Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 2

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA CEI 2008
1 וביום מלאת שבעת השבעות ויתאספו כלם לב אחד	1 Mentre stava compiendosi il giorno della Pentecoste, si trovavano tutti insieme nello stesso luogo.
2 ויהי פתאם קול רעש מן השמים כקול רוח סערה וימלא את כל הבית אשר ישבו בו	2 Venne all’improvviso dal cielo un fragore, quasi un vento che si abbatte impetuoso, e riempì tutta la casa dove stavano.
3 ותראינה אליהם לשנות נחלקות ומראיהן כאש ותנוחינה אחת אחת על כל אחד מהם	3 Apparvero loro lingue come di fuoco, che si dividevano, e si posarono su ciascuno di loro,
4 וימלאו כלם רוח הקדש ויחלו לדבר בלשנות אחרות כאשר נתנם הרוח להטיף	4 e tutti furono colmati di Spirito Santo e cominciarono a parlare in altre lingue, nel modo in cui lo Spirito dava loro il potere di esprimersi.
5 ובירושלים שכנו יהודים אנשי חסד מכל גוי וגוי אשר תחת השמים	5 Abitavano allora a Gerusalemme Giudei osservanti, di ogni nazione che è sotto il cielo.
6 ויהי בהיות קול הרעש ההוא ויקבצו עם רב ויהיו נבכים כי איש איש שמע אתם מדברים בשפת עמו	6 A quel rumore, la folla si radunò e rimase turbata, perché ciascuno li udiva parlare nella propria lingua.
7 וישתוממו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו הנה כל אלה המדברים הלא גלילים המה	7 Erano stupiti e, fuori di sé per la meraviglia, dicevano: «Tutti costoro che parlano non sono forse Galilei?
8 ואיך אנחנו שמעים אתם איש כשפת ארץ מולדתנו	8 E come mai ciascuno di noi sente parlare nella propria lingua nativa?
9 פרתיים ומדים ועילמים וישבי ארם נהרים יהודה וקפודקיה פנטוס ואסיא	9 Siamo Parti, Medi, Elamiti, abitanti della Mesopotamia, della Giudea e della Cappadòcia, del Ponto e dell’Asia,
10 פרוגיא ופמפוליא מצרים וחבל לוב אשר על יד קוריני והבאים מרומי גם יהודים גם גרים	10 della Frìgia e della Panfìlia, dell’Egitto e delle parti della Libia vicino a Cirene, Romani qui residenti,
11 כרתים וערבים הנה אנחנו שמעים אתם מספרים בלשנותינו גדלות האלהים	11 Giudei e prosèliti, Cretesi e Arabi, e li udiamo parlare nelle nostre lingue delle grandi opere di Dio».
12 וישתוממו כלם ויבהלו ויאמרו איש אל אחיו מה תהיה זאת	12 Tutti erano stupefatti e perplessi, e si chiedevano l’un l’altro: «Che cosa significa questo?».
13 ואחרים לעגו ויאמרו כי מלאי עסיס המה	13 Altri invece li deridevano e dicevano: «Si sono ubriacati di vino dolce».
14 אז יעמד פטרוס ועשתי העשר עמו וישא את קולו וידבר אליהם אנשי יהודה וישבי ירושלים כלכם זאת תודע לכם והאזינו אל דברי	14 Allora Pietro con gli Undici si alzò in piedi e a voce alta parlò a loro così: «Uomini di Giudea, e voi tutti abitanti di Gerusalemme, vi sia noto questo e fate attenzione alle mie parole.
15 כי אלה לא שכורים המה כאשר חשבתם כי שעה שלישית ביום עתה	15 Questi uomini non sono ubriachi, come voi supponete: sono infatti le nove del mattino;
16 אבל זה הוא האמור על ידי יואל הנביא	16 accade invece quello che fu detto per mezzo del profeta Gioele:
17 והיה באחרית הימים נאם אלהים אשפך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנתיכם ובחוריכם חזינות יראו וזקניכם חלמות יחלמון	17 Avverrà: negli ultimi giorni – dice Dio – su tutti effonderò il mio Spirito; i vostri figli e le vostre figlie profeteranno, i vostri giovani avranno visioni e i vostri anziani faranno sogni.
18 וגם על עבדי ועל שפחותי בימים ההמה אשפך את רוחי ונבאו	18 E anche sui miei servi e sulle mie serve in quei giorni effonderò il mio Spirito ed essi profeteranno.
19 ונתתי מופתים בשמים ממעל ואתות בארץ מתחת דם ואש ותימרות עשן	19 Farò prodigi lassù nel cielo e segni quaggiù sulla terra, sangue, fuoco e nuvole di fumo.
20 השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא	20 Il sole si muterà in tenebra e la luna in sangue, prima che giunga il giorno del Signore, giorno grande e glorioso.
21 והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט	21 E avverrà: chiunque invocherà il nome del Signore sarà salvato.
22 אנשי ישראל שמעו הדברים האלה ישוע הנצרי האיש אשר נאמן לכם מאת האלהים בגבורות ובמופתים ובאתות אשר האלהים עשה על ידו בתוככם כאשר ידעתם גם אתם	22 Uomini d’Israele, ascoltate queste parole: Gesù di Nàzaret – uomo accreditato da Dio presso di voi per mezzo di miracoli, prodigi e segni, che Dio stesso fece tra voi per opera sua, come voi sapete bene –,
23 אתו הנמסר על פי עצת האלהים הנחרצה וידיעתו מקום לקחתם ובידי רשעים הוקעתם והרגתם אתו	23 consegnato a voi secondo il prestabilito disegno e la prescienza di Dio, voi, per mano di pagani, l’avete crocifisso e l’avete ucciso.
