Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 6

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה	1 Après cela, Jésus alla sur les bords de la mer de Galilée, du côté de Tibériade.
2 וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים	2 Une foule nombreuse le suivait, car elle voyait les signes miraculeux qu’il opérait sur les malades.
3 ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו	3 Jésus monta sur la colline, et là il s’assit avec ses disciples.
4 וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא	4 La Pâque, la fête des Juifs, était proche.
5 וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל	5 Jésus, donc, leva les yeux et vit cette grande foule qui montait vers lui. Alors il dit à Philippe: "Où allons-nous acheter des pains pour qu’ils aient à manger?”
6 ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה	6 Jésus disait cela pour voir comment Philippe allait réagir, car lui savait ce qu’il allait faire.
7 ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט	7 Philippe lui répond: "Même avec 200 pièces d’argent, le pain ne suffirait pas pour que chacun en ait un morceau.”
8 ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס	8 Un des disciples de Jésus, André, le frère de Simon-Pierre, dit alors:
9 יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה	9 "Il y a là un garçon avec cinq pains d’orge et deux poissons: nous voilà bien pour nourrir toute cette foule!”
10 ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר	10 Mais Jésus dit: "Faites asseoir tout ce monde.” Il y avait beaucoup d’herbe à cet endroit et les hommes s’assirent; ils étaient environ 5 000.
11 ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם	11 Jésus donc prend les pains et rend grâce, puis il en donne à ce monde qui s’est mis à l’aise, et il leur donne de même du poisson, autant qu’ils en veulent.
12 ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה	12 Quand ils ont tous mangé à leur faim, Jésus dit à ses disciples: "Ramassez les morceaux qui restent, il ne faut rien perdre.”
13 ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם	13 On les ramasse donc et on remplit douze corbeilles avec les débris des cinq pains d’orge, tout ce qu’on n’avait pas mangé.
14 ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם	14 À la vue du signe que Jésus venait de faire, les gens commencèrent à dire: "Cet homme est vraiment le prophète qui doit venir dans le monde!”
15 וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו	15 Jésus comprit qu’ils allaient l’enlever pour le proclamer roi; alors, une fois de plus, il les laissa et s’en alla tout seul dans la montagne.
16 ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום	16 En fin de journée les disciples descendirent vers le rivage.
17 ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם	17 Il faisait déjà nuit et Jésus n’était toujours pas là avec eux. Ils montèrent donc dans une barque, cherchant à traverser la mer en direction de Capharnaüm,
18 ויסער הים כי רוח גדולה נושבת	18 mais la mer était déchaînée car le vent soufflait très fort.
19 והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מתהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו	19 Quand ils avaient déjà ramé quatre ou cinq kilomètres, ils virent Jésus qui s’approchait de la barque: il marchait sur la mer et les disciples eurent vraiment peur.
20 ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו	20 Mais lui leur dit: "C’est moi, ne craignez pas.”
21 ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה	21 Et comme ils voulaient le prendre dans la barque, au même moment la barque toucha terre à l’endroit vers lequel ils se dirigeaient.
22 ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה	22 Le lendemain, la foule qui était restée de l’autre côté de la mer se rendit compte qu’il n’y avait pas eu d’autre barque que celle-là et que Jésus n’y était pas monté avec ses disciples: ils étaient partis seuls.
23 ואניות אחרות באו מטיברים קרוב למקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון	23 Cependant des bateaux étaient arrivés de Tibériade près de l’endroit où l’on avait mangé le pain lorsque le Seigneur rendit grâces.
24 ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע	24 Lorsque tous ces gens virent que Jésus n’était pas là, et ses disciples non plus, ils montèrent sur ces bateaux à la recherche de Jésus, et ils vinrent à Capharnaüm.
25 וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם	25 À peine l’eurent-ils trouvé sur l’autre bord du lac qu’ils lui dirent: "Rabbi, Maître, comment es-tu venu?”
26 ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו	26 Alors Jésus leur répond: "En vérité, en vérité, je vous le dis: vous me cherchez, non parce que vous avez vu à travers les signes, mais parce que vous avez eu du pain et que vous avez bien mangé.
27 אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים	27 Travaillez, non pas pour la nourriture qui disparaît, mais pour la nourriture qui demeure et qui devient vie éternelle. C’est le Fils de l’Homme qui vous la donnera; c’est lui que Dieu le Père a marqué de son sceau.”
28 ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים	28 Alors on lui dit: "Pour travailler aux œuvres de Dieu, que devons-nous faire?”
29 ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו	29 Et Jésus leur répond: "L’œuvre de Dieu, c’est que vous ayez foi en celui qu’il a envoyé.”
30 ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל	30 Ils lui disent: "Que fais-tu, quel signe avons-nous vu pour que nous croyions en toi? Qu’es-tu capable de faire?
31 אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל	31 Nos pères ont mangé la manne dans le désert, comme dit l’Écriture: Il leur a donné à manger le pain venu du ciel”.
32 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי	32 Jésus leur répond: "En vérité, en vérité, je vous le dis: ce n’est pas Moïse qui vous a donné le pain venu du ciel; c’est mon Père qui vous donne le vrai pain descendu du ciel.
33 כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם	33 Celui qui descend du ciel et donne la vie au monde, c’est lui le pain de Dieu.”
34 ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה	34 Alors les gens lui disent: "Seigneur, donnez-nous donc ce pain.”
