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר
42 "Che ne pensate del Messia? Di chi è figlio?". Gli risposero: "Di Davide".	42 מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד
43 Ed egli a loro: "Come mai allora Davide, sotto ispirazione, lo chiama Signore, dicendo:	43 ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו
44 'Ha detto il Signore al mio Signore: Siedi alla mia destra, finché io non abbia posto i tuoi nemici sotto i tuoi piedi?'	44 נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך
45 Se dunque Davide lo chiama Signore, come può essere suo figlio?".	45 ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו
46 Nessuno era in grado di rispondergli nulla; e nessuno, da quel giorno in poi, osò interrogarlo.	46 ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו