Divrei Hayamim (דברי הימים) - 1 Cronache 21

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויעמד שטן על ישראל ויסת את דויד למנות את ישראל	1 Satan voulut jeter le trouble en Israël, aussi poussa-t-il David à recenser Israël.
2 ויאמר דויד אל יואב ואל שרי העם לכו ספרו את ישראל מבאר שבע ועד דן והביאו אלי ואדעה את מספרם	2 David dit à Joab et aux chefs du peuple: “Allez recenser Israël depuis Bersabée jusqu’à Dan, puis revenez me faire connaître le nombre des habitants. “
3 ויאמר יואב יוסף יהוה על עמו כהם מאה פעמים הלא אדני המלך כלם לאדני לעבדים למה יבקש זאת אדני למה יהיה לאשמה לישראל	3 Joab dit: “Que Yahvé multiplie son peuple par cent, mon seigneur le roi; ne sont-ils pas tous tes serviteurs? Mais pourquoi mon seigneur fait-il ce recensement? Pourquoi faire courir à Israël les risques d’une telle faute?”
4 ודבר המלך חזק על יואב ויצא יואב ויתהלך בכל ישראל ויבא ירושלם	4 Cependant le roi imposa cet ordre à Joab, et Joab partit. Après avoir parcouru tout Israël, il rentra à Jérusalem.
5 ויתן יואב את מספר מפקד העם אל דויד ויהי כל ישראל אלף אלפים ומאה אלף איש שלף חרב ויהודה ארבע מאות ושבעים אלף איש שלף חרב	5 Joab donna alors à David les chiffres du recensement de la population: dans tout Israël ils étaient 1 100 000 hommes capables de tirer l’épée, et Juda comptait 470 000 hommes capables de tirer l’épée.
6 ולוי ובנימן לא פקד בתוכם כי נתעב דבר המלך את יואב	6 Comme Joab désapprouvait l’ordre donné par le roi, il n’avait recensé ni Lévi ni Benjamin.
7 וירע בעיני האלהים על הדבר הזה ויך את ישראל	7 Mais Dieu frappa Israël, car tout cela lui avait déplu.
8 ויאמר דויד אל האלהים חטאתי מאד אשר עשיתי את הדבר הזה ועתה העבר נא את עוון עבדך כי נסכלתי מאד	8 Alors David dit à Dieu: “J’ai commis un grave péché en agissant ainsi, mais maintenant je te supplie de me pardonner cette faute, j’ai été vraiment insensé.”
9 וידבר יהוה אל גד חזה דויד לאמר	9 À ce moment Yahvé parla à Gad, le voyant de David:
10 לך ודברת אל דויד לאמר כה אמר יהוה שלוש אני נטה עליך בחר לך אחת מהנה ואעשה לך	10 “Va dire à David cette parole de Yahvé: Je t’offre trois possibilités, choisis-en une et j’agirai ainsi avec toi.”
11 ויבא גד אל דויד ויאמר לו כה אמר יהוה קבל לך	11 Gad alla trouver David et lui dit: “Yahvé te donne à choisir:
12 אם שלוש שנים רעב ואם שלשה חדשים נספה מפני צריך וחרב אויבך למשגת ואם שלשת ימים חרב יהוה ודבר בארץ ומלאך יהוה משחית בכל גבול ישראל ועתה ראה מה אשיב את שלחי דבר	12 trois années de famine, ou trois mois durant lesquels tu fuiras devant l’adversaire et l’ennemi te poursuivra, ou trois jours durant lesquels l’épée de Yahvé, la peste, ravagera ta terre et l’ange destructeur de Yahvé répandra la mort sur tout Israël. Maintenant décide: Quelle réponse dois-je porter à Celui qui m’a envoyé.”
13 ויאמר דויד אל גד צר לי מאד אפלה נא ביד יהוה כי רבים רחמיו מאד וביד אדם אל אפל	13 David dit à Gad: “Le choix est difficile, mais mieux vaut tomber dans les mains de Yahvé que dans les mains des hommes, car grande est sa miséricorde.”
14 ויתן יהוה דבר בישראל ויפל מישראל שבעים אלף איש	14 Alors Yahvé envoya la peste sur Israël et 70 000 hommes d’Israël moururent.
15 וישלח האלהים מלאך לירושלם להשחיתה וכהשחית ראה יהוה וינחם על הרעה ויאמר למלאך המשחית רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה עמד עם גרן ארנן היבוסי	15 Dieu envoya l’Ange sur Jérusalem pour la détruire, mais au moment où il allait la détruire, Yahvé regarda et revint sur sa décision; il dit à l’Ange destructeur: “Assez! Maintenant retire ta main!” L’ange de Yahvé se tenait près de l’aire d’Ornan le Jébusite.
