Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 6

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLIA
1 ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה	1 Después de esto, se fue Jesús a la otra ribera del mar de Galilea, el de Tiberíades,
2 וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים	2 y mucha gente le seguía porque veían las señales que realizaba en los enfermos.
3 ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו	3 Subió Jesús al monte y se sentó allí en compañía de sus discípulos.
4 וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא	4 Estaba próxima la Pascua, la fiesta de los judíos.
5 וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל	5 Al levantar Jesús los ojos y ver que venía hacia él mucha gente, dice a Felipe: «¿Donde vamos a comprar panes para que coman éstos?»
6 ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה	6 Se lo decía para probarle, porque él sabía lo que iba a hacer.
7 ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט	7 Felipe le contestó: «Doscientos denarios de pan no bastan para que cada uno tome un poco».
8 ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס	8 Le dice uno de sus discípulos, Andrés, el hermano de Simón Pedro:
9 יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה	9 «Aquí hay un muchacho que tiene cinco panes de cebada y dos peces; pero ¿qué es eso para tantos?»
10 ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר	10 Dijo Jesús: «Haced que se recueste la gente». Había en el lugar mucha hierba. Se recostaron, pues, los hombres en número de unos 5.000.
11 ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם	11 Tomó entonces Jesús los panes y, después de dar gracias, los repartió entre los que estaban recostados y lo mismo los peces, todo lo que quisieron.
12 ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה	12 Cuando se saciaron, dice a sus discípulos: «Recoged los trozos sobrantes para que nada se pierda».
13 ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם	13 Los recogieron, pues, y llenaron doce canastos con los trozos de los cinco panes de cebada que sobraron a los que habían comido.
14 ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם	14 Al ver la gente la señal que había realizado, decía: «Este es verdaderamente el profeta que iba a venir al mundo».
15 וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו	15 Dándose cuenta Jesús de que intentaban venir a tomarle por la fuerza para hacerle rey, huyó de nuevo al monte él solo.
16 ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום	16 Al atardecer, bajaron sus discípulos a la orilla del mar,
17 ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם	17 y subiendo a una barca, se dirigían al otro lado del mar, a Cafarnaúm. Había ya oscurecido, y Jesús todavía no había venido donde ellos;
18 ויסער הים כי רוח גדולה נושבת	18 soplaba un fuerte viento y el mar comenzó a encresparse.
19 והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מתהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו	19 Cuando habían remado unos veinticinco o treinta estadios, ven a Jesús que caminaba sobre el mar y se acercaba a la barca, y tuvieron miedo.
20 ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו	20 Pero él les dijo: «Soy yo. No temáis».
21 ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה	21 Quisieron recogerle en la barca, pero en seguida la barca tocó tierra en el lugar a donde se dirigían.
22 ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה	22 Al día siguiente, la gente que se había quedado al otro lado del mar, vio que allí no había más que una barca y que Jesús no había montado en la barca con sus discípulos, sino que los discípulos se habían marchado solos.
23 ואניות אחרות באו מטיברים קרוב למקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון	23 Pero llegaron barcas de Tiberíades cerca del lugar donde habían comido pan.
24 ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע	24 Cuando la gente vio que Jesús no estaba allí, ni tampoco sus discípulos, subieron a las barcas y fueron a Cafarnaúm, en busca de Jesús.
25 וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם	25 Al encontrarle a la orilla del mar, le dijeron: «Rabbí, ¿cuándo has llegado aquí?»
26 ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו	26 Jesús les respondió: «En verdad, en verdad os digo: vosotros me buscáis, no porque habéis visto señales, sino porque habéis comido de los panes y os habéis saciado.
27 אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים	27 Obrad, no por el alimento perecedero, sino por el alimento que permanece para vida eterna, el que os dará el Hijo del hombre, porque a éste es a quien el Padre, Dios, ha marcado con su sello».
28 ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים	28 Ellos le dijeron: «¿Qué hemos de hacer para obrar las obras de Dios?»
29 ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו	29 Jesús les respondió: «La obra de Dios es que creáis en quien él ha enviado».
30 ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל	30 Ellos entonces le dijeron: «¿Qué señal haces para que viéndola creamos en ti? ¿Qué obra realizas?
31 אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל	31 Nuestros padres comieron el maná en el desierto, según está escrito: Pan del cielo les dio a comer».
32 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי	32 Jesús les respondió: «En verdad, en verdad os digo: No fue Moisés quien os dio el pan del cielo; es mi Padre el que os da el verdadero pan del cielo;
33 כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם	33 porque el pan de Dios es el que baja del cielo y da la vida al mundo».
34 ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה	34 Entonces le dijeron: «Señor, danos siempre de ese pan».
