Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 22

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 אנשים אחים ואבות שמעו נא את דברי התנצלותי אליכם	1 “Frères et pères, écoutez un peu, laissez-moi m’expliquer.”
2 ויהי כשמעם כי הוא מדבר אליהם בלשון עברית ויחשו עוד יותר	2 Quand ils ont vu qu’il leur parlait en hébreu, ils se sont tenus plus tranquilles.
3 ויאמר איש יהודי אנכי נולד בטרסוס אשר בקיליקיא ומגדל בעיר הזאת לרגלי גמליאל ומלמד לפי דקדוקי תורת אבותינו ואהי מקנא לאלהים כמוכם כלכם היום	3 Il a alors continué: "Je suis né Juif, je suis de Tarse en Cilicie mais j’ai été éduqué ici dans cette ville. Avec Gamaliel comme maître, j’ai été instruit de la Loi de nos pères de la façon la plus correcte et j’étais fanatique pour Dieu comme vous l’êtes tous aujourd’hui.
4 וארדף את הדרך הזאת עד מות ואהי אסר ומסגיר לכלא אנשים ונשים	4 “J’ai donc poursuivi à mort ce Chemin: je faisais arrêter et mettre en prison les femmes comme les hommes.
5 כאשר גם יעיד עלי הכהן הגדול וכל בית הזקנים אשר מהם לקחתי מכתבים ואלך אל האחים לדמשק לאסר אף את הנמצאים שמה להביאם ירושלים למען יוסרו	5 Le grand prêtre et tout le conseil des Anciens peuvent le dire: avec des lettres de pouvoir qu’ils m’ont données, je suis parti chez nos frères de Damas. Je devais faire arrêter ceux du Chemin qui s’y trouvaient et les ramener à Jérusalem pour y recevoir leur condamnation.
6 ויהי אנכי הלך וקרב לדמשק כעת צהרים ופתאם נגה עלי מסביב אור גדול מן השמים	6 “J’étais sur la route et déjà proche de Damas quand, aux environs de midi, tout d’un coup il y a eu comme un éclair, une lumière qui du ciel se projetait sur moi.
7 ואפל ארצה ואשמע קול מדבר אלי שאול שאול למה תרדפני	7 Je suis tombé à terre et j’ai entendu une voix qui me disait: ‘Saul, Saul, pourquoi me persécutes-tu?’
8 ואען ואמר מי אתה אדני ויאמר אלי אני ישוע הנצרי אשר אתה רדפו	8 “J’ai répondu: ‘Qui es-tu, Seigneur?’ et lui m’a dit: ‘Je suis Jésus de Nazareth que tu persécutes.’
9 והאנשים אשר אתי ראו את האור וייראו ואת קול המדבר אלי לא שמעו	9 “Ceux qui m’accompagnaient avaient vu la lumière, mais ils n’entendaient pas celui qui me parlait.
10 ואמר מה אעשה אדני ויאמר אלי האדון קום לך אל דמשק ושם יאמר לך את כל אשר צוית לעשות	10 Alors j’ai dit: ‘Seigneur, que dois-je faire?’ Le Seigneur m’a répondu: ‘Relève-toi, va à Damas et là on te dira ce que tu dois faire, comme c’est déjà prévu pour toi.’
11 ואני לא יכלתי לראות מפני זהר האור ההוא והאנשים אשר אתי הוליכוני ביד ואבא לדמשק	11 “La lumière avait été telle que je restais sans voir; mes compagnons m’ont donc pris par la main jusqu’à l’arrivée à Damas.
12 ואיש חסיד כפי התורה ושמו חנניה אשר קנה לו שם טוב בקרב כל היהודים הישבים שם	12 Il y avait là un certain Ananias, un homme très observant de la Loi: tous les Juifs installés là-bas en disent du bien.
13 ויבא אלי ויעמד ויאמר אלי שאול אחי שוב ראה ובשעה ההיא נפקחו עיני וראיתיהו	13 Il est venu me trouver et il m’a dit: ‘Frère Saul, recouvre la vue!’ Au même moment j’ai pu voir.
14 ויאמר אלהי אבותינו בחר בך לדעת את רצונו ולראות את הצדיק ולשמע קול מפיהו	14 Il m’a dit alors: ‘Le Dieu de nos pères t’a choisi d’avance pour connaître ses desseins, pour voir le Juste et entendre sa propre voix.
15 כי היו תהיה לו לעד אל כל בני האדם על כל אשר ראית ושמעת	15 Avec tout ce que tu as vu et entendu, tu lui rendras témoignage devant les personnes les plus diverses.
