Amos 5

1 2 3 4 5 6 7 8 9
Libro non riconosciuto. Prova con un'abbreviazione valida (es. Gen, Es, Gv, Sal).
Versetti esaminati

Torna indietro

Nova Vulgata Miqra 'al pi ha-Mesorah
1 Audite verbum istud,
quod ego levo super vos,
planctum, domus Israel:
1 שִׁמְעוּ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹשֵׂא עֲלֵיכֶם קִינָה בֵּית יִשְׂרָאֵֽל׃
2 Cecidit, non adiciet ut resurgat
virgo Israel;
proiecta est in terram suam,
non est qui suscitet eam.
2 נָֽפְלָה לֹא־תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל נִטְּשָׁה עַל־אַדְמָתָהּ אֵין מְקִימָֽהּ׃
3 Quia haec dicit Dominus Deus:
“ Urbs, de qua egrediebantur mille,
relinquentur in ea centum;
et de qua egrediebantur centum,
relinquentur in ea decem
pro domo Israel ”.
3 כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה הָעִיר הַיֹּצֵאת אֶלֶף תַּשְׁאִיר מֵאָה וְהַיּוֹצֵאת מֵאָה תַּשְׁאִיר עֲשָׂרָה לְבֵית יִשְׂרָאֵֽל׃
4 Quia haec dicit Dominus domui Israel:
“ Quaerite me et vivetis;
4 כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה לְבֵית יִשְׂרָאֵל דִּרְשׁוּנִי וִֽחְיֽוּ׃
5 et nolite quaerere Bethel
et in Galgalam nolite intrare
et in Bersabee nolite transire,
quia Galgala captiva ducetur,
et Bethel erit iniquitas ”.
5 וְאַֽל־תִּדְרְשׁוּ בֵּֽית־אֵל וְהַגִּלְגָּל לֹא תָבֹאוּ וּבְאֵר שֶׁבַע לֹא תַעֲבֹרוּ כִּי הַגִּלְגָּל גָּלֹה יִגְלֶה וּבֵֽית־אֵל יִהְיֶה לְאָֽוֶן׃
6 Quaerite Dominum et vivite;
ne forte invadat sicut ignis
domum Ioseph,
et devoret, et non sit
qui exstinguat Bethel.
6 דִּרְשׁוּ אֶת־יְהֹוָה וִֽחְיוּ פֶּן־יִצְלַח כָּאֵשׁ בֵּית יוֹסֵף וְאָכְלָה וְאֵין־מְכַבֶּה לְבֵֽית־אֵֽל׃
7 Qui convertunt in absinthium iudicium
et iustitiam in terram deiciunt.
7 הַהֹפְכִים לְלַעֲנָה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לָאָרֶץ הִנִּֽיחוּ׃
8 Qui facit stellas Pliadis et Orionem
et convertit in mane tenebras
et diem in noctem obscurat;
qui vocat aquas maris
et effundit eas super faciem terrae;
Dominus nomen eius.
8 עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת וְיוֹם לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ הַקּוֹרֵא לְמֵֽי־הַיָּם וַֽיִּשְׁפְּכֵם עַל־פְּנֵי הָאָרֶץ יְהֹוָה שְׁמֽוֹ׃
9 Qui micare facit vastitatem super robustum
et vastitatem super arcem affert.		9 הַמַּבְלִיג שֹׁד עַל־עָז וְשֹׁד עַל־מִבְצָר יָבֽוֹא׃
10 Odio habuerunt corripientem in porta
et loquentem perfecte abominati sunt.		10 שָׂנְאוּ בַשַּׁעַר מוֹכִיחַ וְדֹבֵר תָּמִים יְתָעֵֽבוּ׃
11 Idcirco, pro eo quod conculcastis pauperem
et portionem frumenti abstulistis ab eo,
domos quadro lapide aedificastis
et non habitabitis in eis,
vineas plantastis amantissimas
et non bibetis vinum earum.		11 לָכֵן יַעַן בּוֹשַׁסְכֶם עַל־דָּל וּמַשְׂאַת־בַּר תִּקְחוּ מִמֶּנּוּ בָּתֵּי גָזִית בְּנִיתֶם וְלֹא־תֵשְׁבוּ בָם כַּרְמֵי־חֶמֶד נְטַעְתֶּם וְלֹא תִשְׁתּוּ אֶת־יֵינָֽם׃
12 Quia cognovi multa scelera vestra
et fortia peccata vestra,
opprimentes iustum, accipientes munus
et pauperes deprimentes in porta.		12 כִּי יָדַעְתִּי רַבִּים פִּשְׁעֵיכֶם וַעֲצֻמִים חַטֹּאתֵיכֶם צֹרְרֵי צַדִּיק לֹקְחֵי כֹפֶר וְאֶבְיוֹנִים בַּשַּׁעַר הִטּֽוּ׃
13 Ideo prudens in tempore illo tacet,
