Job 9

BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Job tomó la palabra y dijo:	1 ויען איוב ויאמר
2 Bien sé yo, en verdad, que es así: ¿cómo ante Dios puede ser justo un hombre?	2 אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל
3 A quien pretenda litigar con él, no le responderá ni una vez entre mil.	3 אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף
4 Entre los más sabios, entre los más fuertes, ¿quién le hizo frente y salió bien librado?	4 חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם
5 El traslada los montes sin que se den cuenta, y los zarandea en su furor.	5 המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו
6 El sacude la tierra de su sitio, y se tambalean sus columnas.	6 המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון
7 A su veto el sol no se levanta, y pone un sello a las estrellas.	7 האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם
8 El solo desplegó los Cielos, y holló la espalda de la Mar.	8 נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים
9 El hizo la Osa y Orión, las Cabrillas y las Cámaras del Sur.	9 עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן
10 Es autor de obras grandiosas, insondables, de maravillas sin número.	10 עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר
11 Si pasa junto a mí, yo no le veo, si se desliza, no le advierto.	11 הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו
12 Si en algo hace presa, ¿quién le estorbará? ¿quién le dirá: «¿Qué es lo que haces?»	12 הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה
13 Dios no cede en su cólera: bajo él quedan postrados los esbirros de Ráhab.	13 אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב
14 ¡Cuánto menos podré yo defenderme y rebuscar razones frente a él!	14 אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו
15 Aunque tuviera razón, no hallaría respuesta, ¡a mi juez tendría que suplicar!	15 אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן
16 Y aunque le llame y me responda, aún no creo que escuchará mi voz.	16 אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי
17 ¡El, que me aplasta por un pelo, que multiplica sin razón mis heridas,	17 אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם
18 y ni aliento recobrar me deja, sino que me harta de amargura!	18 לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים
19 Si se trata de fuerza, ¡es él el Poderoso! Si de justicia, ¿quién le emplazará?	19 אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני
20 Si me creo justo, su boca me condena, si intachable, me declara perverso.	20 אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני
21 ¿Soy intachable? ¡Ni yo mismo me conozco, y desprecio mi vida!	21 תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי
22 Pero todo da igual, y por eso digo: él extermina al intachable y al malvado.	22 אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה
23 Si un azote acarrea la muerte de improviso, él se ríe de la angustia de los inocentes.	23 אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג
24 En un país sujeto al poder de un malvado, él pone un velo en el rostro de sus jueces: si no es él, ¿quién puede ser?	24 ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא
25 Mis días han sido más raudos que un correo, se han ido sin ver la dicha.	25 וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה
26 Se han deslizado lo mismo que canoas de junco, como águila que cae sobre la presa.	26 חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל
27 Si digo: «Voy a olvidar mis quejas, mudaré de semblante para ponerme alegre»,	27 אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה
28 me asalta el temor de todos mis pesares, pues sé que tú no me tendrás por inocente.	28 יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני
29 Y si me he hecho culpable, ¿para qué voy a fatigarme en vano?	29 אנכי ארשע למה זה הבל איגע
30 Aunque me lave con jabón, y limpie mis manos con lejía,	30 אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי
31 tú me hundes en el lodo, y mis propios vestidos tienen horror de mí.	31 אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי
32 Que él no es un hombre como yo, para que le responda, para comparecer juntos en juicio.	32 כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט
33 No hay entre nosotros árbitro que ponga su mano entre los dos,	33 לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו
34 y que de mí su vara aparte para que no me espante su terror.	34 יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני
35 Pero hablaré sin temerle, pues yo no soy así para mí mismo.	35 אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי