Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 5

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA CEI 2008
1 אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים	1 Dopo questi fatti, ricorreva una festa dei Giudei e Gesù salì a Gerusalemme.
2 ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים	2 A Gerusalemme, presso la porta delle Pecore, vi è una piscina, chiamata in ebraico Betzatà, con cinque portici,
3 שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים	3 sotto i quali giaceva un grande numero di infermi, ciechi, zoppi e paralitici.
4 כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו	4
5 ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה	5 Si trovava lì un uomo che da trentotto anni era malato.
6 וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא	6 Gesù, vedendolo giacere e sapendo che da molto tempo era così, gli disse: «Vuoi guarire?».
7 ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני	7 Gli rispose il malato: «Signore, non ho nessuno che mi immerga nella piscina quando l’acqua si agita. Mentre infatti sto per andarvi, un altro scende prima di me».
8 ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך	8 Gesù gli disse: «Àlzati, prendi la tua barella e cammina».
9 וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה	9 E all’istante quell’uomo guarì: prese la sua barella e cominciò a camminare. Quel giorno però era un sabato.
10 ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך	10 Dissero dunque i Giudei all’uomo che era stato guarito: «È sabato e non ti è lecito portare la tua barella».
11 ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך	11 Ma egli rispose loro: «Colui che mi ha guarito mi ha detto: “Prendi la tua barella e cammina”».
12 וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך	12 Gli domandarono allora: «Chi è l’uomo che ti ha detto: “Prendi e cammina”?».
13 והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא	13 Ma colui che era stato guarito non sapeva chi fosse; Gesù infatti si era allontanato perché vi era folla in quel luogo.
14 ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת	14 Poco dopo Gesù lo trovò nel tempio e gli disse: «Ecco: sei guarito! Non peccare più, perché non ti accada qualcosa di peggio».
15 וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו	15 Quell’uomo se ne andò e riferì ai Giudei che era stato Gesù a guarirlo.
16 ועל כן רדפו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת	16 Per questo i Giudei perseguitavano Gesù, perché faceva tali cose di sabato.
17 ויען אתם ישוע אבי פעל עד עתה וגם אנכי פעל	17 Ma Gesù disse loro: «Il Padre mio agisce anche ora e anch’io agisco».
18 אז יוסיפו היהודים לבקש את נפשו כי מלבד אשר חלל את השבת עוד אמר כי האלהים הוא אביו וידמה לאלהים	18 Per questo i Giudei cercavano ancor più di ucciderlo, perché non soltanto violava il sabato, ma chiamava Dio suo Padre, facendosi uguale a Dio.
19 ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמן אני אמר לכם לא יוכל הבן לעשות דבר מנפשו בלתי את אשר יראה את אביו עשה כי את אשר עשה הוא גם הבן יעשה כמהו	19 Gesù riprese a parlare e disse loro: «In verità, in verità io vi dico: il Figlio da se stesso non può fare nulla, se non ciò che vede fare dal Padre; quello che egli fa, anche il Figlio lo fa allo stesso modo.
20 כי האב אהב את הבן ומראה אתו כל אשר יעשה ועוד מעשים גדולים מאלה יראהו למען תתמהו	20 Il Padre infatti ama il Figlio, gli manifesta tutto quello che fa e gli manifesterà opere ancora più grandi di queste, perché voi ne siate meravigliati.
21 כי כאשר האב יעיר ויחיה את המתים כן גם הבן יחיה את אשר יחפץ	21 Come il Padre risuscita i morti e dà la vita, così anche il Figlio dà la vita a chi egli vuole.
22 כי האב לא ידין איש כי אם כל המשפט נתן לבן למען יכבדו כלם את הבן כאשר יכבדו את האב	22 Il Padre infatti non giudica nessuno, ma ha dato ogni giudizio al Figlio,
23 מי אשר לא יכבד את הבן גם את האב אשר שלחו איננו מכבד	23 perché tutti onorino il Figlio come onorano il Padre. Chi non onora il Figlio, non onora il Padre che lo ha mandato.
24 אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש לו חיי עולמים ולא יבא במשפט כי עבר ממות לחיים	24 In verità, in verità io vi dico: chi ascolta la mia parola e crede a colui che mi ha mandato, ha la vita eterna e non va incontro al giudizio, ma è passato dalla morte alla vita.
25 אמן אמן אני אמר לכם כי תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את קול בן האלהים והשמעים חיה יחיו	25 In verità, in verità io vi dico: viene l’ora – ed è questa – in cui i morti udranno la voce del Figlio di Dio e quelli che l’avranno ascoltata, vivranno.
26 כי כאשר לאב יש חיים בעצמו כן נתן גם לבן להיות לו חיים בעצמו	26 Come infatti il Padre ha la vita in se stesso, così ha concesso anche al Figlio di avere la vita in se stesso,
27 ואף שלטן נתן לו לעשות משפט כי בן אדם הוא	27 e gli ha dato il potere di giudicare, perché è Figlio dell’uomo.
28 אל תתמהו על זאת כי הנה שעה באה אשר כל שכני קבר את קולו ישמעון	28 Non meravigliatevi di questo: viene l’ora in cui tutti coloro che sono nei sepolcri udranno la sua voce
29 ויצאו עשי הטוב לתקומת החיים ועשי הרע לתקומת המשפט	29 e usciranno, quanti fecero il bene per una risurrezione di vita e quanti fecero il male per una risurrezione di condanna.
30 לא אוכל לעשות דבר מנפשי כאשר אשמע כן אשפט ומשפטי משפט צדק כי לא אבקש רצוני כי אם רצון האב אשר שלחני	30 Da me, io non posso fare nulla. Giudico secondo quello che ascolto e il mio giudizio è giusto, perché non cerco la mia volontà, ma la volontà di colui che mi ha mandato.
31 אם אנכי מעיד עלי עדותי איננה נאמנה	31 Se fossi io a testimoniare di me stesso, la mia testimonianza non sarebbe vera.
32 יש אחר המעיד עלי וידעתי כי עדותו אשר הוא מעיד עלי נאמנה היא	32 C’è un altro che dà testimonianza di me, e so che la testimonianza che egli dà di me è vera.
33 אתם שלחתם אל יוחנן והוא העיד על האמת	33 Voi avete inviato dei messaggeri a Giovanni ed egli ha dato testimonianza alla verità.
34 ואני אינני לקח עדות מאדם אך אמרתי זאת למען תושעון	34 Io non ricevo testimonianza da un uomo; ma vi dico queste cose perché siate salvati.
35 הוא היה הנר הדלק והמאיר ואתם רציתם לשוש כשעה לאורו	35 Egli era la lampada che arde e risplende, e voi solo per un momento avete voluto rallegrarvi alla sua luce.
36 ואני יש לי עדות גדולה מעדות יוחנן כי המעשים אשר נתן לי אבי להשלימם המעשים האלה אשר אני עשה מעידים עלי כי האב שלחני	36 Io però ho una testimonianza superiore a quella di Giovanni: le opere che il Padre mi ha dato da compiere, quelle stesse opere che io sto facendo, testimoniano di me che il Padre mi ha mandato.
37 והאב אשר שלחני הוא מעיד עלי ואתם את קולו לא שמעתם מעולם ותמונתו לא ראיתם	37 E anche il Padre, che mi ha mandato, ha dato testimonianza di me. Ma voi non avete mai ascoltato la sua voce né avete mai visto il suo volto,
38 ודברו איננו שכן בקרבכם כי אינכם מאמינים לשלוחו	38 e la sua parola non rimane in voi; infatti non credete a colui che egli ha mandato.
39 דרשו בכתובים אשר תחשבו שיש לכם חיי עולמים בהם והמה המעידים עלי	39 Voi scrutate le Scritture, pensando di avere in esse la vita eterna: sono proprio esse che danno testimonianza di me.
40 ואתם אינכם אבים לבוא אלי להיות לכם חיים	40 Ma voi non volete venire a me per avere vita.
41 לא אקח כבוד מבני אדם	41 Io non ricevo gloria dagli uomini.
42 אכן ידעתי אתכם כי אין אהבת אלהים בקרבכם	42 Ma vi conosco: non avete in voi l’amore di Dio.
43 אני הנה באתי בשם אבי ולא קבלתם אתו ואם יבא אחר בשם עצמו אתו תקבלו	43 Io sono venuto nel nome del Padre mio e voi non mi accogliete; se un altro venisse nel proprio nome, lo accogliereste.
44 איך תוכלו להאמין אתם הלקחים כבוד איש מרעהו ואת הכבוד אשר מאת האלהים היחיד לא תבקשו	44 E come potete credere, voi che ricevete gloria gli uni dagli altri, e non cercate la gloria che viene dall’unico Dio?
45 אל תחשבו כי אנכי אטען עליכם לפני אבי משה הוא הטען עליכם אשר לו תיחלו	45 Non crediate che sarò io ad accusarvi davanti al Padre; vi è già chi vi accusa: Mosè, nel quale riponete la vostra speranza.
46 כי לו האמנתם למשה גם לי תאמינו כי הוא כתב עלי	46 Se infatti credeste a Mosè, credereste anche a me; perché egli ha scritto di me.
47 ואם לכתביו אינכם מאמינים איכה לדברי תאמינו	47 Ma se non credete ai suoi scritti, come potrete credere alle mie parole?».