Atti degli Apostoli 9

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Saulus autem, adhuc spirans minarum et caedis in discipulos Domini,accessit ad principem sacerdotum	1 וְשָׁאוּל עוֹדֶנּוּ יְפֵחַ זַעַם וָרֶצַח עַל־תַּלְמִידֵי הָאָדוֹן וַיָּבֹא אֶל־הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל
2 et petiit ab eo epistulas in Damascum adsynagogas, ut, si quos invenisset huius viae viros ac mulieres, vinctosperduceret in Ierusalem.	2 וַיִּשְׁאַל מֵאִתּוֹ מִכְתָּבִים לְדַמֶּשֶׂק אֶל־בָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת לְמַעַן אֲשֶׁר יֶאֱסֹר אֶת־אֲשֶׁר יִמְצָא בַּדֶּרֶךְ הַהִיא אֲנָשִׁים אוֹ נָשִׁים וִיבִיאֵם יְרוּשָׁלָיִם
3 Et cum iter faceret, contigit ut appropinquaretDamasco; et subito circumfulsit eum lux de caelo,	3 וַיְהִי הוּא הֹלֵךְ וְקָרֵב לְדַמֶּשֶׂק וְהִנֵּה פִתְאֹם נָגַהּ עָלָיו מִסָּבִיב אוֹר מִן־הַשָּׁמָיִם
4 et cadens in terram audivitvocem dicentem sibi: “ Saul, Saul, quid me persequeris? ”.	4 וַיִּפֹּל אָרְצָה וַיִּשְׁמַע קוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו שָׁאוּל שָׁאוּל לָמָּה תִרְדְּפֵנִי
5 Qui dixit: “Quis es, Domine? ”. Et ille: “ Ego sum Iesus, quem tu persequeris!	5 וַיֹּאמֶר מִי אַתָּה אֲדֹנִי וַיֹּאמֶר הָאָדוֹן אָנֹכִי יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר אַתָּה רוֹדֵף קָשֶׁה לְךָ לִבְעֹט בַּדָּרְבֹנוֹת
6 Sedsurge et ingredere civitatem, et dicetur tibi quid te oporteat facere ”.	6 וְהוּא חָרֵד וְנִבְעָת וַיֹּאמֶר אֲדֹנִי מַה־תַּחְפֹּץ וְאֶעֱשֶׂה וַיַּעַן הָאָדוֹן קוּם לֵךְ הָעִירָה וְיֵאָמֵר לְךָ אֶת־אֲשֶׁר עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת
7 Viri autem illi, qui comitabantur cum eo, stabant stupefacti, audientes quidemvocem, neminem autem videntes.	7 וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתּוֹ עָמְדוּ נֶאֱלָמִים כִּי שָׁמְעוּ אֶת־הַקּוֹל וְאִישׁ לֹא הִבִּיטוּ
8 Surrexit autem Saulus de terra; apertisqueoculis, nihil videbat; ad manus autem illum trahentes introduxerunt Damascum.	8 וַיָּקָם שָׁאוּל מִן־הָאָרֶץ וּבְפָתְחוֹ אֶת־עֵינָיו לֹא רָאָה אִישׁ וַיַּחֲזִיקוּ בְיָדוֹ וַיּוֹלִיכֻהוּ לְדַמָּשֶׂק
9 Et erat tribus diebus non videns et non manducavit neque bibit.	9 וַיֶּחְשְׁכוּ עֵינָיו מֵרְאוֹת שְׁלשֶׁת יָמִים וְלֹא אָכַל וְלֹא שָׁתָה
10 Erat autem quidam discipulus Damasci nomine Ananias; et dixit ad illum invisu Dominus: “ Anania ”. At ille ait: “ Ecce ego, Domine ”.	10 וְתַלְמִיד אֶחָד הָיָה בְדַמֶּשֶׂק חֲנַנְיָה שְׁמוֹ וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאָדוֹן בַּמַּחֲזֶה חֲנַנְיָה וַיֹּאמֶר הִנְנִי אֲדֹנִי
11 EtDominus ad illum: “ Surgens vade in vicum, qui vocatur Rectus, et quaere indomo Iudae Saulum nomine Tarsensem; ecce enim orat	11 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאָדוֹן קוּם לֵךְ אֶל־הָרְחוֹב הַנִּקְרָא הַיָּשָׁר וּשְׁאַל בְּבֵית יְהוּדָה לְאִישׁ טַרְסִי וּשְׁמוֹ שָׁאוּל כִּי הִנֵּה־הוּא מִתְפַּלֵּל
