Atti degli Apostoli 26

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Agrippa vero ad Paulum ait: “ Permittitur tibi loqui pro temetipso ”.Tunc Paulus, extenta manu, coepit rationem reddere:	1 וַיֹּאמֶר אַגְרִפַּס אֶל־פּוֹלוֹס נִתַּן־לְךָ לְדַבֵּר בְּעַד נַפְשֶׁךָ אָז יִצְטַדֵּק פּוֹלוֹס וַיּוֹשֶׁט אֶת־יָדוֹ וַיֹּאמַר
2 “ De omnibus, quibusaccusor a Iudaeis, rex Agrippa, aestimo me beatum, apud te cum sim defensurus mehodie,	2 מְאֻשָּׁר אֲנִי בְּנַפְשִׁי הַמֶּלֶךְ אַגְרִפַּס כִּי לְפָנֶיךָ אֶצְטַדֵּק הַיּוֹם עַל־כֹּל אֲשֶׁר־שׂטְנִים אֹתִי הַיְּהוּדִים
3 maxime te sciente omnia, quae apud Iudaeos sunt consuetudines etquaestiones; propter quod, obsecro, patienter me audias.	3 כִּי אַתָּה יֹדֵעַ הֵיטֵב כָּל־הַמִּנְהָגִים וְהַשְּׁאֵלוֹת אֲשֶׁר בֵּין הַיְּהוּדִים וְעַל־כֵּן אֶשְׁאֲלָה מֵאִתְּךָ לִשְׁמֹעַ אֹתִי כְּאֹרֶךְ רוּחֶךָ
4 Et quidem vitam meama iuventute, quae ab initio fuit in gente mea et in Hierosolymis, noverunt omnesIudaei;	4 הִנֵּה אֶת־דַּרְכִּי מִנְּעוּרַי אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי־בָהּ מֵאָז בְּתוֹךְ עַמִּי וּבִירוּשָׁלָיִם יֹדְעִים אוֹתָהּ כָּל־הַיְּהוּדִים
5 praescientes me ab initio, si velint testimonium perhibere, quoniamsecundum diligentissimam sectam nostrae religionis vixi pharisaeus.	5 כִּי מִיָּמִים רִאשׁוֹנִים יְדָעוּנִי אִם־יִרְצוּ לְהָעִיד כִּי כְפָרוּשׁ הִתְנַהַגְתִּי עַל־פִּי הַכַּת הַמַּקְפֶּדֶת בְּיוֹתֵר בַּעֲבוֹדָתֵנוּ
6 Et nuncpropter spem eius, quae ad patres nostros repromissionis facta est a Deo, stoiudicio subiectus,	6 וְעַתָּה אֲנִי עֹמֵד לְהִשָּׁפֵט עַל־תִּקְוַת הַהַבְטָחָה אֲשֶׁר הִבְטִיחָהּ הָאֱלֹהִים אֶת־אֲבוֹתֵינוּ
7 in quam duodecim tribus nostrae cum perseverantia nocte acdie deservientes sperant devenire; de qua spe accusor a Iudaeis, rex!	7 וַאֲשֶׁר שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטֵינוּ מְיַחֲלִים לְהַגִּיעַ לָהּ בְּעָבְדָם אֶת־יְהוָֹה תָּמִיד יוֹמָם וָלָיְלָה עַל־דְּבַר הַתִּקְוָה הַזֹּאת אַגְרִפַּס הַמֶּלֶךְ שׂטְנִים אוֹתִי הַיְּהוּדִים
8 Quidincredibile iudicatur apud vos, si Deus mortuos suscitat?	8 מַדּוּעַ יִפָּלֵא בְעֵינֵיכֶם כִּי הָאֱלֹהִים יְחַיֶּה מֵתִים
9 Et ego quidem existimaveram me adversus nomen Iesu Nazareni debere multacontraria agere;	9 הֵן לְפָנִים אֲנִי חָשַׁבְתִּי צְדָקָה לִצְרֹר אֶת־שֵׁם יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי עַד־מְאֹד
10 quod et feci Hierosolymis, et multos sanctorum ego incarceribus inclusi, a principibus sacerdotum potestate accepta, et cumocciderentur, detuli sententiam;	10 כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי בִירוּשָׁלָיִם וְגַם־קְדוֹשִׁים רַבִּים אֲנִי הִסְגַּרְתִּי לְבָתֵּי כְלָאִים בָּרִשְׁיוֹן אֲשֶׁר קִבַּלְתִּי מֵאֵת הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וּכְשֶׁנֶּהֶרְגוּ הִסְכָּמְתִּי
