Geremia 42

NOVA VULGATA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Et accesserunt omnes princi pes bellatorum, scilicet Iohanan filiusCaree et Iezonias filius Osaiae et universum vulgus, a parvo usque ad magnum,	1 ויגשו כל שרי החילים ויוחנן בן קרח ויזניה בן הושעיה וכל העם מקטן ועד גדול
2 dixeruntque ad Ieremiam prophetam: “ Cadat oratio nostra in conspectu tuo, etora pro nobis ad Dominum Deum tuum pro universis reliquiis istis, quia derelictisumus pauci de pluribus, sicut oculi tui nos intuentur;	2 ויאמרו אל ירמיהו הנביא תפל נא תחנתנו לפניך והתפלל בעדנו אל יהוה אלהיך בעד כל השארית הזאת כי נשארנו מעט מהרבה כאשר עיניך ראות אתנו
3 et annuntiet nobisDominus Deus tuus viam, per quam pergamus, et verbum, quod faciamus ”.	3 ויגד לנו יהוה אלהיך את הדרך אשר נלך בה ואת הדבר אשר נעשה
4 Dixitautem ad eos Ieremias propheta: “ Audivi. Ecce ego oro ad Dominum Deum vestrumsecundum verba vestra; omne verbum, quodcumque responderit pro vobis, indicabovobis nec celabo vos quidquam ”.	4 ויאמר אליהם ירמיהו הנביא שמעתי הנני מתפלל אל יהוה אלהיכם כדבריכם והיה כל הדבר אשר יענה יהוה אתכם אגיד לכם לא אמנע מכם דבר
5 Et illi dixerunt ad Ieremiam: “ SitDominus inter nos testis verax et fidelis, si non iuxta omne verbum, in quomiserit te Dominus Deus tuus ad nos, sic faciemus.	5 והמה אמרו אל ירמיהו יהי יהוה בנו לעד אמת ונאמן אם לא ככל הדבר אשר ישלחך יהוה אלהיך אלינו כן נעשה
6 Sive bonum est sive malum,voci Domini Dei nostri, ad quem mittimus te, oboediemus, ut bene sit nobis, cumaudierimus vocem Domini Dei nostri ”.	6 אם טוב ואם רע בקול יהוה אלהינו אשר אנו שלחים אתך אליו נשמע למען אשר ייטב לנו כי נשמע בקול יהוה אלהינו
7 Cum autem completi essent decem dies, factum est verbum Domini ad Ieremiam;	7 ויהי מקץ עשרת ימים ויהי דבר יהוה אל ירמיהו
8 vocavitque Iohanan filium Caree et omnes principes bellatorum, qui erant cum eo,et universum populum a minimo usque ad magnum	8 ויקרא אל יוחנן בן קרח ואל כל שרי החילים אשר אתו ולכל העם למקטן ועד גדול
9 et dixit ad eos: “ Haec dicitDominus, Deus Israel, ad quem misistis me, ut prosternerem preces vestras inconspectu eius:	9 ויאמר אליהם כה אמר יהוה אלהי ישראל אשר שלחתם אתי אליו להפיל תחנתכם לפניו
10 Si quiescentes manseritis in terra hac, aedificabo vos et nondestruam, plantabo et non evellam; iam enim placatus sum super malo, quod fecivobis.	10 אם שוב תשבו בארץ הזאת ובניתי אתכם ולא אהרס ונטעתי אתכם ולא אתוש כי נחמתי אל הרעה אשר עשיתי לכם
11 Nolite timere a facie regis Babylonis, quem vos pavidi formidatis;nolite metuere eum, dicit Dominus, quia vobiscum sum ego, ut salvos vos faciamet eruam de manu eius;	11 אל תיראו מפני מלך בבל אשר אתם יראים מפניו אל תיראו ממנו נאם יהוה כי אתכם אני להושיע אתכם ולהציל אתכם מידו
12 et dabo vobis, ut misericordiam inveniatis, et ipsemiserebitur vestri et habitare vos faciet in terra vestra.	12 ואתן לכם רחמים ורחם אתכם והשיב אתכם אל אדמתכם
13 Si autem dixeritis vos: “Non habitabimus in terra ista”, nec audieritisvocem Domini Dei vestri	13 ואם אמרים אתם לא נשב בארץ הזאת לבלתי שמע בקול יהוה אלהיכם
14 dicentes: “Nequaquam, sed ad terram Aegyptipergemus, ubi non videbimus bellum et clangorem tubae non audiemus et famem nonsustinebimus et ibi habitabimus”,	14 לאמר לא כי ארץ מצרים נבוא אשר לא נראה מלחמה וקול שופר לא נשמע וללחם לא נרעב ושם נשב
15 propter hoc nunc audite verbum Domini,reliquiae Iudae: Haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel: Si posueritisfaciem vestram, ut ingrediamini Aegyptum, et intraveritis, ut ibi peregrinemini,	15 ועתה לכן שמעו דבר יהוה שארית יהודה כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אם אתם שום תשמון פניכם לבא מצרים ובאתם לגור שם
16 gladius, quem vos formidatis, ibi comprehendet vos in terra Aegypti, etfames, pro qua estis solliciti, adhaerebit vobis in Aegypto, et ibi moriemini.	16 והיתה החרב אשר אתם יראים ממנה שם תשיג אתכם בארץ מצרים והרעב אשר אתם דאגים ממנו שם ידבק אחריכם מצרים ושם תמתו
17 Omnesque viri, qui posuerunt faciem suam, ut ingrediantur Aegyptum etperegrinentur ibi, morientur gladio et fame et peste: nullus de eis remanebitnec effugiet a facie mali, quod ego afferam super eos.	17 ויהיו כל האנשים אשר שמו את פניהם לבוא מצרים לגור שם ימותו בחרב ברעב ובדבר ולא יהיה להם שריד ופליט מפני הרעה אשר אני מביא עליהם
18 Quia haec dicitDominus exercituum, Deus Israel: Sicut effusus est furor meus et indignatio measuper habitatores Ierusalem, sic effundetur indignatio mea super vos, cumingressi fueritis Aegyptum, et eritis in exsecrationem et in stuporem et inmaledictum et in opprobrium et nequaquam ultra videbitis locum istum ”.	18 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל כאשר נתך אפי וחמתי על ישבי ירושלם כן תתך חמתי עליכם בבאכם מצרים והייתם לאלה ולשמה ולקללה ולחרפה ולא תראו עוד את המקום הזה
19 Verbum Domini super vos, reliquiae Iudae: “ Nolite intrare Aegyptum;scientes scietis quia obtestatus sum vos hodie,	19 דבר יהוה עליכם שארית יהודה אל תבאו מצרים ידע תדעו כי העידתי בכם היום
20 quia decepistis animasvestras. Vos enim misistis me ad Dominum Deum nostrum dicentes: “Ora pro nobisad Dominum Deum nostrum et iuxta omnia, quaecumque dixerit tibi Dominus Deusnoster, sic annuntia nobis, et faciemus”.	20 כי התעתים בנפשותיכם כי אתם שלחתם אתי אל יהוה אלהיכם לאמר התפלל בעדנו אל יהוה אלהינו וככל אשר יאמר יהוה אלהינו כן הגד לנו ועשינו
21 Et annuntiavi vobis hodie, et nonaudistis vocem Domini Dei vestri super universis, pro quibus misit me ad vos.	21 ואגד לכם היום ולא שמעתם בקול יהוה אלהיכם ולכל אשר שלחני אליכם
22 Nunc ergo scientes scietis quia gladio et fame et peste moriemini in loco, adquem voluistis intrare et ibi peregrinari ”.	22 ועתה ידע תדעו כי בחרב ברעב ובדבר תמותו במקום אשר חפצתם לבוא לגור שם