12 et vidit virum Ananiamnomine introeuntem et imponentem sibi manus, ut visum recipiat ”.	12 וַיַּרְא בַּמַּחֲזֶה וְהִנֵּה־אִישׁ וּשְׁמוֹ חֲנַנְיָה בָּא הַחַדְרָה וְשָׂם עָלָיו אֶת־יָדוֹ לְמַעַן יָשׁוּב וְיִרְאֶה
13 Responditautem Ananias: “ Domine, audivi a multis de viro hoc, quanta mala sanctis tuisfecerit in Ierusalem;	13 וַיַּעַן חֲנַנְיָה וַיֹּאמַר אֲדֹנִי שָׁמַעְתִּי רַבִּים מְסַפְּרִים עַל־הָאִישׁ הַזֶּה כַּמָּה רָעוֹת עָשָׂה לִקְדוֹשֶׁיךָ בִּירוּשָׁלָיִם
14 et hic habet potestatem a principibus sacerdotumalligandi omnes, qui invocant nomen tuum ”.	14 וְגַם־פֹּה רִשְׁיוֹן יֶשׁ־לוֹ מֵאֵת רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים לֶאֱסֹר אֶת־כָּל־הַקֹּרְאִים בִּשְׁמֶךָ
15 Dixit autem ad eum Dominus: “Vade, quoniam vas electionis est mihi iste, ut portet nomen meum coram gentibuset regibus et filiis Israel;	15 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאָדוֹן לֵךְ כִּי־כְלִי חֵפֶץ הוּא לִי לָשֵׂאת אֶת־שְׁמִי לִפְנֵי גוֹיִם וּמְלָכִים וְלִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
16 ego enim ostendam illi quanta oporteat eum pronomine meo pati ”.	16 כִּי אֲנִי אַרְאֵהוּ כַּמָּה יֶשׁ־לוֹ לִסְבֹּל לְמַעַן שְׁמִי
17 Et abiit Ananias; et introivit in domum et imponens ei manus dixit: “ Saulfrater, Dominus misit me, Iesus qui apparuit tibi in via, qua veniebas, utvideas et implearis Spiritu Sancto ”.	17 וַיֵּלֶךְ חֲנַנְיָה וַיָּבֹא הַבָּיְתָה וַיָּשֶׂם אֶת־יָדָיו עָלָיו וַיֹּאמַר שָׁאוּל אָחִי הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר־בָּאתָ בָּהּ שְׁלָחַנִי לְמַעַן תָּשׁוּב וְתִרְאֶה וְתִמָּלֵא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ
18 Et confestim ceciderunt ab oculiseius tamquam squamae, et visum recepit. Et surgens baptizatus est	18 וּכְרֶגַע נָפְלוּ מֵעַל עֵינָיו כְּמוֹ קַשְׂקַשִּׂים וַיָּשָׁב פִּתְאֹם לִרְאוֹת וַיָּקָם וַיִּטָּבֵל
19 et, cumaccepisset cibum, confortatus est. Fuit autem cum discipulis, qui erant Damasci, per dies aliquot;	19 וַיֹּאכַל לֶחֶם וַיֶּחֱזָק וַיֵּשֶׁב שָׁאוּל יָמִים אֲחָדִים עִם־הַתַּלְמִידִים אֲשֶׁר בְּדַמָּשֶׂק
20 et continuoin synagogis praedicabat Iesum, quoniam hic est Filius Dei.	20 וַיְמַהֵר וַיִּקְרָא בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת אֶת־הַמָּשִׁיחַ לֵאמֹר כִּי־הוּא הוּא בֶן־הָאֱלֹהִים
21 Stupebant autemomnes, qui audiebant, et dicebant: “ Nonne hic est, qui expugnabat inIerusalem eos, qui invocabant nomen istud, et huc ad hoc venerat, ut vinctosillos duceret ad principes sacerdotum? ”.	21 וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ כָל־הַשֹּׁמְעִים וַיֹּאמְרוּ הֲלֹא זֶה הוּא אֲשֶׁר הֶאֱבִיד בִּירוּשָׁלַיִם אֶת־קֹרְאֵי הַשֵּׁם הַזֶּה וּלְמַעַן זֹאת בָּא הֵנָּה לַהֲבִיאָם אֲסוּרִים לִפְנֵי רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים
