Micà (מיכה) - Michea 36

MODERN HEBREW BIBLE	CATHOLIC PUBLIC DOMAIN
1 ואתה בן אדם הנבא אל הרי ישראל ואמרת הרי ישראל שמעו דבר יהוה	1 “But as for you, son of man, prophesy over the mountains of Israel, and you shall say: O mountains of Israel, listen to the word of the Lord.
2 כה אמר אדני יהוה יען אמר האויב עליכם האח ובמות עולם למורשה היתה לנו	2 Thus says the Lord God: Because the enemy has said about you: ‘It is well! The everlasting heights have been given to us as an inheritance!’
3 לכן הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה יען ביען שמות ושאף אתכם מסביב להיותכם מורשה לשארית הגוים ותעלו על שפת לשון ודבת עם	3 because of this, prophesy and say: Thus says the Lord God: Because you have been made desolate, and you have been trampled on every side, and you have been made into an inheritance for the remainder of the nations, and because you rose up, over the tip of the tongue and over the shame of the people,
4 לכן הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות ולחרבות השממות ולערים הנעזבות אשר היו לבז וללעג לשארית הגוים אשר מסביב	4 because of this, O mountains of Israel, listen to the word of the Lord God. Thus says the Lord God to the mountains, and to the hills, to the torrents, and to the valleys, and to the deserts, and to the ruins, and to the forsaken cities, which have been depopulated and ridiculed by the remainder of the nations all around:
5 לכן כה אמר אדני יהוה אם לא באש קנאתי דברתי על שארית הגוים ועל אדום כלא אשר נתנו את ארצי להם למורשה בשמחת כל לבב בשאט נפש למען מגרשה לבז	5 Because of this, thus says the Lord God: In the fire of my zeal, I have spoken about the remainder of the nations, and about all of Idumea, who have given my land to themselves, joyfully, as an inheritance, and with all the heart and mind, and who have cast it out, so that they may lay waste to it.
6 לכן הנבא על אדמת ישראל ואמרת להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות כה אמר אדני יהוה הנני בקנאתי ובחמתי דברתי יען כלמת גוים נשאתם	6 Therefore, prophesy over the soil of Israel, and you shall say to the mountains, and to the hills, to the ridges, and to the valleys: Thus says the Lord God: Behold, I have spoken in my zeal and in my fury, because you have endured the shame of the Gentiles.
7 לכן כה אמר אדני יהוה אני נשאתי את ידי אם לא הגוים אשר לכם מסביב המה כלמתם ישאו	7 Therefore, thus says the Lord God: I have lifted up my hand, so that the Gentiles, who are all around you, will themselves bear their shame.
8 ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא	8 But as for you, O mountains of Israel, spring forth your branches, and bear your fruit, to my people Israel. For they are close to their advent.
9 כי הנני אליכם ופניתי אליכם ונעבדתם ונזרעתם	9 For behold, I am for you, and I will turn to you, and you will be plowed, and you will receive seed.
10 והרביתי עליכם אדם כל בית ישראל כלה ונשבו הערים והחרבות תבנינה	10 And I will multiply men among you and among all the house of Israel. And the cities shall be inhabited, and the ruinous places shall be restored.
11 והרביתי עליכם אדם ובהמה ורבו ופרו והושבתי אתכם כקדמותיכם והיטבתי מראשתיכם וידעתם כי אני יהוה	11 And I will fill you again with men and with cattle. And they will be multiplied, and they will increase. And I will cause you to live as from the beginning, and I will give you even greater gifts than those you had from the start. And you shall know that I am the Lord.
12 והולכתי עליכם אדם את עמי ישראל וירשוך והיית להם לנחלה ולא תוסף עוד לשכלם	12 And I will lead men over you, over my people Israel, and they will possess you as an inheritance. And you shall be to them as an inheritance. And you shall no longer be permitted to be without them.
13 כה אמר אדני יהוה יען אמרים לכם אכלת אדם אתי ומשכלת גויך היית	13 Thus says the Lord God: Because they are saying about you, ‘You are a woman who devours men, and you are strangling your own nation,’
14 לכן אדם לא תאכלי עוד וגויך לא תכשלי עוד נאם אדני יהוה	14 because of this, you shall no longer consume men, and you shall no longer harm your own nation, says the Lord God.
15 ולא אשמיע אליך עוד כלמת הגוים וחרפת עמים לא תשאי עוד וגויך לא תכשלי עוד נאם אדני יהוה	15 Neither will I permit men to discover in you the shame of the Gentiles any more. And you shall never again bear the reproach of the peoples. And you shall not send your people away any more, says the Lord God.”
16 ויהי דבר יהוה אלי לאמר	16 And the word of the Lord came to me, saying:
17 בן אדם בית ישראל ישבים על אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם כטמאת הנדה היתה דרכם לפני	17 “Son of man, the house of Israel lived on their own soil, and they defiled it with their ways and with their intentions. Their way, in my sight, became like the uncleanness of a menstruous woman.
