Ezra v'Nechemia (עזרא ונחמיה) - Neemia 13

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ביום ההוא נקרא בספר משה באזני העם ונמצא כתוב בו אשר לא יבוא עמני ומאבי בקהל האלהים עד עולם	1 En ce temps-là on fit la lecture du livre de Moïse devant le peuple. Or il y était écrit: - “L’Ammonite et le Moabite seront toujours exclus de l’assemblée de Dieu,
2 כי לא קדמו את בני ישראל בלחם ובמים וישכר עליו את בלעם לקללו ויהפך אלהינו הקללה לברכה	2 car ils ne sont pas venus à la rencontre des Israélites avec du pain et de l’eau. Au contraire ils ont payé Balaam pour les maudire, mais notre Dieu a changé la malédiction en bénédiction.”
3 ויהי כשמעם את התורה ויבדילו כל ערב מישראל	3 Après avoir entendu la Loi, on mit à l’écart d’Israël tous les étrangers.
4 ולפני מזה אלישיב הכהן נתון בלשכת בית אלהינו קרוב לטוביה	4 Mais avant cela, le prêtre Élyachib avait été chargé des salles du Temple de notre Dieu. Comme il était de la famille de Tobiyas,
5 ויעש לו לשכה גדולה ושם היו לפנים נתנים את המנחה הלבונה והכלים ומעשר הדגן התירוש והיצהר מצות הלוים והמשררים והשערים ותרומת הכהנים	5 il lui avait arrangé une vaste salle où l’on déposait autrefois les offrandes, l’encens, les objets sacrés, la dîme du blé, du vin et de l’huile, en un mot: la part des lévites, des chantres et des portiers, et ce qu’on en prélevait pour les prêtres.
6 ובכל זה לא הייתי בירושלם כי בשנת שלשים ושתים לארתחשסתא מלך בבל באתי אל המלך ולקץ ימים נשאלתי מן המלך	6 En ce temps-là, j’étais absent de Jérusalem, car dans la trente-deuxième année du règne d’Artaxerxès, roi de Babylone, j’étais retourné auprès du roi. Mais au bout d’un certain temps, j’avais demandé au roi la permission
7 ואבוא לירושלם ואבינה ברעה אשר עשה אלישיב לטוביה לעשות לו נשכה בחצרי בית האלהים	7 de revenir à Jérusalem; c’est là que j’avais appris la mauvaise action qu’Élyachib avait faite pour plaire Tobiyas; il lui avait arrangé une salle dans la cour du Temple de Dieu.
8 וירע לי מאד ואשליכה את כל כלי בית טוביה החוץ מן הלשכה	8 Cela ne me plaisait pas du tout; j’ai donc jeté dans la cour, hors de la salle, tous les meubles de Tobiyas,
9 ואמרה ויטהרו הלשכות ואשיבה שם כלי בית האלהים את המנחה והלבונה	9 et j’ai ordonné de purifier les salles. Ensuite j’y ai remis les objets du Temple de Dieu, les offrandes et l’encens.
10 ואדעה כי מניות הלוים לא נתנה ויברחו איש לשדהו הלוים והמשררים עשי המלאכה	10 J’avais appris également que les parts des lévites ne rentraient plus et que les lévites et les chantres chargés du service, étaient retournés chacun vers leurs champs.
11 ואריבה את הסגנים ואמרה מדוע נעזב בית האלהים ואקבצם ואעמדם על עמדם	11 Aussi, j’ai secoué sévèrement les fonctionnaires. Je leur ai dit: - “Pourquoi le Temple de Dieu est-il à l’abandon?” J’ai rassemblé les lévites et je les ai rétablis dans leur fonction.
12 וכל יהודה הביאו מעשר הדגן והתירוש והיצהר לאוצרות	12 Alors tout le peuple de Juda a apporté de nouveau dans les magasins, la dîme du blé, du vin et de l’huile.
13 ואוצרה על אוצרות שלמיה הכהן וצדוק הסופר ופדיה מן הלוים ועל ידם חנן בן זכור בן מתניה כי נאמנים נחשבו ועליהם לחלק לאחיהם	13 J’ai confié les magasins au prêtre Chélémyas, au scribe Sadoq, à Pédayas qui était lévite, et pour les aider je leur ai donné Hanan fils de Zakou, fils de Mattanyas. Ils avaient la réputation d’être honnêtes, et ils étaient chargés de la répartition à leurs frères.
14 זכרה לי אלהי על זאת ואל תמח חסדי אשר עשיתי בבית אלהי ובמשמריו	14 Souviens-toi, mon Dieu, de ce que j’ai fait là, n’oublie pas les bonnes œuvres que j’ai accomplies pour le Temple de mon Dieu et pour ses lois.
15 בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים גתות בשבת ומביאים הערמות ועמסים על החמרים ואף יין ענבים ותאנים וכל משא ומביאים ירושלם ביום השבת ואעיד ביום מכרם ציד	15 En ce temps-là j’ai vu, un jour de sabbat, des hommes qui foulaient des raisins dans le pressoir; d’autres transportaient des gerbes de blé, les chargeaient sur des ânes avec du vin, des raisins, des figues et toutes sortes d’autres fardeaux, et ils les apportaient à Jérusalem le jour du sabbat. Alors je les ai avertis de ne pas vendre ces produits.
