Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 12

¹ ויחל לדבר אליהם במשלים לאמר איש נטע כרם ויעש גדר סביבותיו ויחצב יקב ויבן מגדל ויתנהו אל כרמים וילך למרחקים² ולמועד שלח אל הכרמים עבד לקחת מאת הכרמים מפרי הכרם³ ויחזיקו בו ויכהו וישלחהו ריקם⁴ ויסף לשלח אליהם עבד אחר ואתו סקלו באבנים ומחקו ראשו וישלחהו נכלם⁵ ויסף וישלח אחר וגם אתו הרגו וכן עשו ברבים אחרים מהם הכו ומהם הרגו⁶ ויהי לו עוד בן יחיד אשר אהבו וישלח גם אתו אליהם באחרנה לאמר מפני בני יגורו⁷ והכרמים ההם אמרו איש אל רעהו הנה זה הוא היורש לכו ונהרגהו ולנו תהיה הירשה⁸ ויחזיקו בו ויהרגו אותו וישליכהו אל מחוץ לכרם⁹ ועתה מה יעשה בעל הכרם יבוא ויאבד את הכרמים ההם ויתן את הכרם לאחרים¹⁰ הלא קראתם את הכתוב הזה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה¹¹ מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו¹² ויבקשו לתפשו וייראו מפני העם יען אשר הבינו כי עליהם דבר את המשל הזה ויעזבהו וילכו להם¹³ וישלחו אליו אנשים מן הפרושים ומן ההורדוסים ללכד אתו בדברו¹⁴ ויבאו ויאמרו אליו רבי ידענו כי איש אמת אתה ולא תגור מפני איש כי לא תכיר פנים כי אם באמת מורה אתה את דרך האלהים הנכון לתת מס אל הקיסר אם לא נתן¹⁵ והוא ידע את חנפתם ויאמר אליהם מה תנסוני הביאו אלי דינר ואראה¹⁶ ויביאו ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו ויאמרו אליו של הקיסר¹⁷ ויאמר ישוע אליהם את אשר לקיסר תנו לקיסר ואת אשר לאלהים תנו לאלהים ויתמהו עליו¹⁸ ויבאו אליו מן הצדוקים האמרים כי אין תחיה למתים וישאלהו לאמר¹⁹ רבי כתב לנו משה כי ימות אחי איש ועזב אשה ובנים אין לו ייבם אחיו את אשתו ויקם זרע לאחיו²⁰ והנה שבעה אחים והראשון לקח אשה ובמותו לא השאיר אחריו זרע²¹ ויקח אתה השני וימת ולא הניח זרע וכן גם השלישי²² ויקחוה כל השבעה ולא השאירו אחריהם זרע ואחרי מות כלם מתה גם האשה²³ ועתה בתחית המתים כשיקומו למי מהם תהיה לאשה כי לשבעה היתה לאשה²⁴ ויאמר ישוע אליהם הלא בזאת אתם תעים באשר אינכם יודעים גם את הכתובים גם את גבורת האלהים²⁵ כי בעת קומם מן המתים האנשים לא ישאו נשים ולא תנשאנה אך יהיו כמלאכי השמים²⁶ ועל דבר המתים כי קום יקומו הלא קראתם בספר משה בסנה את אשר דבר אליו האלהים לאמר אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב²⁷ האלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים לכן הרביתם לתעות²⁸ ואחד מן הסופרים שמע אתם מתוכחים ויקרב אליהם וירא כי היטב השיבם וישאלהו מה היא הראשנה לכל המצות²⁹ ויען ישוע וידבר אליו הראשנה לכל המצות היא שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד³⁰ ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך ובכל מאדך זאת היא המצוה הראשנה³¹ והשנית הדמה לה היא ואהבת לרעך כמוך ואין מצוה גדולה מאלה³² ויאמר אליו הסופר אמנם רבי יפה דברת כי אלהים אחד הוא ואין עוד מלבדו³³ ולאהבה אתו בכל לבב ובכל מדע ובכל נפש ובכל מאד ולאהבה את הרע כנפשו גדולה היא מכל עלות וזבחים³⁴ וירא ישוע כי ענה בדעת ויאמר אליו לא רחוק אתה ממלכות האלהים ואיש לא ערב עוד את לבו לשאל אותו שאלה³⁵ ויען ישוע בלמדו במקדש ויאמר איך יאמרו הסופרים כי המשיח הוא בן דוד³⁶ והוא דוד אמר ברוח הקדש נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך³⁷ הנה דוד בעצמו קרא לו אדון ואיך הוא בנו ויאהב רב העם לשמע אתו³⁸ ויאמר אליהם בלמד אתם השמרו מן הסופרים האהבים להתהלך עטופי טלית ואת שאלות שלומם בשוקים³⁹ ואת מושבי הראש בבתי כנסיות ואת מסבות הראש בסעודות⁴⁰ הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עינים המה משפט על יתר יקחו⁴¹ וישוע ישב ממול ארון האוצר והוא ראה את העם משליכים מעות לארון האוצר ועשירים רבים נתנו הרבה⁴² ותבא אלמנה עניה ותשלך שתי פרוטות אשר הן רבע אסר⁴³ ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכל הנתנים אל ארון האוצר⁴⁴ כי כלם נתנו מן העדף שלהם והיא ממחסרה נתנה כל אשר לה את כל רכושה