24 והאלהים הקימו מן המתים בהתיר את חבלי המות באשר נמנע מן המות לעצר אתו	24 Ora Dio lo ha risuscitato, liberandolo dai dolori della morte, perché non era possibile che questa lo tenesse in suo potere.
25 כי דוד אמר עליו שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט	25 Dice infatti Davide a suo riguardo: Contemplavo sempre il Signore innanzi a me; egli sta alla mia destra, perché io non vacilli.
26 לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח	26 Per questo si rallegrò il mio cuore ed esultò la mia lingua, e anche la mia carne riposerà nella speranza,
27 כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת	27 perché tu non abbandonerai la mia vita negli inferi né permetterai che il tuo Santo subisca la corruzione.
28 תודיעני ארחות חיים שבע שמחות את פניך	28 Mi hai fatto conoscere le vie della vita, mi colmerai di gioia con la tua presenza.
29 אנשים אחים הניחו לי ואדברה באזני כלכם על דוד אבינו אשר גם מת גם נקבר וקבורתו אתנו היא עד היום הזה	29 Fratelli, mi sia lecito dirvi francamente, riguardo al patriarca Davide, che egli morì e fu sepolto e il suo sepolcro è ancora oggi fra noi.
30 והוא בהיותו נביא ומדעתו את השבועה אשר נשבע לו האלהים להקים את המשיח כפי הבשר מפרי חלציו להושיבו על כסאו	30 Ma poiché era profeta e sapeva che Dio gli aveva giurato solennemente di far sedere sul suo trono un suo discendente,
31 לכן בחזותו מראש דבר על תקומת המשיח כי לא נעזבה נפשו לשאול וגם בשרו לא ראה שחת	31 previde la risurrezione di Cristo e ne parlò: questi non fu abbandonato negli inferi, né la sua carne subì la corruzione.
32 את ישוע זה הקים אלהים מן המתים ואנחנו כלנו עדיו	32 Questo Gesù, Dio lo ha risuscitato e noi tutti ne siamo testimoni.
33 ועתה אחרי הנשאו בימין האלהים לקח מאת האב את הבטחת רוח הקדש וישפך את אשר אתם ראים ושמעים	33 Innalzato dunque alla destra di Dio e dopo aver ricevuto dal Padre lo Spirito Santo promesso, lo ha effuso, come voi stessi potete vedere e udire.
34 כי דוד לא עלה השמימה והנה הוא אמר נאם יהוה לאדני שב לימיני	34 Davide infatti non salì al cielo; tuttavia egli dice: Disse il Signore al mio Signore: siedi alla mia destra,
35 עד אשית איביך הדם לרגליך	35 finché io ponga i tuoi nemici come sgabello dei tuoi piedi.
36 לכן ידע נא בית ישראל כלו כי לאדון ולמשיח שמו האלהים את ישוע זה אשר צלבתם	36 Sappia dunque con certezza tutta la casa d’Israele che Dio ha costituito Signore e Cristo quel Gesù che voi avete crocifisso».
37 ויהי כשמעם התעצבו אל לבם ויאמרו אל פטרוס ואל שאר השליחים אנשים אחים מה עלינו לעשות	37 All’udire queste cose si sentirono trafiggere il cuore e dissero a Pietro e agli altri apostoli: «Che cosa dobbiamo fare, fratelli?».
38 ויאמר פטרוס אליהם שובו מדרכיכם והטבלו כל איש מכם על שם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם וקבלתם את מתנת רוח הקדש	38 E Pietro disse loro: «Convertitevi e ciascuno di voi si faccia battezzare nel nome di Gesù Cristo, per il perdono dei vostri peccati, e riceverete il dono dello Spirito Santo.
39 כי לכם ההבטחה ולבניכם ולכל הרחוקים לכל אשר קרא יהוה אלהינו	39 Per voi infatti è la promessa e per i vostri figli e per tutti quelli che sono lontani, quanti ne chiamerà il Signore Dio nostro».
40 ויעד עוד בהם באמרים אחרים הרבה ויזהר אתם לאמר המלטו נא מדור תהפכות הזה	40 Con molte altre parole rendeva testimonianza e li esortava: «Salvatevi da questa generazione perversa!».
41 ויקבלו את דברו בשמחה ויטבלו וביום ההוא נוספו כשלשת אלפי נפש	41 Allora coloro che accolsero la sua parola furono battezzati e quel giorno furono aggiunte circa tremila persone.
42 ויהיו שקדים על תורת השליחים ועל ההתחברות ועל בציעת הלחם ועל התפלה	42 Erano perseveranti nell’insegnamento degli apostoli e nella comunione, nello spezzare il pane e nelle preghiere.
43 ותפל אימה על כל נפש ומופתים רבים ואתות נעשו על ידי השליחים בירושלים	43 Un senso di timore era in tutti, e prodigi e segni avvenivano per opera degli apostoli.
44 וכל המאמינים התאחדו יחד ויהי להם הכל בשתפות	44 Tutti i credenti stavano insieme e avevano ogni cosa in comune;
45 ואת אחזתם ואת רכושם מכרו ויחלקו אתם לכלם לאיש איש די מחסורו	45 vendevano le loro proprietà e sostanze e le dividevano con tutti, secondo il bisogno di ciascuno.
46 ויום יום היו שקדים במקדש לב אחד ויבצעו את הלחם בבית בבית	46 Ogni giorno erano perseveranti insieme nel tempio e, spezzando il pane nelle case, prendevano cibo con letizia e semplicità di cuore,
47 ויאכלו מזונם בגילה ובתם לבב וישבחו את האלהים וימצאו חן בעיני כל העם והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים	47 lodando Dio e godendo il favore di tutto il popolo. Intanto il Signore ogni giorno aggiungeva alla comunità quelli che erano salvati.