35 ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד	35 Les dijo Jesús: «Yo soy el pan de la vida. El que venga a mí, no tendrá hambre, y el que crea en mí, no tendrá nunca sed.
36 ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו	36 Pero ya os lo he dicho: Me habéis visto y no creéis.
37 כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה	37 Todo lo que me dé el Padre vendrá a mí, y al que venga a mí no lo echaré fuera;
38 כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי	38 porque he bajado del cielo, no para hacer mi voluntad, sino la voluntad del que me ha enviado.
39 וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון	39 Y esta es la voluntad del que me ha enviado; que no pierda nada de lo que él me ha dado, sino que lo resucite el último día.
40 וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון	40 Porque esta es la voluntad de mi Padre: que todo el que vea al Hijo y crea en él, tenga vida eterna y que yo le resucite el último día».
41 וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים	41 Los judíos murmuraban de él, porque había dicho: «Yo soy el pan que ha bajado del cielo».
42 ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי	42 Y decían: «¿No es éste Jesús, hijo de José, cuyo padre y madre conocemos? ¿Cómo puede decir ahora: He bajado del cielo?»
43 ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו	43 Jesús les respondió: «No murmuréis entre vosotros.
44 לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון	44 «Nadie puede venir a mí, si el Padre que me ha enviado no lo atrae; y yo le resucitaré el último día.
45 הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי	45 Está escrito en los profetas: Serán todos enseñados por Dios. Todo el que escucha al Padre y aprende, viene a mí.
46 לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים	46 No es que alguien haya visto al Padre; sino aquel que ha venido de Dios, ése ha visto al Padre.
47 אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים	47 En verdad, en verdad os digo: el que cree, tiene vida eterna.
48 אנכי הוא לחם החיים	48 Yo soy el pan de la vida.
49 אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו	49 Vuestros padres comieron el maná en el desierto y murieron;
50 זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות	50 este es el pan que baja del cielo, para que quien lo coma no muera.
51 אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם	51 Yo soy el pan vivo, bajado del cielo. Si uno come de este pan, vivirá para siempre; y el pan que yo le voy a dar, es mi carne por la vida del mundo».
52 ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל	52 Discutían entre sí los judíos y decían: «¿Cómo puede éste darnos a comer su carne?»
53 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם	53 Jesús les dijo: «En verdad, en verdad os digo: si no coméis la carne del Hijo del hombre, y no bebéis su sangre, no tenéis vida en vosotros.
54 האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון	54 El que come mi carne y bebe mi sangre, tiene vida eterna, y yo le resucitaré el último día.
55 כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה	55 Porque mi carne es verdadera comida y mi sangre verdadera bebida.
56 האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו	56 El que come mi carne y bebe mi sangre, permanece en mí, y yo en él.
57 כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי	57 Lo mismo que el Padre, que vive, me ha enviado y yo vivo por el Padre, también el que me coma vivirá por mí.
58 זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם	58 Este es el pan bajado del cielo; no como el que comieron vuestros padres, y murieron; el que coma este pan vivirá para siempre».
59 כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום	59 Esto lo dijo enseñando en la sinagoga, en Cafarnaúm.
60 ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו	60 Muchos de sus discípulos, al oírle, dijeron: «Es duro este lenguaje. ¿Quién puede escucharlo?»
61 ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול	61 Pero sabiendo Jesús en su interior que sus discípulos murmuraban por esto, les dijo: «¿Esto os escandaliza?
62 מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים	62 ¿Y cuando veáis al Hijo del hombre subir adonde estaba antes?...
63 הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה	63 «El espíritu es el que da vida; la carne no sirve para nada. Las palabras que os he dicho son espíritu y son vida.
64 אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו	64 «Pero hay entre vosotros algunos que no creen». Porque Jesús sabía desde el principio quiénes eran los que no creían y quién era el que lo iba a entregar.
65 ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי	65 Y decía: «Por esto os he dicho que nadie puede venir a mí si no se lo concede el Padre».
66 מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו	66 Desde entonces muchos de sus discípulos se volvieron atrás y ya no andaban con él.
67 ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני	67 Jesús dijo entonces a los Doce: «¿También vosotros queréis marcharos?»
68 ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך	68 Le respondió Simón Pedro: «Señor, ¿donde quién vamos a ir? Tú tienes palabras de vida eterna,
69 ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי	69 y nosotros creemos y sabemos que tú eres el Santo de Dios».
70 ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא	70 Jesús les respondió: «¿No os he elegido yo a vosotros, los Doce? Y uno de vosotros es un diablo».
71 זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר	71 Hablaba de Judas, hijo de Simón Iscariote, porque éste le iba a entregar, uno de los Doce.