35 ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד	35 Et Jésus leur répond: "Je suis le pain de vie: celui qui vient à moi n’aura jamais faim, celui qui croit en moi n’aura plus jamais soif.
36 ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו	36 Mais vous avez vu et vous n’avez pas cru: cela, je vous l’ai déjà dit.
37 כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה	37 “Tout ce que le Père me donne viendra à moi, et je ne rejetterai pas celui qui vient à moi.
38 כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי	38 Car je suis descendu du ciel, non pour faire ma volonté, mais pour faire la volonté de celui qui m’envoie.
39 וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון	39 Voici ce que veut celui qui m’a envoyé: que je ne perde rien de ce qu’il m’a donné, mais que je le ressuscite au dernier jour.
40 וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון	40 Oui, c’est la volonté de mon Père: quiconque voit le Fils et croit en lui doit vivre de vie éternelle, et moi je le ressusciterai au dernier jour.”
41 וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים	41 Les Juifs commencèrent à protester parce que Jésus avait dit: "Je suis le pain qui est descendu du ciel.”
42 ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי	42 Ils disaient: "Nous connaissons son père et sa mère, n’est-ce pas? Il n’est que Jésus fils de Joseph. Et maintenant il vient nous dire qu’il est descendu du ciel!”
43 ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו	43 Jésus leur dit ceci: "Ne protestez pas entre vous.
44 לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון	44 Personne ne peut venir à moi si le Père qui m’a envoyé ne l’attire; moi, alors, je le ressusciterai au dernier jour.
45 הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי	45 Il est écrit dans les livres des prophètes: Tous seront enseignés par Dieu. C’est ainsi que vient à moi celui qui a entendu et s’est laissé instruire par le Père.
46 לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים	46 Car personne, bien sûr, n’a vu le Père; un seul a vu le Père, celui qui vient d’auprès de Dieu.
47 אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים	47 “En vérité, en vérité, je vous le dis: celui qui croit vit de vie éternelle.”
48 אנכי הוא לחם החיים	48 “Je suis le pain de vie.
49 אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו	49 Vos pères ont mangé la manne dans le désert, mais ils sont morts.
50 זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות	50 Voici maintenant le pain qui est descendu du ciel, celui qui en mange ne meurt pas.
51 אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם	51 Je suis le pain vivant qui est descendu du ciel; si quelqu’un mange de ce pain, il vivra pour toujours. Et ce pain que je donnerai, c’est ma chair livrée pour la vie du monde.”
52 ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל	52 Les Juifs commencèrent à se diviser. Ils disaient: "Cet homme va-t-il nous donner à manger de la chair?”
53 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם	53 Jésus leur dit: "En vérité, en vérité, je vous le dis: si vous ne mangez pas la chair du Fils de l’Homme et si vous ne buvez pas son sang, vous n’avez pas la vie en vous.
54 האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון	54 Celui qui mange ma chair et boit mon sang vit de vie éternelle, et moi je le ressusciterai au dernier jour.
55 כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה	55 “Ma chair est vraiment nourriture, et mon sang est vraiment une boisson.
56 האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו	56 Celui qui mange ma chair et boit mon sang demeure en moi et moi en lui.
57 כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי	57 De même que je vis par le Père, car le Père qui m’a envoyé est vivant, de la même façon celui qui me mange vivra par moi.
58 זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם	58 Voici le pain qui est descendu du ciel. Ce ne sera pas comme pour vos pères qui ont mangé, et ensuite ils sont morts: celui qui mange ce pain vivra pour toujours.”
59 כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום	59 Voilà ce que Jésus a dit dans la synagogue, quand il enseignait à Capharnaüm.
60 ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו	60 Après l’avoir entendu, bon nombre de ses disciples dirent: "Ce langage est dur à accepter, qui voudra l’écouter?”
61 ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול	61 Jésus savait en lui-même que ses disciples protestaient; il leur dit: "Tout cela vous scandalise?
62 מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים	62 Que direz-vous lorsque vous verrez le Fils de l’Homme remonter où il était auparavant?
63 הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה	63 C’est l’Esprit qui fait vivre, la chair ne sert de rien; les paroles que je vous ai dites sont esprit, et elles sont vie.
64 אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו	64 Mais certains d’entre vous ne croient pas.” Jésus savait en effet dès le début quels étaient ceux qui ne croyaient pas, et qui allait le trahir.
65 ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי	65 Et il ajouta: "Voici la raison pour laquelle je vous ai dit que personne ne peut venir à moi si cela ne lui a pas été donné par le Père.”
66 מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו	66 Ce jour-là beaucoup de disciples firent marche arrière et cessèrent de le suivre.
67 ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני	67 Jésus dit alors aux Douze: "N’allez-vous pas partir, vous aussi?”
68 ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך	68 Pierre lui répondit: "Seigneur, à qui irions-nous? Tu as les paroles de la vie éternelle,
69 ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי	69 et nous, nous croyons et nous savons que tu es le Saint de Dieu.”
70 ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא	70 Jésus leur dit: "N’est-ce pas moi qui vous ai choisis, vous, les Douze? et pourtant l’un de vous est un démon.”
71 זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר	71 Jésus parlait de Judas, fils de Simon Iscariote. C’est lui, l’un des Douze, qui allait livrer Jésus.