16 והצרים ישבו בה מביאים דאג וכל מכר ומכרים בשבת לבני יהודה ובירושלם	16 À Jérusalem même, des Tyriens qui y habitaient faisaient venir du poisson et des produits de toutes sortes pour les vendre aux Judéens le jour du sabbat.
17 ואריבה את חרי יהודה ואמרה להם מה הדבר הרע הזה אשר אתם עשים ומחללים את יום השבת	17 J’ai secoué sévèrement les nobles de Juda, je leur ai dit: - “Quelle chose honteuse vous faites là! Vous profanez le jour du sabbat!
18 הלוא כה עשו אבתיכם ויבא אלהינו עלינו את כל הרעה הזאת ועל העיר הזאת ואתם מוסיפים חרון על ישראל לחלל את השבת	18 Vos pères aussi ont fait cela et Dieu a fait venir tout ce malheur sur nous et sur cette ville. Et vous, vous augmentez encore la colère de Dieu contre Israël en profanant le sabbat!”
19 ויהי כאשר צללו שערי ירושלם לפני השבת ואמרה ויסגרו הדלתות ואמרה אשר לא יפתחום עד אחר השבת ומנערי העמדתי על השערים לא יבוא משא ביום השבת	19 Aussi ai-je ordonné de fermer les battants des portes de Jérusalem dès qu’elles commençaient à être dans l’ombre au début du sabbat, et d’attendre la fin du sabbat pour les ouvrir de nouveau. J’ai placé aux portes quelques-uns de mes hommes pour voir qu’aucun fardeau n’entre en ville le jour du sabbat.
20 וילינו הרכלים ומכרי כל ממכר מחוץ לירושלם פעם ושתים	20 Une ou deux fois des marchands, des trafiquants de toute espèce, avaient passé la nuit hors de Jérusalem,
21 ואעידה בהם ואמרה אליהם מדוע אתם לנים נגד החומה אם תשנו יד אשלח בכם מן העת ההיא לא באו בשבת	21 mais je les ai prévenus: - “Pourquoi passez-vous la nuit près du rempart? Si vous recommencez, je vous arrête!” Du coup, ils ne sont plus revenus un jour de sabbat.
22 ואמרה ללוים אשר יהיו מטהרים ובאים שמרים השערים לקדש את יום השבת גם זאת זכרה לי אלהי וחוסה עלי כרב חסדך	22 J’ai ordonné aux lévites de se purifier et de venir garder les portes afin de faire respecter le jour du sabbat. Pour cela aussi, souviens-toi de moi, mon Dieu. Aie pitié de moi dans ta grande miséricorde.
23 גם בימים ההם ראיתי את היהודים השיבו נשים אשדודיות עמוניות מואביות	23 En ces jours-là encore, j’ai vu des Juifs qui avaient épousé des femmes d’Ashdod, des Ammonites ou des Moabites.
24 ובניהם חצי מדבר אשדודית ואינם מכירים לדבר יהודית וכלשון עם ועם	24 La moitié de leurs fils parlaient la langue d’Ashdod ou de tel ou tel peuple, et ne savaient pas le judéen.
25 ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם באלהים אם תתנו בנתיכם לבניהם ואם תשאו מבנתיהם לבניכם ולכם	25 Je leur ai fait des reproches et je les ai maudits; j’en ai même frappé quelques-uns, je leur ai arraché les cheveux et au nom de Dieu je leur ai dit sévèrement: - “Vous ne donnerez plus vos filles à leurs fils et vous ne prendrez plus leurs filles pour vos fils ou pour vous.
26 הלוא על אלה חטא שלמה מלך ישראל ובגוים הרבים לא היה מלך כמהו ואהוב לאלהיו היה ויתנהו אלהים מלך על כל ישראל גם אותו החטיאו הנשים הנכריות	26 C’est ainsi que Salomon, le roi d’Israël a péché. Il n’y avait pas de roi comme lui en aucun pays, il était aimé de son Dieu qui l’avait fait roi sur tout Israël; et pourtant ses femmes étrangères l’ont fait pécher.
27 ולכם הנשמע לעשת את כל הרעה הגדולה הזאת למעל באלהינו להשיב נשים נכריות	27 Voulez-vous qu’on dise de vous que vous avez commis la même faute et que vous avez été infidèles à notre Dieu en épousant des femmes étrangères?”
28 ומבני יוידע בן אלישיב הכהן הגדול חתן לסנבלט החרני ואבריחהו מעלי	28 Un des fils de Yoyada fils d’Élyachib le grand prêtre, était gendre de Samballat le Horonite; je l’ai chassé loin de moi.
29 זכרה להם אלהי על גאלי הכהנה וברית הכהנה והלוים	29 N’oublie pas, mon Dieu, à quel point ils avaient discrédité le sacerdoce et ton alliance avec les prêtres et les lévites.
30 וטהרתים מכל נכר ואעמידה משמרות לכהנים וללוים איש במלאכתו	30 Je les ai purifiés de tout étranger; j’ai établi des règles pour les prêtres et les lévites, chacun dans son propre travail,
31 ולקרבן העצים בעתים מזמנות ולבכורים זכרה לי אלהי לטובה	31 des règles également pour l’offrande du bois au temps fixé et pour les premiers fruits. Souviens-toi de moi, mon Dieu, et bénis-moi.