11 et per omnes synagogas frequenter punienseos compellebam blasphemare, et abundantius insaniens in eos persequebar usquein exteras civitates.	11 וּבְכָל־בָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת יִסַּרְתִּי אֹתָם פְּעָמִים רַבּוֹת וַאֲנַסְתִּים לְגַדֵּף וָאֶתְהוֹלְלָה בָּם עַד־מְאֹד וָאֶרְדְּפֵם עַד־לֶעָרִים אֲשֶׁר חוּצָה לָאָרֶץ
12 In quibus, dum irem Damascum cum potestate et permissu principum sacerdotum,	12 וַיְהִי בְּלֶכְתִּי עַל־זֹאת לְדַמָּשֶׂק בְּרִשְׁיוֹן הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וּבְמִצְוָתָם
13 die media in via vidi, rex, de caelo supra splendorem solis circumfulgens melumen et eos, qui mecum simul ibant;	13 וְהִנֵּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ בַּצָּהֳרַיִם בַּדֶּרֶךְ רָאִיתִי אוֹר צַח מִזֹּהַר הַשָּׁמֶשׁ אֲשֶׁר מִשָּׁמַיִם נָגַהּ עָלַי מִסָּבִיב וְעַל הַהֹלְכִים אִתִּי
14 omnesque nos cum decidissemus in terram,audivi vocem loquentem mihi Hebraica lingua: “Saul, Saul, quid me persequeris?Durum est tibi contra stimulum calcitrare”.	14 וַנִפֹּל כֻּלָּנוּ אָרְצָה וָאֶשְׁמַע קוֹל מִדַּבֵּר אֵלַי בְּלָשׁוֹן עִבְרִית לֵאמֹר שָׁאוּל שָׁאוּל לָמָּה תִרְדְּפֵנִי קָשֶׁה לְךָ לִבְעֹט בַּדָּרְבֹנוֹת
15 Ego autem dixi: “Quis es,Domine?”. Dominus autem dixit: “Ego sum Iesus, quem tu persequeris.	15 וָאֹמַר מִי אַתָּה אֲדֹנִי וַיֹּאמֶר אָנֹכִי יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר אַתָּה רֹדֵף
16 Sedexsurge et sta super pedes tuos; ad hoc enim apparui tibi, ut constituam teministrum et testem eorum, quae vidisti, et eorum, quibus apparebo tibi,	16 אֲבָל קוּם וַעֲמֹד עַל־רַגְלֶיךָ כִּי לְבַעֲבוּר זֹאת נִרְאֵיתִי אֵלֶיךָ לִבְחָר־בְּךָ לִמְשָׁרֵת וּלְעֵד עַל־אֲשֶׁר רָאִיתָ וְעַל־אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ
17 eripiens te de populo et de gentibus, in quas ego mitto te	17 בְּהַצִּילִי אוֹתְךָ מִן־הָעָם וּמִן־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֶשְׁלָחֲךָ עַתָּה אֲלֵיהֶם
18 aperire oculoseorum, ut convertantur a tenebris ad lucem et de potestate Satanae ad Deum, utaccipiant remissionem peccatorum et sortem inter sanctificatos per fidem, quaeest in me”.	18 לִפְקֹחַ אֶת־עֵינֵיהֶם לְמַעַן יָשׁוּבוּ מֵחשֶׁךְ לְאוֹר וּמִיַּד הַשָּׂטָן אֶל־הָאֱלֹהִים וְיִמְצְאוּ בֶּאֱמוּנָתָם בִּי אֶת־סְלִיחַת הַחֲטָאִים וְאֶת־הַנַּחֲלָה בְּתוֹךְ הַמְקֻדָּשִׁים
19 Unde, rex Agrippa, non fui incredulus caelestis visionis,	19 עַל־כֵּן הַמֶּלֶךְ אַגְרִפַּס לֹא הִמְרֵיתִי אֶת־הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי מִן־הַשָּׁמָיִם
20 sed his, quisunt Damasci primum et Hierosolymis, et in omnem regionem Iudaeae et gentibusannuntiabam, ut paenitentiam agerent et converterentur ad Deum dignapaenitentiae opera facientes.	20 כִּי אִם־קָרָאתִי רִאשׁוֹנָה לְישְׁבֵי דַּמֶּשֶׂק וִירוּשָׁלַיִם וּבְכָל־אֶרֶץ יְהוּדָה וְגַם לַגּוֹיִם כִּי יִנָּחֲמוּ וְיָשׁוּבוּ אֶל־הָאֱלֹהִים וְיַעֲשֹוּ מַעֲשִׂים רְאוּיִם לִתְשׁוּבָה
21 Hac ex causa me Iudaei, cum essem in templocomprehensum, tentabant interficere.	21 וּבִגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה תָּפְשֹוּ אֹתִי הַיְּהוּדִים בַּמִּקְדָּשׁ וַיְבַקְשׁוּ לַהֲמִיתֵנִי