quia tempus malum est.		13 לָכֵן הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא יִדֹּם כִּי עֵת רָעָה הִֽיא׃
14 Quaerite bonum et non malum,
ut vivatis,
ita ut sit Dominus, Deus exercituum,
vobiscum, sicut dixistis.		14 דִּרְשׁוּ־טוֹב וְאַל־רָע לְמַעַן תִּֽחְיוּ וִֽיהִי־כֵן יְהֹוָה אֱלֹהֵֽי־צְבָאוֹת אִתְּכֶם כַּאֲשֶׁר אֲמַרְתֶּֽם׃
15 Odite malum et diligite bonum
et constituite in porta iudicium,
si forte misereatur Dominus, Deus exercituum,
reliquiis Ioseph.		15 שִׂנְאוּ־רָע וְאֶהֱבוּ טוֹב וְהַצִּיגוּ בַשַּׁעַר מִשְׁפָּט אוּלַי יֶחֱנַן יְהֹוָה אֱלֹהֵֽי־צְבָאוֹת שְׁאֵרִית יוֹסֵֽף׃
16 Propterea haec dicit Dominus,
Deus exercituum, dominator:
“ In omnibus plateis planctus,
et in cunctis viis dicetur: “Vae, vae!”;
et vocabunt agricolam ad luctum
et ad planctum eos, qui sciunt lamentationem.		16 לָכֵן כֹּֽה־אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אֲדֹנָי בְּכׇל־רְחֹבוֹת מִסְפֵּד וּבְכׇל־חוּצוֹת יֹאמְרוּ הוֹ־הוֹ וְקָרְאוּ אִכָּר אֶל־אֵבֶל וּמִסְפֵּד אֶל־יוֹדְעֵי נֶֽהִי׃
17 Et in omnibus vineis erit luctus,
quia pertransibo in medio tui ”,
dicit Dominus.		17 וּבְכׇל־כְּרָמִים מִסְפֵּד כִּֽי־אֶעֱבֹר בְּקִרְבְּךָ אָמַר יְהֹוָֽה׃
18 Vae desiderantibus diem Domini!
Ad quid vobis dies Domini?
Tenebrae et non lux.		18 הוֹי הַמִּתְאַוִּים אֶת־יוֹם יְהֹוָה לָמָּה־זֶּה לָכֶם יוֹם יְהֹוָה הוּא־חֹשֶׁךְ וְלֹא־אֽוֹר׃
19 Quomodo si fugiat vir a facie leonis,
et occurrat ei ursus;
et ingrediatur domum
et innitatur manu sua super parietem,
et mordeat eum coluber.
19 כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ מִפְּנֵי הָאֲרִי וּפְגָעוֹ הַדֹּב וּבָא הַבַּיִת וְסָמַךְ יָדוֹ עַל־הַקִּיר וּנְשָׁכוֹ הַנָּחָֽשׁ׃
20 Numquid non tenebrae dies Domini et non lux?
Et caligo sine splendore in ea?
20 הֲלֹא־חֹשֶׁךְ יוֹם יְהֹוָה וְלֹא־אוֹר וְאָפֵל וְלֹא־נֹגַֽהּ לֽוֹ׃
21 “ Odi, proieci festivitates vestras
et non delector coetibus vestris.
21 שָׂנֵאתִי מָאַסְתִּי חַגֵּיכֶם וְלֹא אָרִיחַ בְּעַצְּרֹתֵיכֶֽם׃
22 Quod si obtuleritis mihi holocautomata,
oblationes vestras non suscipiam
et sacrificia pinguium vestrorum non respiciam.
22 כִּי אִם־תַּעֲלוּ־לִי עֹלוֹת וּמִנְחֹתֵיכֶם לֹא אֶרְצֶה וְשֶׁלֶם מְרִיאֵיכֶם לֹא אַבִּֽיט׃
23 Aufer a me tumultum carminum tuorum,
et canticum lyrarum tuarum non audiam.
23 הָסֵר מֵעָלַי הֲמוֹן שִׁרֶיךָ וְזִמְרַת נְבָלֶיךָ לֹא אֶשְׁמָֽע׃
24 Et affluat quasi aqua iudicium,
et iustitia quasi torrens perennis.
24 וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָֽן׃
25 Numquid hostias et oblationes obtulistis mihi in deserto
quadraginta annis, domus Israel?
25 הַזְּבָחִים וּמִנְחָה הִֽגַּשְׁתֶּם־לִי בַמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה בֵּית יִשְׂרָאֵֽל׃
26 Et portastis Saccut regem vestrum,
et Caivan, imagines vestras,
sidus deorum vestrorum, quae fecistis vobis.
26 וּנְשָׂאתֶם אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם וְאֵת כִּיּוּן צַלְמֵיכֶם כּוֹכַב אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לָכֶֽם׃
27 Et migrare vos faciam trans Damascum ”,
dicit Dominus; Deus exercituum nomen eius.
27 וְהִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מֵהָלְאָה לְדַמָּשֶׂק אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵֽי־צְבָאוֹת שְׁמֽוֹ׃