Ad Corinthios II 13

NOVA VULGATA	Miqra 'al pi ha-Mesorah
1 Ecce tertio hoc venio ad vos; in ore duorum vel trium testium stabitomne verbum.	1 זֹאת הַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית אֲשֶׁר אָבוֹא אֲלֵיכֶם עַל־פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלשָׁה עֵדִים יָקוּם כָּל־דָּבָר
2 Praedixi et praedico, ut praesens bis et nunc absens his, quiante peccaverunt, et ceteris omnibus, quoniam, si venero iterum, non parcam,	2 מִקֹּדֶם אָמַרְתִּי בִּהְיוֹתִי אֶצְלְכֶם בַּפַּעַם הַשֵּׁנִית וּמִקֹּדֶם אֲנִי אֹמֵר וְכֹתֵב עַתָּה בְּרָחֳקִי מִכֶּם לַאֲשֶׁר חָטְאוּ לִפְנֵי מִזֶּה וּלְכֹל הַנִּשְׁאָרִים כִּי־בְשׁוּבִי לָבוֹא לֹא אָחוּס
3 quoniam experimentum quaeritis eius, qui in me loquitur, Christi, qui in vos noninfirmatur, sed potens est in vobis.	3 יַעַן בַּקֶּשְׁכֶם לִבְחֹן אֶת־הַמָּשִׁיחַ הַמְדַבֵּר בִּי אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ חַלָּשׁ לָכֶם כִּי אִם־גִּבּוֹר הוּא בְּתוֹכֲכֶם
4 Nam etsi crucifixus est ex infirmitate,sed vivit ex virtute Dei. Nam et nos infirmi sumus in illo, sed vivemus cum eoex virtute Dei in vos.	4 כִּי אִם־גַּם־נִצְלַב בְּחֻלְשָׁה אָכֵן חַי הוּא בִּגְבוּרַת אֱלֹהִים וְאִם גַּם־חַלָּשִׁים בּוֹ אֲנַחְנוּ אָכֵן נִחְיֶה עִמּוֹ בִּגְבוּרַת אֱלֹהִים לְנֶגְדְּכֶם
5 Vosmetipsos tentate, si estis in fide; ipsi vos probate. An non cognoscitisvos ipsos, quia Iesus Christus in vobis est? Nisi forte reprobi estis.	5 נַסּוּ־נָא אֶתְכֶם אִם־בָּאֱמוּנָה אַתֶּם בַּחֲנוּ אֶתְכֶם אוֹ הַאֵינְכֶם יֹדְעִים אֶת־נַפְשְׁכֶם כִּי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בָּכֶם אִם־לֹא כִּי־נִמְאָסִים אַתֶּם
6 Speroautem quod cognoscetis quia nos non sumus reprobi.	6 אֲבָל אֲקַוֶּה כִּי תֵדְעוּ אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ אֵינֶנּוּ נִמְאָסִים
7 Oramus autem Deum, ut nihilmali faciatis, non ut nos probati pareamus, sed ut vos, quod bonum est,faciatis, nos autem ut reprobi simus.	7 וַאֲנִי מִתְחַנֵּן אֶל־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא־תַעֲשֹוּ כָל־רָע לֹא לְמַעַן נֵרָאֶה אֲנַחְנוּ נֶאֱמָנִים כִּי אִם־לְמַעַן תַּעֲשֹוּ אַתֶּם אֶת־הַטּוֹב וַאֲנַחְנוּ נִהְיֶה כְּנִמְאָסִים
8 Non enim possumus aliquid adversusveritatem, sed pro veritate.	8 כִּי אֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה נֶגֶד הָאֱמֶת כִּי אִם־בְּעַד הָאֱמֶת
9 Gaudemus enim, quando nos infirmi sumus, vosautem potentes estis; hoc et oramus, vestram consummationem.	9 כִּי נִשְׂמַח אִם־חַלָּשִׁים אֲנַחְנוּ וְאַתֶּם גִּבּוֹרִים וְעַל־זֹאת גַּם־נִתְפַּלֵּל עַל־אֲשֶׁר תִּכּוֹנָנוּ
10 Ideo haec absens scribo, ut non praesens durius agam secundum potestatem,quam Dominus dedit mihi in aedificationem et non in destructionem.	10 וּבַעֲבוּר זֹאת כָּתַבְתִּי אֶת־אֵלֶּה בִּהְיוֹתִי בְרָחוֹק לְמַעַן אֲשֶׁר־לֹא אֶצְטָרֵךְ בְּקָרְבִי אֲלֵיכֶם לְדַבֵּר אִתְּכֶם מִשְׁפָּטִים לְפִי הָרְשׁוּת אֲשֶׁר נְתָנָהּ לִי הָאָדוֹן לִבְנוֹת וְלֹא לַהֲרוֹס
11 De cetero, fratres, gaudete, perfecti estote, exhortamini invicem, idemsapite, pacem habete, et Deus dilectionis et pacis erit vobiscum.	11 וּבְכֵן אַחַי שִׂמְחוּ וְהִתְכּוֹנֲנוּ הִתְנַחֲמוּ וִיהִי לָכֶם לֵב אֶחָד אֶהֱבוּ הַשָּׁלוֹם וֵאלֹהֵי הָאַהֲבָה וְהַשָּׁלוֹם יְהִי עִמָּכֶם
12 Salutateinvicem in osculo sancto. Salutant vos sancti omnes.	12 שַׁאֲלוּ לְשָׁלוֹם אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ בַּנְּשִׁיקָה הַקְּדוֹשָׁה הַקְּדוֹשִׁים כֻּלָּם שֹׁאֲלִים לִשְׁלוֹמְכֶם
13 Gratia Domini Iesu Christi et caritas Dei et communicatio Sancti Spiritus cumomnibus vobis.	13 חֶסֶד הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְאַהֲבַת הָאֱלֹהִים וְהִתְחַבְּרוּת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עִם־כֻּלְּכֶם אָמֵן