22 Auxilium igitur assecutus a Deo usque inhodiernum diem sto testificans minori atque maiori, nihil extra dicens quam ea,quae Prophetae sunt locuti futura esse et Moyses:	22 וְהָאֱלֹהִים הָיָה בְעֶזְרִי וְעַד־הַיּוֹם הַזֶּה עֹמֵד אֲנִי וּמֵעִיד לִפְנֵי קָטֹן וְגָדוֹל וְאֵינֶנִּי מְדַבֵּר דָּבָר זוּלָתִי אֲשֶׁר דִּבְּרוּ הַנְּבִיאִים וּמשֶׁה כִּי־עֲתִידוֹת הֵנָּה לִהְיוֹת
23 si passibilis Christus, siprimus ex resurrectione mortuorum lumen annuntiaturus est populo et gentibus ”.	23 כִּי־הַמָּשִׁיחַ מְעֻנֶּה הוּא וְכִי רִאשׁוֹן הוּא לַקָּמִים מִן־הַמֵּתִים לְהָפִיץ אוֹר בָּעָם וּבַגּוֹיִם
24 Sic autem eo rationem reddente, Festus magna voce dixit: “ Insanis, Paule;multae te litterae ad insaniam convertunt! ”.	24 וַיְהִי הוּא מִצְטַדֵּק כָּזֹאת וַיַּעַן פֶסְטוֹס בְּקוֹל גָּדוֹל לֵאמֹר הִנְּךָ מִשְׁתַּגֵּעַ פּוֹלוֹס רֹב הַלִּמּוּד הֱבִיאֲךָ לִידֵי שִׁגָּעוֹן
25 At Paulus: “ Non insanio,inquit, optime Feste, sed veritatis et sobrietatis verba eloquor.	25 וַיֹּאמֶר פּוֹלוֹס אֵינֶנִּי מְשֻׁגָּע פֶסְטוֹס הָאַדִּיר כִּי אִם־דִּבְרֵי אֱמֶת וָטַעַם אַבִּיעַ
26 Scit enimde his rex, ad quem et audenter loquor; latere enim eum nihil horum arbitror,neque enim in angulo hoc gestum est.	26 כִּי הַמֶּלֶךְ יוֹדֵעַ אֶת־אֵלֶּה וְעַל־זֹאת גַּם־בְּבִטָּחוֹן אֲנִי מְדַבֵּר אֵלָיו יַעַן אֲשֶׁר לֹא־אַאֲמִין כִּי־נֶעְלָם מִמֶּנּוּ דָּבָר מִן־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי לֹא־בְקֶרֶן זָוִית נֶעֶשְׂתָה זֹאת
27 Credis, rex Agrippa, Prophetis? Scioquia credis ”.	27 הַמֶּלֶךְ אַגְרִפַּס הֲמַאֲמִין אַתָּה בַּנְּבִיאִים יָדַעְתִּי כִּי מַאֲמִין אָתָּה
28 Agrippa autem ad Paulum: “ In modico suades me Christianumfieri! ”.	28 וַיֹּאמֶר אַגְרִפַּס אֶל־פּוֹלוֹס עוֹד מְעַט וּפִתִּיתַנִי לִהְיוֹת נָצְרִי
29 Et Paulus: “ Optarem apud Deum et in modico et in magno nontantum te sed et omnes hos, qui audiunt me hodie, fieri tales, qualis et egosum, exceptis vinculis his! ”.	29 וַיֹּאמֶר פּוֹלוֹס אֲבַקְשָׁה מֵאֱלֹהִים אֲשֶׁר אִם־בִּמְעַט וְאִם־בְּהַרְבֵּה לֹא אַתָּה לְבַדְּךָ כִּי־גַם כָּל־הַשֹּׁמְעִים אוֹתִי יִהְיוּ כָמוֹנִי זוּלָתִי הַמּוֹסֵרוֹת הָאֵלֶּה
30 Et exsurrexit rex et praeses et Berenice et qui assidebant eis;	30 וַיְהִי בְּדַבְּרוֹ הַדָּבָר הַזֶּה וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ וְהַנְּצִיב וּבֶרְנִיקָה וְהַיּשְׁבִים אִתָּם
31 et cumsecessissent, loquebantur ad invicem dicentes: “ Nihil morte aut vinculisdignum quid facit homo iste ”.	31 וַיָּסוּרוּ הַחַדְרָה וַיְדַבְּרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ לֵאמֹר הָאִישׁ הַזֶּה לֹא־עָשָׂה דָבָר אֲשֶׁר יִהְיֶה עָלָיו חַיַּב מִיתָה אוֹ מוֹסֵרוֹת
32 Agrippa autem Festo dixit: “ Dimittipoterat homo hic, si non appellasset Caesarem ”.	32 וַיֹּאמֶר אַגְרִפַּס אֶל־פֶסְטוֹס הָאִישׁ הַזֶּה יוּכַל לְהִפָּטֵר לוּלֵא קָרָא אֶת־הַקֵּיסַר לְדִינוֹ