Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 6

MODERN HEBREW BIBLE	JERUSALEM
1 ויצא משם ויבא אל ארצו וילכו אחריו תלמידיו	1 Etant sorti de là, il se rend dans sa patrie, et ses disciples le suivent.
2 וביום השבת החל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו לאמר מאין לזה כאלה ומה היא החכמה הנתונה לו עד אשר נעשו גבורות כאלה על ידיו	2 Le sabbat venu, il se mit à enseigner dans la synagogue, et le grand nombre en l'entendant étaientfrappés et disaient: "D'où cela lui vient-il? Et qu'est-ce que cette sagesse qui lui a été donnée et ces grandsmiracles qui se font par ses mains?
3 הלא זה הוא החרש בן מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול	3 Celui-là n'est-il pas le charpentier, le fils de Marie, le frère de Jacques, de Joset, de Jude et de Simon?Et ses soeurs ne sont-elles pas ici chez nous?" Et il étaient choqués à son sujet.
4 ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובין קרוביו ובביתו	4 Et Jésus leur disait: "Un prophète n'est méprisé que dans sa patrie, dans sa parenté et dans sa maison."
5 ולא יכל לעשות שם פלא רק על חלשים מעטים שם את ידיו וירפאם	5 Et il ne pouvait faire là aucun miracle, si ce n'est qu'il guérit quelques infirmes en leur imposant lesmains.
6 ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד	6 Et il s'étonna de leur manque de foi. Il parcourait les villages à la ronde en enseignant.
7 ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה	7 Il appelle à lui les Douze et il se mit à les envoyer en mission deux à deux, en leur donnant pouvoir surles esprits impurs.
8 ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה	8 Et il leur prescrivit de ne rien prendre pour la route qu'un bâton seulement, ni pain, ni besace, nimenue monnaie pour la ceinture,
9 רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו	9 mais: "Allez chaussés de sandales et ne mettez pas deux tuniques."
10 ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם	10 Et il leur disait: "Où que vous entriez dans une maison, demeurez-y jusqu'à ce que vous partiez de là.
11 וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא	11 Et si un endroit ne vous accueille pas et qu'on ne vous écoute pas, sortez de là et secouez la poussièrequi est sous vos pieds, en témoignage contre eux."
12 ויצאו ויקראו לשוב בתשובה	12 Etant partis, ils prêchèrent qu'on se repentît;
13 ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום	13 et ils chassaient beaucoup de démons et faisaient des onctions d'huile à de nombreux infirmes et lesguérissaient.
14 וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות	14 Le roi Hérode entendit parler de lui, car son nom était devenu célèbre, et l'on disait: "Jean le Baptisteest ressuscité d'entre les morts; d'où les pouvoirs miraculeux qui se déploient en sa personne."
15 ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים	15 D'autres disaient: "C'est Elie." Et d'autres disaient: "C'est un prophète comme les autres prophètes."
16 וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים	16 Hérode donc, en ayant entendu parler, disait: "C'est Jean que j'ai fait décapiter, qui est ressuscité!"
17 כי הוא הורודס שלח לתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה	17 En effet, c'était lui, Hérode, qui avait envoyé arrêter Jean et l'enchaîner en prison, à caused'Hérodiade, la femme de Philippe son frère qu'il avait épousée.
18 יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך	18 Car Jean disait à Hérode: "Il ne t'est pas permis d'avoir la femme de ton frère."
19 ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה	19 Quant à Hérodiade, elle était acharnée contre lui et voulait le tuer, mais elle ne le pouvait pas,
20 כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו	20 parce que Hérode craignait Jean, sachant que c'était un homme juste et saint, et il le protégeait; quandil l'avait entendu, il était fort perplexe, et c'était avec plaisir qu'il l'écoutait.
21 ויבא היום המכשר כי הורדוס ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל	21 Or vint un jour propice, quand Hérode, à l'anniversaire de sa naissance, fit un banquet pour les grandsde sa cour, les officiers et les principaux personnages de la Galilée:
22 ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחפצי ואתן לך	22 la fille de la dite Hérodiade entra et dansa, et elle plut à Hérode et aux convives. Alors le roi dit à lajeune fille: "Demande-moi ce que tu voudras, je te le donnerai."
23 וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי מלכותי	23 Et il lui fit un serment: "Tout ce que tu me demanderas, je te le donnerai, jusqu'à la moitié de monroyaume!"
24 ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל	24 Elle sortit et dit à sa mère: "Que vais-je demander" - "La tête de Jean le Baptiste", dit celle-ci.
25 ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל	25 Rentrant aussitôt en hâte auprès du roi, elle lui fit cette demande: "Je veux que tout de suite tu medonnes sur un plat la tête de Jean le Baptiste."
26 ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה	26 Le roi fut très contristé, mais à cause de ses serments et des convives, il ne voulut pas lui manquer deparole.
27 ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו	27 Et aussitôt le roi envoya un garde en lui ordonnant d'apporter la tête de Jean.
28 וילך ויכרת את ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה	28 Le garde s'en alla et le décapita dans la prison; puis il apporta sa tête sur un plat et la donna à la jeunefille, et la jeune fille la donna à sa mère.
29 וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר	29 Les disciples de Jean, l'ayant appris, vinrent prendre son cadavre et le mirent dans un tombeau.
30 ויקהלו השליחים אל ישוע ויגידו לו את כל אשר עשו ואת אשר למדו	30 Les apôtres se réunissent auprès de Jésus, et ils lui rapportèrent tout ce qu'ils avaient fait et tout cequ'ils avaient enseigné.
