Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 7

¹ ויהי אחרי כלותו לדבר את כל דבריו באזני העם ויבא אל כפר נחום² ועבד לאחד משרי המאות חלה למות והוא יקר לו מאד³ וישמע את שמע ישוע וישלח אליו מזקני היהודים וישאל מאתו לבוא ולהושיע את עבדו⁴ ויבאו אל ישוע ויתחננו לו מאד ויאמרו ראוי הוא אשר תעשה בקשתו⁵ כי אהב עמנו הוא והוא בנה לנו את בית הכנסת⁶ וילך אתם ישוע ויהי כאשר קרב אל הבית וישלח אליו שר המאה על ידי רעיו לאמר לו בי אדני אל נא תטריח את עצמך כי אינני כדי שתבוא בצל קורתי⁷ ובעבור זאת גם את עצמי לא חשבתי ראוי לבוא אליך אך דבר נא דבר וירפא נערי⁸ כי גם אנכי איש נתון תחת השלטון יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה⁹ וישמע ישוע את דבריו ויתמה עליו ויפן ויאמר אל ההמון ההלך אחריו אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת¹⁰ וישובו השלוחים אל הבית וימצאו את העבד החלה והוא נרפא¹¹ ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב¹² הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר¹³ וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי¹⁴ ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה¹⁵ ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו¹⁶ ותאחז כלם רעדה וישבחו את האלהים ויאמרו כי נביא גדול קם בקרבנו וכי פקד האלהים את עמו¹⁷ ויצא הדבר הזה בכל יהודה ובכל הככר¹⁸ ותלמידי יוחנן הגידו לו את כל אלה¹⁹ ויקרא אליו יוחנן שנים מתלמידיו וישלחם אל ישוע לאמר לו האתה הוא הבא אם נחכה לאחר²⁰ ויבאו אליו האנשים ויאמרו יוחנן המטביל שלחנו אליך לאמר האתה הוא הבא אם נחכה לאחר²¹ בעת ההיא רפא רבים מחליים ומנגעים ומרוחות רעות ולעורים רבים נתן ראות עינים²² ויען ישוע ויאמר להם לכו והגידו ליוחנן את אשר ראיתם ואשר שמעתם כי עורים ראים ופסחים מתהלכים ומצרעים מטהרים וחרשים שומעים ומתים קמים ועניים מתבשרים²³ ואשרי אשר לא יכשל בי²⁴ ויהי כאשר הלכו להם שלוחי יוחנן ויחל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח²⁵ ואם לא מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה המלבשים בגדי תפארת והמענגים בחצרות המלכים המה²⁶ ועתה מה זה יצאתם לראות אם לראות איש נביא הן אני אמר לכם כי אף גדול הוא מנביא²⁷ זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך²⁸ כי אמר אני לכם אין איש בילודי אשה גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות האלהים גדול הוא ממנו²⁹ וכל העם והמכסים כשמעם הצדיקו את האלהים ויטבלו בטבילת יוחנן³⁰ אך הפרושים ובעלי התורה נאצו את עצת האלהים על נפשם ולא נטבלו על ידו³¹ ויאמר האדון עתה אל מי אדמה את אנשי הדור הזה ואל מי הם דמים³² דמים הם לילדים הישבים בשוק וקראים זה אל זה ואמרים חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא בכיתם³³ כי בא יוחנן המטביל לחם לא אכל ויין לא שתה ואמרתם שד בו³⁴ ובא בן האדם והוא אכל ושתה ואמרתם הנה זולל וסבא ורע למוכסים ולחטאים³⁵ ותצדק החכמה על ידי כל בניה³⁶ ויבקש ממנו אחד מן הפרושים לאכל אתו לחם ויבא אל בית הפרוש ויסב³⁷ והנה אשה אחת בעיר והיא חטאת שמעה כי הוא מסב בית הפרוש ותבא פך שמן המור³⁸ ותעמד לרגליו מאחריו ותבך ותחל להרטיב את רגליו בדמעות ותנגב אתן בשערות ראשה ותשק את רגליו ותמשח אתן בשמן³⁹ וירא הפרוש הקרא אתו ויאמר בלבו אלו היה זה נביא כי עתה ידע ידע מי היא זאת ואי זו היא הנגעת בו כי אשה חטאת היא⁴⁰ ויען ישוע ויאמר אליו שמעון דבר לי אליך ויאמר רבי דבר⁴¹ שני חיבים היו לנשה אחד האחד חיב לו דינרים חמש מאות והשני דינרים חמשים⁴² ויהי באשר לא השיגה ידם לשלם וישמט את שניהם ועתה אמר נא מי משניהם ירבה לאהבה אתו⁴³ ויען שמעון ויאמר אחשב כי האיש ההוא אשר הרבה להשמיט לו ויאמר אליו כן שפטת⁴⁴ ויפן אל האשה ויאמר אל שמעון הראית את האשה הזאת הנה באתי אל ביתך ומים על רגלי לא נתת והיא הרטיבה את רגלי בדמעות ותנגב בשערותיה⁴⁵ נשיקה לא נשקתני והיא מאז באתי לא חדלה מנשק את רגלי⁴⁶ בשמן לא משחת את ראשי והיא בשמן המור משחה את רגלי⁴⁷ לכן אני אמר אליך נסלחו לה חטאתיה הרבות כי הרבה אהבה ואשר נסלח לו מעט הוא אהב מעט⁴⁸ ויאמר אליה נסלחו לך חטאתיך⁴⁹ ויחלו המסבים עמו לאמר בלבם מי הוא זה אשר גם יסלח חטאים⁵⁰ ויאמר אל האשה אמונתך הושיעה לך לכי לשלום