16 וישא דויד את עיניו וירא את מלאך יהוה עמד בין הארץ ובין השמים וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלם ויפל דויד והזקנים מכסים בשקים על פניהם	16 David leva les yeux et vit l’ange de Yahvé qui se tenait entre ciel et terre, brandissant une épée nue à la main, prêt à détruire Jérusalem. Alors David et les anciens vêtus de sacs tombèrent la face contre terre.
17 ויאמר דויד אל האלהים הלא אני אמרתי למנות בעם ואני הוא אשר חטאתי והרע הרעותי ואלה הצאן מה עשו יהוה אלהי תהי נא ידך בי ובבית אבי ובעמך לא למגפה	17 David dit à Dieu: “N’est-ce pas moi qui ai commandé de recenser le peuple? C’est moi qui ai péché et qui ai commis le mal; mais ceux-là ne sont que le troupeau, qu’ont-ils fait? Yahvé, mon Dieu, que ta main tombe sur moi et sur ma famille, mais épargne à ton peuple cette souffrance!”
18 ומלאך יהוה אמר אל גד לאמר לדויד כי יעלה דויד להקים מזבח ליהוה בגרן ארנן היבסי	18 L’ange de Yahvé dit alors à Gad: “David doit monter construire un autel à Yahvé sur l’aire d’Ornan le Jébusite.”
19 ויעל דויד בדבר גד אשר דבר בשם יהוה	19 David monta donc selon l’ordre que lui avait donné Gad de la part de Yahvé.
20 וישב ארנן וירא את המלאך וארבעת בניו עמו מתחבאים וארנן דש חטים	20 C’est alors qu’Ornan aperçut l’ange en se retournant; il se cacha avec ses quatre fils. Ornan était en train de battre le blé
21 ויבא דויד עד ארנן ויבט ארנן וירא את דויד ויצא מן הגרן וישתחו לדויד אפים ארצה	21 quand David s’approcha de lui. Ornan leva les yeux et vit David venir vers lui, il laissa l’aire et, le visage contre terre, il rendit hommage à David.
22 ויאמר דויד אל ארנן תנה לי מקום הגרן ואבנה בו מזבח ליהוה בכסף מלא תנהו לי ותעצר המגפה מעל העם	22 David dit alors à Ornan: “Vends-moi ton aire à battre pour y construire un autel à Yahvé. Vends-la moi à son vrai prix, afin que la peste se détourne du peuple.”
23 ויאמר ארנן אל דויד קח לך ויעש אדני המלך הטוב בעיניו ראה נתתי הבקר לעלות והמורגים לעצים והחטים למנחה הכל נתתי	23 Ornan dit à David: “Prends-la et que mon seigneur le roi fasse comme il lui semble juste. Regarde, je donne les bœufs pour les holocaustes, les herses pour le bois et le blé pour l’oblation. Tout cela, je le donne.”
24 ויאמר המלך דויד לארנן לא כי קנה אקנה בכסף מלא כי לא אשא אשר לך ליהוה והעלות עולה חנם	24 Mais le roi David dit à Ornan: “Non, je dois te l’acheter à son vrai prix. Je ne vais pas prendre pour Yahvé ce qui est à toi et faire des holocaustes qui ne me coûtent rien!”
25 ויתן דויד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות	25 Aussi David donna donc à Ornan 600 sicles d’or pour l’aire à battre.
26 ויבן שם דויד מזבח ליהוה ויעל עלות ושלמים ויקרא אל יהוה ויענהו באש מן השמים על מזבח העלה	26 David fit construire un autel à cet endroit pour Yahvé; il y fit monter la fumée des holocaustes et des sacrifices de communion. Il invoqua Yahvé qui lui répondit par le feu du ciel sur l’autel où se trouvait l’holocauste.
27 ויאמר יהוה למלאך וישב חרבו אל נדנה	27 Après quoi Yahvé ordonna à l’ange de remettre son épée au fourreau.
28 בעת ההיא בראות דויד כי ענהו יהוה בגרן ארנן היבוסי ויזבח שם	28 Voyant que Yahvé lui avait répondu à cet endroit, David continua d’y offrir des sacrifices.
29 ומשכן יהוה אשר עשה משה במדבר ומזבח העולה בעת ההיא בבמה בגבעון	29 La Demeure de Yahvé que Moïse avait faite dans le désert était alors avec l’autel des holocaustes dans le Haut-Lieu de Gabaon,
30 ולא יכל דויד ללכת לפניו לדרש אלהים כי נבעת מפני חרב מלאך יהוה	30 mais David avait été tellement effrayé par l’épée de l’ange de Yahvé, qu’il n’y était pas allé pour consulter Dieu.