| 1 Ora Satana si levò contro Israele e sedusse David perchè numerasse Israele. | 1 ויעמד שטן על ישראל ויסת את דויד למנות את ישראל |
| 2 Egli perciò ordinò a Joab e ai capi del popolo: « Andate a contare Israele da Bersabea fino a Dan; poi fatemi conoscere il risultato, perchè ne sappia il numero ». | 2 ויאמר דויד אל יואב ואל שרי העם לכו ספרו את ישראל מבאר שבע ועד דן והביאו אלי ואדעה את מספרם |
| 3 Joab rispose: « Jahve aumenti il suo popolo cento volte! ma non sono forse tutti o mio signore re, servitori del mio signore? Perchè il mio signore nutre tale desiderio e si dovrà imputare la colpa a Israele? ». | 3 ויאמר יואב יוסף יהוה על עמו כהם מאה פעמים הלא אדני המלך כלם לאדני לעבדים למה יבקש זאת אדני למה יהיה לאשמה לישראל |
| 4 Ma il comando del re prevalse su Joab. Joab partì e passò per tutto Israele; alla fine venne a Gerusalemme. | 4 ודבר המלך חזק על יואב ויצא יואב ויתהלך בכל ישראל ויבא ירושלם |
| 5 Joab consegnò a David il risultato del censimento del popolo: tutto Israele contava un milione e centomila uomini atti a maneggiare la spada; mentre Giuda aveva quattrocentosettantamila uomini armati di spada. | 5 ויתן יואב את מספר מפקד העם אל דויד ויהי כל ישראל אלף אלפים ומאה אלף איש שלף חרב ויהודה ארבע מאות ושבעים אלף איש שלף חרב |
| 6 Joab non aveva registrato Levi e Beniamin insieme con loro, perchè la parola del re gli era parsa un abominio. | 6 ולוי ובנימן לא פקד בתוכם כי נתעב דבר המלך את יואב |
| 7 Tale fatto spiacque agli occhi di Dio che colpì Israele. | 7 וירע בעיני האלהים על הדבר הזה ויך את ישראל |
| 8 Allora David disse a Dio: « Ho peccato molto perchè ho commesso tale azione; ma ora dimentica l’iniquità del tuo servitore, perchè io ho agito con grande stoltezza ». | 8 ויאמר דויד אל האלהים חטאתי מאד אשר עשיתי את הדבר הזה ועתה העבר נא את עוון עבדך כי נסכלתי מאד |
| 9 Jahve parlò a Gad, il veggente di David: | 9 וידבר יהוה אל גד חזה דויד לאמר |
| 10 « Va’ a riferire a David: “ Così dice Jahve: Ti propongo tre cose; scegli per te una di queste e io te la realizzerò! ” ». | 10 לך ודברת אל דויד לאמר כה אמר יהוה שלוש אני נטה עליך בחר לך אחת מהנה ואעשה לך |
| 11 Gad venne da David e gli riferì: « Così dice Jahve: “ Scegliti | 11 ויבא גד אל דויד ויאמר לו כה אמר יהוה קבל לך |
| 12 o tre anni di carestia o tre mesi di fuga di fronte ai tuoi nemici in preda alla loro spada, oppure la spada di Jahve per tre giorni, cioè la peste nel paese, con l’angelo di Jahve che porta lo sterminio su tutto il territorio di Israele”. E ora, guarda tu che cosa io debba rispondere a chi mi invia ». | 12 אם שלוש שנים רעב ואם שלשה חדשים נספה מפני צריך וחרב אויבך למשגת ואם שלשת ימים חרב יהוה ודבר בארץ ומלאך יהוה משחית בכל גבול ישראל ועתה ראה מה אשיב את שלחי דבר |
| 13 David rispose a Gad: « Immensa è la mia angoscia, tuttavia preferisco cadere in mano a Jahve, perchè la sua misericordia è molto grande; ma non voglio cadere in mano agli uomini! ». | 13 ויאמר דויד אל גד צר לי מאד אפלה נא ביד יהוה כי רבים רחמיו מאד וביד אדם אל אפל |
| 14 Così Jahve colpì Israele con la peste e caddero settantamila uomini di Israele. | 14 ויתן יהוה דבר בישראל ויפל מישראל שבעים אלף איש |
| 15 Dio inviò un angelo a Gerusalemme per sterminarla e, mentre la sterminava, Jahve vide, ed ebbe compassione per la sciagura; perciò disse all’angelo sterminatore: « Basta, ora ritira la mano! ». Ora l’angelo di Jahve stava in piedi presso l’aia di Ornan il Gebuseo. | 15 וישלח האלהים מלאך לירושלם להשחיתה וכהשחית ראה יהוה וינחם על הרעה ויאמר למלאך המשחית רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה עמד עם גרן ארנן היבוסי |
| 16 David alzò gli occhi e vide l’angelo di Jahve ritto tra la terra e il cielo, con in mano la spada sguainata e rivolta contro Gerusalemme. Allora David con gli anziani, coperti di cilici, cadde con la faccia a terra. | 16 וישא דויד את עיניו וירא את מלאך יהוה עמד בין הארץ ובין השמים וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלם ויפל דויד והזקנים מכסים בשקים על פניהם |
| 17 David poi disse a Dio: « Non sono io forse che ho dato ordine di contare il popolo? Sono io che ho peccato e come pastore ho agito male; ma queste pecore che cosa hanno fatto? Jahve mio Dio, sia la tua mano contro di me e contro la casa di mio padre, ma non flagellare il tuo popolo ». | 17 ויאמר דויד אל האלהים הלא אני אמרתי למנות בעם ואני הוא אשר חטאתי והרע הרעותי ואלה הצאן מה עשו יהוה אלהי תהי נא ידך בי ובבית אבי ובעמך לא למגפה |
| 18 L’angelo di Jahve allora ordinò a Gad di dire a David che salisse per erigere un altare a Jahve sull’aia di Ornan il Gebuseo. | 18 ומלאך יהוה אמר אל גד לאמר לדויד כי יעלה דויד להקים מזבח ליהוה בגרן ארנן היבסי |
| 19 David pertanto salì, secondo la parola che Gad aveva riferito in nome di Jahve. | 19 ויעל דויד בדבר גד אשר דבר בשם יהוה |
| 20 Ornan, essendosi voltato, aveva visto l’angelo; i quattro figli che erano con lui si erano però nascosti; Ornan intanto batteva il grano. | 20 וישב ארנן וירא את המלאך וארבעת בניו עמו מתחבאים וארנן דש חטים |
| 21 Quando David lo raggiunse, quegli guardò e scorse David. Uscì dall’aia e si prostrò con la faccia a terra innanzi a David. | 21 ויבא דויד עד ארנן ויבט ארנן וירא את דויד ויצא מן הגרן וישתחו לדויד אפים ארצה |
| 22 David gli disse: « Cedimi il sito dell’aia perchè vi possa costruire un altare a Jahve, cedimelo per il suo giusto valore in denaro, e così verrà fatto cessare il flagello che incombe sul popolo ». | 22 ויאמר דויד אל ארנן תנה לי מקום הגרן ואבנה בו מזבח ליהוה בכסף מלא תנהו לי ותעצר המגפה מעל העם |
| 23 Ornan rispose a David: « Prenditelo e il mio signore re faccia quanto pare bene ai suoi occhi! Vedi, io offro i buoi per l’olocausto, le trebbie per la legna e il grano per l’oblazione. lo offro tutto! ». | 23 ויאמר ארנן אל דויד קח לך ויעש אדני המלך הטוב בעיניו ראה נתתי הבקר לעלות והמורגים לעצים והחטים למנחה הכל נתתי |
| 24 Il re David però replicò a Ornan: « No! Voglio comprare a giusto prezzo: pertanto, non presenterò a Dio ciò che è tuo, offrendo un olocausto gratuitamente ». | 24 ויאמר המלך דויד לארנן לא כי קנה אקנה בכסף מלא כי לא אשא אשר לך ליהוה והעלות עולה חנם |
| 25 David perciò versò a Ornan per il sito il prezzo di seicento sicli d’oro. | 25 ויתן דויד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות |
| 26 Poi edificò un altare a Jahve, offrì olocausti e sacrifici pacifici e invocò Jahve, che gli rispose mandando fuoco dal cielo sull’altare dell’olocausto. | 26 ויבן שם דויד מזבח ליהוה ויעל עלות ושלמים ויקרא אל יהוה ויענהו באש מן השמים על מזבח העלה |
| 27 Jahve allora diede ordine all’angelo e questi rimise la spada nel fodero. | 27 ויאמר יהוה למלאך וישב חרבו אל נדנה |
| 28 In quel tempo, come vide David che Jahve gli aveva risposto sull’aia di Ornan il Gebuseo, offrì sacrifici in quel luogo. | 28 בעת ההיא בראות דויד כי ענהו יהוה בגרן ארנן היבוסי ויזבח שם |
| 29 La Dimora di Jahve che Mosè aveva costruito nel deserto e l’altare dell’olocausto, in quel tempo, si trovavano sull’altura di Gabaon. | 29 ומשכן יהוה אשר עשה משה במדבר ומזבח העולה בעת ההיא בבמה בגבעון |
| 30 David però non osava presentarsi innanzi a essa per consultare Dio perchè era stato terrorizzato di fronte alla spada dell’angelo di Jahve. | 30 ולא יכל דויד ללכת לפניו לדרש אלהים כי נבעת מפני חרב מלאך יהוה |
