Bamidbàr (במדבר) - Numeri 25

MODERN HEBREW BIBLE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב	1 וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנֹות אֶל־בְּנֹות מֹואָב
2 ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן	2 וַתִּקְרֶאןָ לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן וַיֹּאכַל הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ לֵאלֹהֵיהֶן
3 ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל	3 וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעֹור וַיִּחַר־אַף יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל
4 ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל	4 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה קַח אֶת־כָּל־רָאשֵׁי הָעָם וְהֹוקַע אֹותָם לַיהוָה נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ וְיָשֹׁב חֲרֹון אַף־יְהוָה מִיִּשְׂרָאֵל
5 ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור	5 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־שֹׁפְטֵי יִשְׂרָאֵל הִרְגוּ אִישׁ אֲנָשָׁיו הַנִּצְמָדִים לְבַעַל פְּעֹור
6 והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד	6 וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא וַיַּקְרֵב אֶל־אֶחָיו אֶת־הַמִּדְיָנִית לְעֵינֵי מֹשֶׁה וּלְעֵינֵי כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְהֵמָּה בֹכִים פֶּתַח אֹהֶל מֹועֵד
7 וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו	7 וַיַּרְא פִּינְחָס בֶּן־אֶלְעָזָר בֶּן־אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וַיָּקָם מִתֹּוךְ הָעֵדָה וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדֹו
8 ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל	8 וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ־יִשְׂרָאֵל אֶל־הַקֻּבָּה וַיִּדְקֹר אֶת־שְׁנֵיהֶם אֵת אִישׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת־הָאִשָּׁה אֶל־קֳבָתָהּ וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
9 ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף	9 וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף׃ פ
10 וידבר יהוה אל משה לאמר	10 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר
11 פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי	11 פִּינְחָס בֶּן־אֶלְעָזָר בֶּן־אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת־חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאֹו אֶת־קִנְאָתִי בְּתֹוכָם וְלֹא־כִלִּיתִי אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי
12 לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום	12 לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לֹו אֶת־בְּרִיתִי שָׁלֹום
13 והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל	13 וְהָיְתָה לֹּו וּלְזַרְעֹו אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עֹולָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
14 ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני	14 וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת־הַמִּדְיָנִית זִמְרִי בֶּן־סָלוּא נְשִׂיא בֵית־אָב לַשִּׁמְעֹנִי
15 ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא	15 וְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמֻּכָּה הַמִּדְיָנִית כָּזְבִּי בַת־צוּר רֹאשׁ אֻמֹּות בֵּית־אָב בְּמִדְיָן הוּא׃ פ
16 וידבר יהוה אל משה לאמר	16 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר
17 צרור את המדינים והכיתם אותם	17 צָרֹור אֶת־הַמִּדְיָנִים וְהִכִּיתֶם אֹותָם
18 כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור	18 כִּי צֹרְרִים הֵם לָכֶם בְּנִכְלֵיהֶם אֲשֶׁר־נִכְּלוּ לָכֶם עַל־דְּבַר־פְּעֹור וְעַל־דְּבַר כָּזְבִּי בַת־נְשִׂיא מִדְיָן אֲחֹתָם הַמֻּכָּה בְיֹום־הַמַּגֵּפָה עַל־דְּבַר־פְּעֹור
	19 וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה ׃ פ