22 Saulus autem magis convalescebatet confundebat Iudaeos, qui habitabant Damasci, affirmans quoniam hic estChristus.	22 וְשָׁאוּל הָיָה הוֹלֵךְ וְחָזֵק וַיָּהָם אֶת־הַיְּהוּדִים ישְׁבֵי דַמֶּשֶׂק בְּהוֹכִיחוֹ כִּי־זֶה הוּא הַמָּשִׁיחַ
23 Cum implerentur autem dies multi, consilium fecerunt Iudaei, ut euminterficerent;	23 וַיְהִי כִּי־אָרְכוּ־לוֹ שָׁם הַיָּמִים וַיִּוָּעֲצוּ הַיְּהוּדִים יַחְדָּו לַהֲמִיתוֹ
24 notae autem factae sunt Saulo insidiae eorum. Custodiebantautem et portas die ac nocte, ut eum interficerent;	24 וַיִּוָּדַע לְשָׁאוּל אָרְבָּם וְהֵמָּה שָׁמְרוּ אֶת־הַשְּׁעָרִים יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן יְמִיתֻהוּ
25 accipientes autemdiscipuli eius nocte per murum dimiserunt eum submittentes in sporta.	25 וַיִּקְחוּ אֹתוֹ הַתַּלְמִידִים לָיְלָה וַיּוֹרִידֻהוּ בַסַּל בְּעַד הַחוֹמָה
26 Cum autem venisset in Ierusalem, tentabat iungere se discipulis; et omnestimebant eum, non credentes quia esset discipulus.	26 וַיְהִי כְּבוֹא שָׁאוּל יְרוּשָׁלַיְמָה וַיְבַקֵּשׁ לְהִלָּוֺת אֶל־הַתַּלְמִידִים וַיִּירְאוּ כֻלָּם מִפָּנָיו וְלֹא הֶאֱמִינוּ כִּי־תַלְמִיד הוּא
27 Barnabas autem apprehensumillum duxit ad apostolos et narravit illis quomodo in via vidisset Dominum, etquia locutus est ei, et quomodo in Damasco fiducialiter egerit in nomine Iesu.	27 וַיִּקַּח אֹתוֹ בַּר־נַבָּא וַיְבִיאֵהוּ אֶל־הַשְּׁלִיחִים וַיְסַפֵּר לָהֶם אֵת אֲשֶׁר־רָאָה בַדֶּרֶךְ אֶת־הָאָדוֹן וְכִי הוּא דִבֶּר אֵלָיו וְאֵיךְ בְּדַמֶּשֶׂק הִשְׁמִיעַ בְּבִטָּחוֹן אֶת־שֵׁם יֵשׁוּעַ
28 Et erat cum illis intrans et exiens in Ierusalem, fiducialiter agens innomine Domini.	28 וַיְהִי אִתָּם יוֹצֵא וָבָא בִּירוּשָׁלָיִם וַיִּקְרָא בְּבִטָּחוֹן בְּשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ
29 Loquebatur quoque et disputabat cum Graecis; illi autemquaerebant occidere eum.	29 וַיְדַבֵּר וַיִּתְוַכַּח גַּם עִם־הַיְּהוּדִים הַיְּוָנִים וְהֵם זָמְמוּ לַהֲמִיתוֹ
30 Quod cum cognovissent, fratres deduxerunt eumCaesaream et dimiserunt Tarsum.	30 וַיִּשְׁמְעוּ הָאַחִים וַיּוֹרִידוּ אֹתוֹ לְקִסְרִין וַיְשַׁלְּחֻהוּ אֶל־טַרְסוֹס
31 Ecclesia quidem per totam Iudaeam et Galilaeam et Samariam habebat pacem;aedificabatur et ambulabat in timore Domini et consolatione Sancti Spirituscrescebat.	31 וַיְהִי שָׁלוֹם לַקְּהִלּוֹת בְּכָל־מְקֹמוֹת יְהוּדָה וְהַגָּלִיל וְשֹׁמְרוֹן וַתִּבָּנֶינָה וַתִּתְהַלַּכְנָה בְּיִרְאַת הָאָדוֹן וַתִּרְבֶּינָה בְּנֶחָמַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ
32 Factum est autem Petrum, dum pertransiret universos, devenire et ad sanctos,qui habitabant Lyddae.	32 וַיְהִי בִּסְבֹב פֶּטְרוֹס בְּכָל־הַמְּקֹמוֹת וַיֵּרֶד גַּם אֶל־הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּלֹד
33 Invenit autem ibi hominem quendam nomine Aeneam abannis octo iacentem in grabato, qui erat paralyticus.	33 וַיִּמְצָא־שָׁם אִישׁ וּשְׁמוֹ אֲנִיַּס וְהוּא שֹׁכֵב עַל־מִשְׁכָּבוֹ זֶה שְׁמֹנֶה שָׁנִים וְהוּא נְכֵה אֵבָרִים
