| 1 S’era ammalato un certo Lazzaro di Bethania, il villaggio di Maria e della sorella di lei Marta. | 1 ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה |
| 2 Maria era colei che unse di unguento profumato il Signore e gli asciugò i piedi coi suoi capelli. Era suo fratello Lazzaro ch’era ammalato. | 2 היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה |
| 3 Dunque, le sorelle mandarono a dire a Gesù: «Signore, vedi, colui che tu ami è malato». | 3 ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא |
| 4 Gesù, ciò udendo, rispose: «Questa malattia non è mortale, ma è per la gloria di Dio, affinché per essa sia glorificato il Figlio di Dio». | 4 וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים |
| 5 Gesù voleva bene a Marta e alla sorella lei; Maria, e a Lazzaro. | 5 וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר |
| 6 Com’ebbe, dunque, sentito che egli era ammalato, si trattenne ancora due giorni nel luogo dov’era. | 6 ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם |
| 7 Poi disse ai discepoli: «Torniamo in Giudea». | 7 מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה |
| 8 I discepoli gli dissero: «Rabbi, i Giudei cercavano or ora di lapidarti e tu vuoi tornare di nuovo là?», | 8 ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה |
| 9 Gesù rispose: «Non sono forse dodici le ore del giorno? Se uno cammina di giorno non inciampa perché vede la luce di questo mondo; | 9 ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה |
| 10 ma se cammina di notte inciampa perché la luce non è in lui». | 10 אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו |
| 11 Così parlò, poi soggiunse: «Lazzaro, l’amico nostro, dorme; ma vado a svegliarlo». | 11 כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו |
| 12 Allora i discepoli gli dissero: «Signore, se dorme guarirà!» | 12 ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע |
| 13 Ora, Gesù, aveva parlato della morte di lui, mentre essi avevano creduto che parlasse dell’assopimento nel sonno. | 13 וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר |
| 14 Allora Gesù disse loro apertamente: «Lazzaro è morto | 14 אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת |
| 15 e sono contento per voi di non essere stato là, affinché crediate; ma andiamo da lui». | 15 ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו |
| 16 Disse allora Tommaso, chiamato Didimo, agli altri discepoli: «Andiamo anche noi per morire con lui». | 16 ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו |
| 17 Arrivato, dunque, Gesù trovò Lazzaro già da quattro giorni nella tomba. | 17 ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר |
| 18 Bethania distava poco da Gerusalemme, circa quindici stadi, | 18 ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס |
| 19 e molti Giudei erano venuti da Marta e da Maria per consolarle del loro fratello. | 19 ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן |
| 20 Marta, dunque, appena seppe che arrivava Gesù, gli andò incontro mentre Maria restò a casa. | 20 ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית |
| 21 Marta disse a Gesù: «Signore, se tu fossi stato qui mio fratello non sarebbe morto, ma anche adesso so che qualunque cosa domanderai a Dio, Dio te la concederà». | 21 ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי |
| 22 . | 22 וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים |
| 23 Gesù le disse: «Tuo fratello risorgerà». | 23 ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך |
| 24 Marta gli rispose: «So che risorgerà, nella risurrezione, nell’ultimo giorno». | 24 ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון |
| 25 Le disse Gesù: «Io sono la risurrezione e la vita; chi crede in me anche se è morto vivrà, | 25 ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות |
| 26 e chiunque vive e crede in me non morirà in eterno. Credi tu questo?» | 26 וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת |
| 27 Risponde: «Sì, Signore, io ho creduto che tu sei il Messia, il Figlio di Dio, che doveva venire nel mondo». | 27 ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם |
| 28 Detto questo, andò a chiamare Maria, sua sorella, dicendole sottovoce: «Il maestro è qui e ti chiama». | 28 ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך |
| 29 A queste parole, Maria subito si alza e va da lui. | 29 היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו |
| 30 Gesù, però, non era ancora entrato nel villaggio, ma stava sempre nel luogo dove Marta l’aveva incontrato. | 30 וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא |
| 31 I Giudei che erano con Maria nella casa e la confortavano, quando la videro alzarsi in fretta e uscire, la seguirono al sepolcro per piangere là. | 31 והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה |
| 32 Maria, giunta al luogo dov’era Gesù, vedendolo gli cadde ai piedi ed esclamò: «Signore, se fossi stato qui, mio fratello non sarebbe morto» | 32 ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי |
| 33 Gesù, vedendola piangere, e con lei piangere anche i Giudei che la accompagnavano, fremé in cuor suo e si turbò, | 33 ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד |
| 34 e disse: «Dove l’avete deposto?» Gli dicono: «Signore, vieni e vedi» | 34 ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה |
| 35 E Gesù pianse. | 35 ויבך ישוע |
| 36 Dicevano, allora, i Giudei: «Guarda come l’amava!l». | 36 ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו |
| 37 Ma alcuni di loro soggiungevano: «Non poteva costui, che ha aperto gli occhi ‘al cieco, fare anche che questi non morisse?» | 37 ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות |
| 38 Gesù, dunque, di nuovo fremendo in se stesso, si reca al sepolcro. Era una grotta, contro la quale era stata posta una pietra. | 38 ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה |
| 39 Gesù dice: «Togliete la pietra!» Gli dice Marta, la sorella del morto: «Signore, già puzza perché son quattro giorni che è là». | 39 ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו |
| 40 Gesù le dice: «Non ti ho detto che, se credi, vedrai la gloria di Dio?» | 40 ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים |
| 41 Tolsero, allora, la pietra. Gesù levò gli occhi al cielo e disse: «Padre, ti ringrazio di avermi ascoltato. | 41 וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני |
| 42 lo però sapevo che tu mi ascolti sempre, ma l’ho detto per il popolo che mi circonda, affinché credano che tu mi hai mandato». | 42 ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני |
| 43 E detto questo, con gran voce gridò: «Lazzaro, vieni fuori!» | 43 ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא |
| 44 Il morto uscì con i piedi e le mani legati da fasce e la faccia avvolta in un sudario. Gesù dice loro: «Scioglietelo e lasciatelo andare». | 44 ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו |
| 45 Molti dei Giudei venuti da Maria, e che avevano visto ciò che egli aveva fatto, credettero in lui. | 45 ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו |
| 46 Alcuni, però, di essi si recarono dai farisei a riferire ciò che aveva fatto Gesù. | 46 ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע |
| 47 I gran sacerdoti e i farisei radunarono allora un consiglio e dicevano: «Che cosa possiamo fare? perché quest'uomo fa molti miracoli! | 47 אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה |
| 48 Se lo lasciamo continuare, tutti crederanno in lui e verranno i Romani e distruggeranno e il nostro luogo e la nostra nazione». | 48 אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו |
| 49 Uno di essi, però, Caifa, che era sommo sacerdote di quell’anno, disse loro: «Voi non ci capite nulla | 49 ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה |
| 50 né riflettete che è nel vostro interesse che un uomo solo muoia e non perisca la nazione intera». | 50 אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו |
| 51 Ora, questo non lo disse da se stesso, ma, essendo sommo sacerdote di quell’anno, profetò che Gesù doveva morire per la nazione, | 51 וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם |
| 52 e non soltanto pa la nazione, ma affinché raccogliesse in unità i figli di Dio dispersi. | 52 ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים |
| 53 Da quel giorno, dunque, decisero di farlo morire. | 53 ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה |
| 54 Gesù non si faceva più vedere in pubblico fra i Giudei, ma si ritirò nella regione prossima al deserto, in una città chiamata Efraim, e là soggiornò con i suoi discepoli. | 54 על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו |
| 55 Era, però, vicina la Pasqua dei Giudei e molti salirono a Gerusalemme da quella regione, prima della Pasqua, per purificarsi. | 55 ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו |
| 56 Cercavano, dunque, Gesù, e si dicevano gli uni gli altri, fermandosi nel tempio: «Che ve ne pare? Non Verrà alla festa?» | 56 ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג |
| 57 Ora, i gran sacerdoti e i farisei avevano dato ordini a chiunque sapesse dov’era Gesù di denunziarlo, per arrestarlo. | 57 והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו |
