Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 11

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA CEI 2008
1 ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה	1 Un certo Lazzaro di Betània, il villaggio di Maria e di Marta sua sorella, era malato.
2 היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה	2 Maria era quella che cosparse di profumo il Signore e gli asciugò i piedi con i suoi capelli; suo fratello Lazzaro era malato.
3 ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא	3 Le sorelle mandarono dunque a dirgli: «Signore, ecco, colui che tu ami è malato».
4 וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים	4 All’udire questo, Gesù disse: «Questa malattia non porterà alla morte, ma è per la gloria di Dio, affinché per mezzo di essa il Figlio di Dio venga glorificato».
5 וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר	5 Gesù amava Marta e sua sorella e Lazzaro.
6 ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם	6 Quando sentì che era malato, rimase per due giorni nel luogo dove si trovava.
7 מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה	7 Poi disse ai discepoli: «Andiamo di nuovo in Giudea!».
8 ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה	8 I discepoli gli dissero: «Rabbì, poco fa i Giudei cercavano di lapidarti e tu ci vai di nuovo?».
9 ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה	9 Gesù rispose: «Non sono forse dodici le ore del giorno? Se uno cammina di giorno, non inciampa, perché vede la luce di questo mondo;
10 אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו	10 ma se cammina di notte, inciampa, perché la luce non è in lui».
11 כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו	11 Disse queste cose e poi soggiunse loro: «Lazzaro, il nostro amico, si è addormentato; ma io vado a svegliarlo».
12 ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע	12 Gli dissero allora i discepoli: «Signore, se si è addormentato, si salverà».
13 וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר	13 Gesù aveva parlato della morte di lui; essi invece pensarono che parlasse del riposo del sonno.
14 אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת	14 Allora Gesù disse loro apertamente: «Lazzaro è morto
15 ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו	15 e io sono contento per voi di non essere stato là, affinché voi crediate; ma andiamo da lui!».
16 ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו	16 Allora Tommaso, chiamato Dìdimo, disse agli altri discepoli: «Andiamo anche noi a morire con lui!».
17 ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר	17 Quando Gesù arrivò, trovò Lazzaro che già da quattro giorni era nel sepolcro.
18 ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס	18 Betània distava da Gerusalemme meno di tre chilometri
19 ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן	19 e molti Giudei erano venuti da Marta e Maria a consolarle per il fratello.
20 ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית	20 Marta dunque, come udì che veniva Gesù, gli andò incontro; Maria invece stava seduta in casa.
21 ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי	21 Marta disse a Gesù: «Signore, se tu fossi stato qui, mio fratello non sarebbe morto!
22 וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים	22 Ma anche ora so che qualunque cosa tu chiederai a Dio, Dio te la concederà».
23 ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך	23 Gesù le disse: «Tuo fratello risorgerà».
24 ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון	24 Gli rispose Marta: «So che risorgerà nella risurrezione dell’ultimo giorno».
25 ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות	25 Gesù le disse: «Io sono la risurrezione e la vita; chi crede in me, anche se muore, vivrà;
26 וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת	26 chiunque vive e crede in me, non morirà in eterno. Credi questo?».
27 ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם	27 Gli rispose: «Sì, o Signore, io credo che tu sei il Cristo, il Figlio di Dio, colui che viene nel mondo».
28 ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך	28 Dette queste parole, andò a chiamare Maria, sua sorella, e di nascosto le disse: «Il Maestro è qui e ti chiama».
29 היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו	29 Udito questo, ella si alzò subito e andò da lui.
30 וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא	30 Gesù non era entrato nel villaggio, ma si trovava ancora là dove Marta gli era andata incontro.
31 והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה	31 Allora i Giudei, che erano in casa con lei a consolarla, vedendo Maria alzarsi in fretta e uscire, la seguirono, pensando che andasse a piangere al sepolcro.
32 ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי	32 Quando Maria giunse dove si trovava Gesù, appena lo vide si gettò ai suoi piedi dicendogli: «Signore, se tu fossi stato qui, mio fratello non sarebbe morto!».
33 ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד	33 Gesù allora, quando la vide piangere, e piangere anche i Giudei che erano venuti con lei, si commosse profondamente e, molto turbato,
34 ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה	34 domandò: «Dove lo avete posto?». Gli dissero: «Signore, vieni a vedere!».
35 ויבך ישוע	35 Gesù scoppiò in pianto.
36 ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו	36 Dissero allora i Giudei: «Guarda come lo amava!».
37 ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות	37 Ma alcuni di loro dissero: «Lui, che ha aperto gli occhi al cieco, non poteva anche far sì che costui non morisse?».
38 ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה	38 Allora Gesù, ancora una volta commosso profondamente, si recò al sepolcro: era una grotta e contro di essa era posta una pietra.
39 ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו	39 Disse Gesù: «Togliete la pietra!». Gli rispose Marta, la sorella del morto: «Signore, manda già cattivo odore: è lì da quattro giorni».
40 ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים	40 Le disse Gesù: «Non ti ho detto che, se crederai, vedrai la gloria di Dio?».
41 וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני	41 Tolsero dunque la pietra. Gesù allora alzò gli occhi e disse: «Padre, ti rendo grazie perché mi hai ascoltato.
42 ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני	42 Io sapevo che mi dai sempre ascolto, ma l’ho detto per la gente che mi sta attorno, perché credano che tu mi hai mandato».
43 ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא	43 Detto questo, gridò a gran voce: «Lazzaro, vieni fuori!».
44 ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו	44 Il morto uscì, i piedi e le mani legati con bende, e il viso avvolto da un sudario. Gesù disse loro: «Liberàtelo e lasciàtelo andare».
45 ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו	45 Molti dei Giudei che erano venuti da Maria, alla vista di ciò che egli aveva compiuto, credettero in lui.
46 ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע	46 Ma alcuni di loro andarono dai farisei e riferirono loro quello che Gesù aveva fatto.
47 אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה	47 Allora i capi dei sacerdoti e i farisei riunirono il sinedrio e dissero: «Che cosa facciamo? Quest’uomo compie molti segni.
48 אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו	48 Se lo lasciamo continuare così, tutti crederanno in lui, verranno i Romani e distruggeranno il nostro tempio e la nostra nazione».
49 ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה	49 Ma uno di loro, Caifa, che era sommo sacerdote quell’anno, disse loro: «Voi non capite nulla!
50 אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו	50 Non vi rendete conto che è conveniente per voi che un solo uomo muoia per il popolo, e non vada in rovina la nazione intera!».
51 וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם	51 Questo però non lo disse da se stesso, ma, essendo sommo sacerdote quell’anno, profetizzò che Gesù doveva morire per la nazione;
52 ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים	52 e non soltanto per la nazione, ma anche per riunire insieme i figli di Dio che erano dispersi.
53 ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה	53 Da quel giorno dunque decisero di ucciderlo.
54 על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו	54 Gesù dunque non andava più in pubblico tra i Giudei, ma da lì si ritirò nella regione vicina al deserto, in una città chiamata Èfraim, dove rimase con i discepoli.
55 ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו	55 Era vicina la Pasqua dei Giudei e molti dalla regione salirono a Gerusalemme prima della Pasqua per purificarsi.
56 ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג	56 Essi cercavano Gesù e, stando nel tempio, dicevano tra loro: «Che ve ne pare? Non verrà alla festa?».
57 והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו	57 Intanto i capi dei sacerdoti e i farisei avevano dato ordine che chiunque sapesse dove si trovava lo denunciasse, perché potessero arrestarlo.