16 ועתה למה תתמהמה קום והטבל והתרחץ מחטאתיך בקראך בשמו	16 Que te reste-t-il à faire? Reçois le baptême et invoque son Nom: ainsi tu seras lavé de tes péchés.’
17 ויהי בשובי אל ירושלים ואתפלל במקדש ותהי עלי יד יהוה	17 “Après mon retour à Jérusalem, un jour où je priais au Temple, j’ai eu une extase.
18 וארא אותו מדבר אלי חושה צא במהרה מירושלים כי לא יקבלו את עדותך עלי	18 Je l’ai vu qui me disait: ‘N’attends pas davantage, sors au plus tôt de Jérusalem, car ils ne feront aucun cas de ton témoignage à mon sujet.’
19 ואמר הלא הם יודעים את אשר השלכתי אל הכלא והלקיתי בבתי הכנסיות את המאמינים בך	19 “J’ai répondu: ‘Seigneur, ils savent bien que j’emprisonnais ceux qui croient en toi et que je les faisais flageller dans les synagogues.
20 ובהשפך דם אסטפנוס עדך אף אני עמדתי שם חפץ בהרגתו ושומר את בגדי הרגיו	20 Et quand on a versé le sang d’Étienne, ton martyr, j’étais présent et j’étais d’accord. Même je gardais les vêtements de ceux qui le mettaient à mort.’
21 ויאמר אלי לך כי אני אל הגיום עד למרחוק אשלחך	21 Mais le Seigneur m’a dit: ‘Pars, je t’envoie au loin, vers les païens!’… ”
22 וישמעו אליו עד הדבר הזה וישאו את קולם ויאמרו הסירו איש כזה מעל האדמה כי איננו ראוי כי יחיה	22 Jusqu’à cette dernière phrase on avait écouté Paul. Mais alors ils se mirent à crier: "Débarrassez le monde de cet individu, il n’a pas le droit de vivre!”
23 ויהי בהיותם צעקים ומשליכים את בגדיהם מעליהם וזרקים עפר השמימה	23 Ils criaient, ils déchiraient leurs vêtements et soulevaient des nuages de poussière.
24 ויצו שר האלף להוליכו אל המצד ויאמר לבדקו במלקות למען ידע מדוע המה ככה צעקים עליו	24 Le commandant ordonna de faire passer Paul dans la forteresse, puis il demanda de le flageller jusqu’à ce qu’on sache pourquoi on criait tellement contre lui.
25 ויהי כאשר אסר להכותו ברצועות ויאמר אל שר המאה העמד עליו האף רשיון לכם להכות איש רומי בלא דין ומשפט	25 Mais quand on voulut lui enlever ses vêtements, Paul dit au centurion: "Avez-vous le droit de flageller un citoyen romain tant qu’il n’a pas été jugé?”
26 וילך שר המאה כשמעו את הדבר הזה ויגד לשר האלף לאמר ראה מה תעשה כי האיש הזה רומי הוא	26 Le centurion alla aussitôt trouver le commandant pour lui dire: "Il est romain, qu’est-ce que tu veux faire?”
27 ויבא שר האלף ויאמר אמר לי הרומי אתה ויאמר הן	27 Le commandant s’approcha de Paul: "Dis-moi: tu es citoyen romain?” Paul répondit: "Oui.”
28 ויען שר האלף אני בכסף רב קניתי לי משפט האזרחות הזאת ויאמר פולוס ואני אף נולדתי בה	28 Le commandant fit cette réflexion: "J’ai dû payer cher pour acheter ce titre.” Paul lui dit: "Moi, je le suis de naissance.”
29 אז הרפו ממנו האנשים אשר באו לבדקו וגם שר האלף ירא בדעתו כי רומי הוא והוא אסר אותו	29 Aussitôt se retirèrent les soldats qui devaient faire avouer Paul, et le commandant eut peur en pensant qu’il avait passé des chaînes à un citoyen romain.
30 וממחרת בקש לדעת אל נכון על מה שטנים אותו היהודים ויתר מוסרותיו ויצו להביא את ראשי הכהנים ואת כל הסנהדרין ויורד את פולוס ויעמידהו בתוכם	30 Le lendemain il fit délier Paul. Il voulait savoir avec certitude de quoi les Juifs l’accusaient. Il demanda aux grands prêtres de se réunir avec tout le Sanhédrin, et il fit descendre Paul pour qu’il s’explique devant eux.