Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 25

MODERN HEBREW BIBLE	EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS
1 אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן	1 Por eso, el Reino de los Cielos será semejante a diez jóvenes que fueron con sus lámparas al encuentro del esposo.
2 חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות	2 Cinco de ellas eran necias y cinco, prudentes.
3 הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן	3 Las necias tomaron sus lámparas, pero sin proveerse de aceite,
4 והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן	4 mientras que las prudentes tomaron sus lámparas y también llenaron de aceite sus frascos.
5 וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה	5 Como el esposo se hacía esperar, les entró sueño a todas y se quedaron dormidas.
6 ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו	6 Pero a medianoche se oyó un grito: "¡Ya viene el esposo, salgan a su encuentro!".
7 אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן	7 Entonces las jóvenes se despertaron y prepararon sus lámparas.
8 ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו	8 Las necias dijeron a las prudentes: "¿Podrían darnos un poco de aceite, porque nuestras lámparas se apagan?".
9 ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן	9 Pero estas les respondieron: "No va a alcanzar para todas. Es mejor que vayan a comprarlo al mercado".
10 ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת	10 Mientras tanto, llegó el esposo: las que estaban preparadas entraron con él en la sala nupcial y se cerró la puerta.
11 ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו	11 Después llegaron las otras jóvenes y dijeron: "Señor, señor, ábrenos",
12 ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן	12 pero él respondió: "Les aseguro que no las conozco".
13 לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם	13 Estén prevenidos, porque no saben el día ni la hora.
14 כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו	14 El reino de los Cielos es también como un hombre que, al salir de viaje, llamó a sus servidores y les confió sus bienes.
15 ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם	15 A uno le dio cinco talentos, a otro dos, y uno solo a un tercero, a cada uno según su capacidad; y después partió. En seguida,
16 וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות	16 el que había recibido cinco talentos, fue a negociar con ellos y ganó otros cinco.
17 וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות	17 De la misma manera, el que recibió dos, ganó otros dos,
18 אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו	18 pero el que recibió uno solo, hizo un pozo y enterró el dinero de su señor.
19 ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם	19 Después de un largo tiempo, llegó el señor y arregló las cuentas con sus servidores.
20 ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן	20 El que había recibido los cinco talentos se adelantó y le presentó otros cinco. "Señor, le dijo, me has confiado cinco talentos: aquí están los otros cinco que he ganado".
21 ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך	21 "Está bien, servidor bueno y fiel, le dijo su señor, ya que respondiste fielmente en lo poco, te encargaré de mucho más: entra a participar del gozo de tu señor".
22 ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן	22 Llegó luego el que había recibido dos talentos y le dijo: "Señor, me has confiado dos talentos: aquí están los otros dos que he ganado".
23 ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך	23 "Está bien, servidor bueno y fiel, ya que respondiste fielmente en lo poco, te encargaré de mucho más: entra a participar del gozo de tu señor".
24 ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת	24 Llegó luego el que había recibido un solo talento. "Señor, le dijo, sé que eres un hombre exigente: cosechas donde no has sembrado y recoges donde no has esparcido.
25 ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך	25 Por eso tuve miedo y fui a enterrar tu talento: ¡aquí tienes lo tuyo!".
26 ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי	26 Pero el señor le respondió: "Servidor malo y perezoso, si sabías que cosecho donde no he sembrado y recojo donde no he esparcido,
27 לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית	27 tendrías que haber colocado el dinero en el banco, y así, a mi regreso, lo hubiera recuperado con intereses.
28 על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים	28 Quítenle el talento para dárselo al que tiene diez,
29 כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו	29 porque a quien tiene, se le dará y tendrá de más, pero al que no tiene, se le quitará aun lo que tiene.
30 ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים	30 Echen afuera, a las tinieblas, a este servidor inútil; allí habrá llanto y rechinar de dientes".
31 והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו	31 Cuando el Hijo del hombre venga en su gloria rodeado de todos los ángeles, se sentará en su trono glorioso.
32 ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים	32 Todas las naciones serán reunidas en su presencia, y él separará a unos de otros, como el pastor separa las ovejas de los cabritos,
33 והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו	33 y pondrá a aquellas a su derecha y a estos a su izquierda.
34 אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם	34 Entonces el Rey dirá a los que tenga a su derecha: "Vengan, benditos de mi Padre, y reciban en herencia el Reino que les fue preparado desde el comienzo del mundo,
35 כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני	35 porque tuve hambre, y ustedes me dieron de comer; tuve sed, y me dieron de beber; estaba de paso, y me alojaron;
36 ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי	36 desnudo, y me vistieron; enfermo, y me visitaron; preso, y me vinieron a ver".
37 וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך	37 Los justos le responderán: "Señor, ¿cuándo te vimos hambriento, y te dimos de comer; sediento, y te dimos de beber?
38 ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך	38 ¿Cuándo te vimos de paso, y te alojamos; desnudo, y te vestimos?
39 ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך	39 ¿Cuándo te vimos enfermo o preso, y fuimos a verte?".
40 והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם	40 Y el Rey les responderá: "Les aseguro que cada vez que lo hicieron con el más pequeño de mis hermanos, lo hicieron conmigo".
41 ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו	41 Luego dirá a los de su izquierda: "Aléjense de mí, malditos; vayan al fuego eterno que fue preparado para el demonio y sus ángeles,
42 כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי	42 porque tuve hambre, y ustedes no me dieron de comer; tuve sed, y no me dieron de beber;
43 גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי	43 estaba de paso, y no me alojaron; desnudo, y no me vistieron; enfermo y preso, y no me visitaron".
44 וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך	44 Estos, a su vez, le preguntarán: "Señor, ¿cuando te vimos hambriento o sediento, de paso o desnudo, enfermo o preso, y no te hemos socorrido?".
45 אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם	45 Y él les responderá: "Les aseguro que cada vez que no lo hicieron con el más pequeño de mis hermanos, tampoco lo hicieron conmigo".
46 וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם	46 Estos irán al castigo eterno, y los justos a la Vida eterna».