18 ואשפך חמתי עליהם על הדם אשר שפכו על הארץ ובגלוליהם טמאוה	18 And so I poured out my indignation upon them, because of the blood which they shed upon the land, and because they defiled it with their idols.
19 ואפיץ אתם בגוים ויזרו בארצות כדרכם וכעלילותם שפטתים	19 And I dispersed them among the Gentiles, and they have been scattered among the lands. I have judged them according to their ways and their plans.
20 ויבוא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי באמר להם עם יהוה אלה ומארצו יצאו	20 And when they walked among the Gentiles, to whom they had entered, they defiled my holy name, though it was being said about them: ‘This is the people of the Lord,’ and ‘They went forth from his land.’
21 ואחמל על שם קדשי אשר חללוהו בית ישראל בגוים אשר באו שמה	21 But I have spared my holy name, which the house of Israel has defiled among the Gentiles, to whom they entered.
22 לכן אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה לא למענכם אני עשה בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים אשר באתם שם	22 For this reason, you shall say to the house of Israel: Thus says the Lord God: I will act, not for your sake, O house of Israel, but for the sake of my holy name, which you have defiled among the Gentiles, to whom you entered.
23 וקדשתי את שמי הגדול המחלל בגוים אשר חללתם בתוכם וידעו הגוים כי אני יהוה נאם אדני יהוה בהקדשי בכם לעיניהם	23 And I will sanctify my great name, which was defiled among the Gentiles, which you have defiled in their midst. So may the Gentiles know that I am the Lord, says the Lord of hosts, when I will have been sanctified in you, before their eyes.
24 ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם	24 Certainly, I will take you away from the Gentiles, and I will gather you together from all the lands, and I will lead you into your own land.
25 וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם	25 And I will pour clean water over you, and you shall be cleansed from all your filth, and I will cleanse you from all your idols.
26 ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר	26 And I will give to you a new heart, and I will place in you a new spirit. And I will take away the heart of stone from your body, and I will give to you a heart of flesh.
27 ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם	27 And I will place my Spirit in your midst. And I will act so that you may walk in my precepts and keep my judgments, and so that you may fulfill them.
28 וישבתם בארץ אשר נתתי לאבתיכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים	28 And you shall live in the land that I gave to your fathers. And you shall be my people, and I will be your God.
29 והושעתי אתכם מכל טמאותיכם וקראתי אל הדגן והרביתי אתו ולא אתן עליכם רעב	29 And I will save you from all your filth. And I will call for grain, and I will multiply it, and I will not impose a famine upon you.
30 והרביתי את פרי העץ ותנובת השדה למען אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגוים	30 And I will multiply the fruit of the tree and the produce of the field, so that you may no longer bear the disgrace of famine among the nations.
31 וזכרתם את דרכיכם הרעים ומעלליכם אשר לא טובים ונקטתם בפניכם על עונתיכם ועל תועבתיכם	31 And you shall remember your very wicked ways and your intentions, which were not good. And you will be displeased by your own iniquities and your own crimes.
32 לא למענכם אני עשה נאם אדני יהוה יודע לכם בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל	32 It is not for your sakes that I will act, says the Lord God; let this be known to you. Be confounded and ashamed over your own ways, O house of Israel.
33 כה אמר אדני יהוה ביום טהרי אתכם מכל עונותיכם והושבתי את הערים ונבנו החרבות	33 Thus says the Lord God: In the day when I will have cleansed you from all your iniquities, and when I will have caused the cities to be inhabited, and when I will have restored the ruinous places,
34 והארץ הנשמה תעבד תחת אשר היתה שממה לעיני כל עובר	34 and when the deserted land will have been cultivated, which previously was desolate to the eyes of all who passed by,
35 ואמרו הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן והערים החרבות והנשמות והנהרסות בצורות ישבו	35 then they shall say: ‘This uncultivated land has become a garden of delight, and the cities, which were deserted and destitute and overturned, have been settled and fortified.’
36 וידעו הגוים אשר ישארו סביבותיכם כי אני יהוה בניתי הנהרסות נטעתי הנשמה אני יהוה דברתי ועשיתי	36 And the Gentiles, those who remain around you, shall know that I, the Lord, have built up what was destroyed, and have planted what was uncultivated. I, the Lord, have spoken and acted.
37 כה אמר אדני יהוה עוד זאת אדרש לבית ישראל לעשות להם ארבה אתם כצאן אדם	37 Thus says the Lord God: Even in this time, the house of Israel shall find me, so that I may act for them. I will multiply them like a flock of men,
38 כצאן קדשים כצאן ירושלם במועדיה כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם וידעו כי אני יהוה	38 like a holy flock, like the flock of Jerusalem in her solemnities. So shall the deserted cities be filled with flocks of men. And they shall know that I am the Lord.”