34 Et ait illi Petrus: “Aenea, sanat te Iesus Christus; surge et sterne tibi ”. Et continuo surrexit.	34 וַיֹּאמֶר אֵלָיו פֶּטְרוֹס אֲנִיַּס רְפָאֲךָ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ קוּם הַצַּע־לְךָ אָתָּה וַיָּקָם פִּתְאֹם
35 Et viderunt illum omnes, qui inhabitabant Lyddam et Saron, qui conversi suntad Dominum.	35 וַיִּרְאוּ אוֹתוֹ כָּל־ישְׁבֵי לֹד וְהַשָּׁרוֹן וַיִּפְנוּ אֶל־הָאָדוֹן
36 In Ioppe autem erat quaedam discipula nomine Tabitha, quae interpretatadicitur Dorcas; haec erat plena operibus bonis et eleemosynis, quas faciebat.	36 וְתַלְמִידָה בְּיָפוֹ וּשְׁמָהּ טָבִיתָא תַּרְגוּמוֹ צְבִיָּה וְהִיא רַבַּת מַעֲשִׂים טוֹבִים וּצְדָקוֹת אֲשֶׁר עָשָׂתָה
37 Factum est autem in diebus illis ut infirmata moreretur; quam cum lavissent,posuerunt in cenaculo.	37 וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַתֶּחֱלֶה וַתָּמֹת וַיִּרְחֲצוּ אֹתָהּ וַיְשִׂימוּהָ בַּעֲלִיָּה
38 Cum autem prope esset Lydda ab Ioppe, discipuliaudientes quia Petrus esset in ea, miserunt duos viros ad eum rogantes: “ Nepigriteris venire usque ad nos! ”.	38 וְלֹד קְרוֹבָה הִיא לְיָפוֹ וַיִּשְׁמְעוּ הַתַּלְמִידִים כִּי־פֶטְרוֹס שָׁם וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו שְׁנֵי אֲנָשִׁים וַיִּפְצְרוּ־בוֹ לְבִלְתִּי הֵעָצֵל לַעֲבֹר אֲלֵיהֶם
39 Exsurgens autem Petrus venit cum illis;et cum advenisset, duxerunt illum in cenaculum; et circumsteterunt illum omnesviduae flentes et ostendentes tunicas et vestes, quas faciebat Dorcas, cum essetcum illis.	39 וַיָּקָם פֶּטְרוֹס וַיֵּלֶךְ אִתָּם וּבְבֹאוֹ הֶעֱלֻהוּ אֶל־הָעֲלִיָּה וַתִּגַּשְׁנָה אֵלָיו כָּל־הָאַלְמָנוֹת בּוֹכִיּוֹת וּמַרְאוֹת לוֹ אֵת הַכֻּתֳּנֹת וְאֵת הַבְּגָדִים אֲשֶׁר עָשְׂתָה צְבִיָּה בְּעוֹדָהּ עִמָּהֶן
40 Eiectis autem omnibus foras Petrus, et ponens genua oravit etconversus ad corpus dixit: “ Tabitha, surge! ”. At illa aperuit oculos suoset, viso Petro, resedit.	40 וַיּוֹצֵא פֶטְרוֹס אֶת־כֻּלָּם הַחוּצָה וַיִּכְרַע עַל־בִּרְכָּיו וַיִּתְפַּלֵּל וַיִּפֶן אֶל־גְּוִיָּתָהּ וַיֹּאמֶר טָבִיתָא קוּמִי וַתִּפְתַּח אֶת־עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת־פֶּטְרוֹס וַתִּתְעוֹדָד
41 Dans autem illi manum erexit eam et, cum vocassetsanctos et viduas, exhibuit eam vivam.	41 וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיָּקֶם אֹתָהּ וַיִּקְרָא אֶת־הַקְּדוֹשִׁים וְאֶת־הָאַלְמָנוֹת וַיַּעֲמֵד אֹתָהּ חַיָּה לִפְנֵיהֶם
42 Notum autem factum est per universam Ioppen, et crediderunt multi in Domino.	42 וַיִּוָּדַע הַדָּבָר בְּכָל־יָפוֹ וַיַּאֲמִינוּ רַבִּים בָּאָדוֹן
43 Factum est autem, ut dies multos moraretur in Ioppe apud quendam Simonemcoriarium.	43 וַיּוֹאֶל לָשֶׁבֶת בְּיָפוֹ יָמִים רַבִּים עִם־בּוּרְסִי אֶחָד וּשְׁמוֹ שִׁמְעוֹן