| 1 ויען צפר הנעמתי ויאמר | 1 Zophar of Naamath spoke next. He said: |
| 2 לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי | 2 My thoughts urge me to reply to this, and hence the impatience that grips me. |
| 3 מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני | 3 I have put up with prating that outrages me and now my mind inspires me with an answer. |
| 4 הזאת ידעת מני עד מני שים אדם עלי ארץ | 4 Do you not know, that since time began and human beings were set on the earth, |
| 5 כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי רגע | 5 the triumph of the wicked has always been brief, and the sinner's gladness has never lasted long? |
| 6 אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע | 6 Towering to the sky he may have been, his head touching the clouds; |
| 7 כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו | 7 but he vanishes, like a phantom, once for al , while those who used to see him, ask, 'Where is he?' |
| 8 כחלום יעוף ולא ימצאוהו וידד כחזיון לילה | 8 Like a dream that leaves no trace he takes his flight, like a vision in the night he flies away. |
| 9 עין שזפתו ולא תוסיף ולא עוד תשורנו מקומו | 9 The eye accustomed to see him sees him no more, his home wil never set eyes on him again. |
| 10 בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו | 10 His sons will have to reimburse the poor and his children pay back his riches. |
| 11 עצמותיו מלאו עלומו ועמו על עפר תשכב | 11 His bones used to be ful of youthful vigour: and there it lies, in the dust with him, now! |
| 12 אם תמתיק בפיו רעה יכחידנה תחת לשונו | 12 Evil was sweet to his mouth, he would shelter it under his tongue; |
| 13 יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו | 13 cultivating it careful y, he would let it linger on his palate. |
| 14 לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו | 14 Such food goes bad in his bel y, working inside him like the poison of a viper. |
| 15 חיל בלע ויקאנו מבטנו יורשנו אל | 15 Now he has to vomit up the wealth that he has swal owed, God makes him disgorge it. |
| 16 ראש פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה | 16 He used to suck vipers' venom, and the tongue of the adder kills him. |
| 17 אל ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה | 17 No more will he know the streams of oil or the torrents of honey and cream. |
| 18 משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס | 18 When he gives back his winnings, his cheerfulness wil fade, and the satisfied air he had whenbusiness was thriving. |
| 19 כי רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו | 19 Since he once destroyed the huts of the poor, plundering houses instead of building them up, |
| 20 כי לא ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט | 20 since his avarice could never be satisfied, now al his hoarding will not save him; |
| 21 אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו | 21 since nothing could escape his greed, his prosperity wil not last. |
| 22 במלאות שפקו יצר לו כל יד עמל תבואנו | 22 When he has everything he needs, want wil seize him, and misery wil light on him with all its force. |
| 23 יהי למלא בטנו ישלח בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו | 23 On him God looses al his burning wrath, hurling against his flesh a hail of arrows. |
| 24 יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה | 24 If he escapes the weapons of iron, the bow of bronze wil transfix him. |
| 25 שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים | 25 Out of his back sticks an arrow, from his gal a shining point. The terrors advance on him, |
| 26 כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נפח ירע שריד באהלו | 26 all the hidden darknesses are waiting to carry him off. A fire unlit by human hand devours him, andconsumes what is left in his tent. |
| 27 יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו | 27 The heavens lay bare his iniquity, and the earth rises up against him. |
| 28 יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו | 28 The income of his house pours away, like the torrents, on the day of retribution. |
| 29 זה חלק אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל | 29 Such is the fate God reserves for the wicked, the inheritance he assigns to the accursed! |
