Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 5

MODERN HEBREW BIBLE	KING JAMES BIBLE
1 אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים	1 After this there was a feast of the Jews; and Jesus went up to Jerusalem.
2 ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים	2 Now there is at Jerusalem by the sheep market a pool, which is called in the Hebrew tongue Bethesda, having five porches.
3 שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים	3 In these lay a great multitude of impotent folk, of blind, halt, withered, waiting for the moving of the water.
4 כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו	4 For an angel went down at a certain season into the pool, and troubled the water: whosoever then first after the troubling of the water stepped in was made whole of whatsoever disease he had.
5 ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה	5 And a certain man was there, which had an infirmity thirty and eight years.
6 וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא	6 When Jesus saw him lie, and knew that he had been now a long time in that case, he saith unto him, Wilt thou be made whole?
7 ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני	7 The impotent man answered him, Sir, I have no man, when the water is troubled, to put me into the pool: but while I am coming, another steppeth down before me.
8 ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך	8 Jesus saith unto him, Rise, take up thy bed, and walk.
9 וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה	9 And immediately the man was made whole, and took up his bed, and walked: and on the same day was the sabbath.
10 ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך	10 The Jews therefore said unto him that was cured, It is the sabbath day: it is not lawful for thee to carry thy bed.
11 ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך	11 He answered them, He that made me whole, the same said unto me, Take up thy bed, and walk.
12 וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך	12 Then asked they him, What man is that which said unto thee, Take up thy bed, and walk?
13 והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא	13 And he that was healed wist not who it was: for Jesus had conveyed himself away, a multitude being in that place.
14 ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת	14 Afterward Jesus findeth him in the temple, and said unto him, Behold, thou art made whole: sin no more, lest a worse thing come unto thee.
15 וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו	15 The man departed, and told the Jews that it was Jesus, which had made him whole.
16 ועל כן רדפו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת	16 And therefore did the Jews persecute Jesus, and sought to slay him, because he had done these things on the sabbath day.
17 ויען אתם ישוע אבי פעל עד עתה וגם אנכי פעל	17 But Jesus answered them, My Father worketh hitherto, and I work.
18 אז יוסיפו היהודים לבקש את נפשו כי מלבד אשר חלל את השבת עוד אמר כי האלהים הוא אביו וידמה לאלהים	18 Therefore the Jews sought the more to kill him, because he not only had broken the sabbath, but said also that God was his Father, making himself equal with God.
19 ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמן אני אמר לכם לא יוכל הבן לעשות דבר מנפשו בלתי את אשר יראה את אביו עשה כי את אשר עשה הוא גם הבן יעשה כמהו	19 Then answered Jesus and said unto them, Verily, verily, I say unto you, The Son can do nothing of himself, but what he seeth the Father do: for what things soever he doeth, these also doeth the Son likewise.
20 כי האב אהב את הבן ומראה אתו כל אשר יעשה ועוד מעשים גדולים מאלה יראהו למען תתמהו	20 For the Father loveth the Son, and sheweth him all things that himself doeth: and he will shew him greater works than these, that ye may marvel.
21 כי כאשר האב יעיר ויחיה את המתים כן גם הבן יחיה את אשר יחפץ	21 For as the Father raiseth up the dead, and quickeneth them; even so the Son quickeneth whom he will.
22 כי האב לא ידין איש כי אם כל המשפט נתן לבן למען יכבדו כלם את הבן כאשר יכבדו את האב	22 For the Father judgeth no man, but hath committed all judgment unto the Son:
23 מי אשר לא יכבד את הבן גם את האב אשר שלחו איננו מכבד	23 That all men should honour the Son, even as they honour the Father. He that honoureth not the Son honoureth not the Father which hath sent him.
24 אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש לו חיי עולמים ולא יבא במשפט כי עבר ממות לחיים	24 Verily, verily, I say unto you, He that heareth my word, and believeth on him that sent me, hath everlasting life, and shall not come into condemnation; but is passed from death unto life.
25 אמן אמן אני אמר לכם כי תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את קול בן האלהים והשמעים חיה יחיו	25 Verily, verily, I say unto you, The hour is coming, and now is, when the dead shall hear the voice of the Son of God: and they that hear shall live.
26 כי כאשר לאב יש חיים בעצמו כן נתן גם לבן להיות לו חיים בעצמו	26 For as the Father hath life in himself; so hath he given to the Son to have life in himself;
27 ואף שלטן נתן לו לעשות משפט כי בן אדם הוא	27 And hath given him authority to execute judgment also, because he is the Son of man.
28 אל תתמהו על זאת כי הנה שעה באה אשר כל שכני קבר את קולו ישמעון	28 Marvel not at this: for the hour is coming, in the which all that are in the graves shall hear his voice,
29 ויצאו עשי הטוב לתקומת החיים ועשי הרע לתקומת המשפט	29 And shall come forth; they that have done good, unto the resurrection of life; and they that have done evil, unto the resurrection of damnation.
30 לא אוכל לעשות דבר מנפשי כאשר אשמע כן אשפט ומשפטי משפט צדק כי לא אבקש רצוני כי אם רצון האב אשר שלחני	30 I can of mine own self do nothing: as I hear, I judge: and my judgment is just; because I seek not mine own will, but the will of the Father which hath sent me.
31 אם אנכי מעיד עלי עדותי איננה נאמנה	31 If I bear witness of myself, my witness is not true.
32 יש אחר המעיד עלי וידעתי כי עדותו אשר הוא מעיד עלי נאמנה היא	32 There is another that beareth witness of me; and I know that the witness which he witnesseth of me is true.
33 אתם שלחתם אל יוחנן והוא העיד על האמת	33 Ye sent unto John, and he bare witness unto the truth.
34 ואני אינני לקח עדות מאדם אך אמרתי זאת למען תושעון	34 But I receive not testimony from man: but these things I say, that ye might be saved.
35 הוא היה הנר הדלק והמאיר ואתם רציתם לשוש כשעה לאורו	35 He was a burning and a shining light: and ye were willing for a season to rejoice in his light.
36 ואני יש לי עדות גדולה מעדות יוחנן כי המעשים אשר נתן לי אבי להשלימם המעשים האלה אשר אני עשה מעידים עלי כי האב שלחני	36 But I have greater witness than that of John: for the works which the Father hath given me to finish, the same works that I do, bear witness of me, that the Father hath sent me.
37 והאב אשר שלחני הוא מעיד עלי ואתם את קולו לא שמעתם מעולם ותמונתו לא ראיתם	37 And the Father himself, which hath sent me, hath borne witness of me. Ye have neither heard his voice at any time, nor seen his shape.
38 ודברו איננו שכן בקרבכם כי אינכם מאמינים לשלוחו	38 And ye have not his word abiding in you: for whom he hath sent, him ye believe not.
39 דרשו בכתובים אשר תחשבו שיש לכם חיי עולמים בהם והמה המעידים עלי	39 Search the scriptures; for in them ye think ye have eternal life: and they are they which testify of me.
40 ואתם אינכם אבים לבוא אלי להיות לכם חיים	40 And ye will not come to me, that ye might have life.
41 לא אקח כבוד מבני אדם	41 I receive not honour from men.
42 אכן ידעתי אתכם כי אין אהבת אלהים בקרבכם	42 But I know you, that ye have not the love of God in you.
43 אני הנה באתי בשם אבי ולא קבלתם אתו ואם יבא אחר בשם עצמו אתו תקבלו	43 I am come in my Father's name, and ye receive me not: if another shall come in his own name, him ye will receive.
44 איך תוכלו להאמין אתם הלקחים כבוד איש מרעהו ואת הכבוד אשר מאת האלהים היחיד לא תבקשו	44 How can ye believe, which receive honour one of another, and seek not the honour that cometh from God only?
45 אל תחשבו כי אנכי אטען עליכם לפני אבי משה הוא הטען עליכם אשר לו תיחלו	45 Do not think that I will accuse you to the Father: there is one that accuseth you, even Moses, in whom ye trust.
46 כי לו האמנתם למשה גם לי תאמינו כי הוא כתב עלי	46 For had ye believed Moses, ye would have believed me: for he wrote of me.
47 ואם לכתביו אינכם מאמינים איכה לדברי תאמינו	47 But if ye believe not his writings, how shall ye believe my words?