31 ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול	31 Et il leur dit: "Venez vous-mêmes à l'écart, dans un lieu désert, et reposez-vous un peu." De fait, lesarrivants et les partants étaient si nombreux que les apôtres n'avaient pas même le temps de manger.
32 וילכו משם באניה אל מקום חרבה לבדד	32 Ils partirent donc dans la barque vers un lieu désert, à l'écart.
33 וההמון ראה אותם יצאים ויכירהו רבים וירוצו שמה ברגליהם מכל הערים ויעברו אותם ויאספו אליו	33 Les voyant s'éloigner, beaucoup comprirent, et de toutes les villes on accourut là-bas, à pied, et on lesdevança.
34 ויצא וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם כי היו כצאן אשר אין להם רעה ויחל ללמד אותם דברים הרבה	34 En débarquant, il vit une foule nombreuse et il en eut pitié, parce qu'ils étaient comme des brebis quin'ont pas de berger, et il se mit à les enseigner longuement.
35 ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו לאמר הנה המקום חרב והיום רד מאד	35 L'heure étant déjà très avancée, ses disciples s'approchèrent et lui dirent: "L'endroit est désert etl'heure est déjà très avancée;
36 שלח אותם וילכו אל החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין להם מה לאכל	36 renvoie-les afin qu'ils aillent dans les fermes et les villages d'alentour s'acheter de quoi manger."
37 ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכלה ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר ונתן להם לאכלה	37 Il leur répondit: "Donnez-leur vous-mêmes à manger." Ils lui disent: "Faudra-t-il que nous allionsacheter des pains pour 200 deniers, afin de leur donner à manger?"
38 ויאמר אליהם כמה ככרות לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים	38 Il leur dit: "Combien de pains avez-vous? Allez voir." S'en étant informés, ils disent: "Cinq, et deuxpoissons."
39 ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבדה על ירק הדשא	39 Alors il leur ordonna de les faire tous s'étendre par groupes de convives sur l'herbe verte.
40 וישבו להם שורות שורות למאות ולחמשים	40 Et ils s'allongèrent à terre par carrés de cent et de 50.
41 ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס את הלחם ויתן לתלמידיו לשום לפניהם ואת שני הדגים חלק לכלם	41 Prenant alors les cinq pains et les deux poissons, il leva les yeux au ciel, il bénit et rompit les pains,et il les donnait à ses disciples pour les leur servir. Il partagea aussi les deux poissons entre tous.
42 ויאכלו כלם וישבעו	42 Tous mangèrent et furent rassasiés;
43 וישאו מן הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן הדגים	43 et l'on emporta les morceaux, plein douze couffins avec les restes des poissons.
44 והאכלים מן הלחם היו כחמשת אלפי איש	44 Et ceux qui avaient mangé les pains étaient 5.000 hommes.
45 ואחרי כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל עבר הים אל בית צידה עד שלחו את העם	45 Et aussitôt il obligea ses disciples à monter dans la barque et à prendre les devants vers Bethsaïde,pendant que lui-même renverrait la foule.
46 ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל	46 Et quand il les eut congédiés, il s'en alla dans la montagne pour prier.
47 ויהי ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה	47 Le soir venu, la barque était au milieu de la mer, et lui, seul, à terre.
48 וירא אותם מתעמלים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על פני הים ויואל לעבור לפניהם	48 Les voyant s'épuiser à ramer, car le vent leur était contraire, vers la quatrième veille de la nuit il vientvers eux en marchant sur la mer, et il allait les dépasser.
49 והם בראתם אתו מתהלך על פני הים חשבו כי מראה רוח הוא ויצעקו	49 Ceux-ci, le voyant marcher sur la mer, crurent que c'était un fantôme et poussèrent des cris;
50 כי כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו	50 car tous le virent et furent troublés. Mais lui aussitôt leur parla et leur dit: "Ayez confiance, c'est moi,soyez sans crainte."
51 וירד אליהם אל האניה והרוח שככה וישתוממו עוד יותר בלבבם ויתמהו	51 Puis il monta auprès d'eux dans la barque et le vent tomba. Et ils étaient intérieurement au comble dela stupeur,
52 כי לא השכילו בדבר ככרות הלחם מפני טמטום לבבם	52 car ils n'avaient pas compris le miracle des pains, mais leur esprit était bouché.
53 ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר ויקרבו אל היבשה	53 Ayant achevé la traversée, ils touchèrent terre à Gennésaret et accostèrent.
54 ויהי כצאתם מן האניה אז הכירהו	54 Quand ils furent sortis de la barque, aussitôt des gens qui l'avaient reconnu
55 וירוצו בכל סביבותיהם ויחלו לשאת את החולים במשכבות אל כל מקום אשר שמעו כי שם הוא	55 parcoururent toute cette région et se mirent à transporter les malades sur leurs grabats, là où l'onapprenait qu'il était.
56 ובכל מקום אשר יבא אל הכפרים או הערים ואל השדות שם שמו את החולים בחוצות ויתחננו לו כי יגעו רק בציצת בגדו והיה כל אשר נגעו ונושעו	56 Et en tout lieu où il pénétrait, villages, villes ou fermes, on mettait les malades sur les places et on lepriait de les laisser toucher ne fût-ce que la frange de son manteau, et tous ceux qui le touchaient étaient sauvés.