Bereshìt (בראשית) - Genesi 31

MODERN HEBREW BIBLE	DOUAI-RHEIMS
1 וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה	1 But after that he heard the words of the sons of Laban, saying: Jacob hath taken away all that was our father's, and being enriched by his substance is become great:
2 וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום	2 And perceiving also that Laban's countenance was not towards him as yesterday and the other day,
3 ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך	3 Especially the Lord saying to him: Return into the land of thy fathers, and to thy kindred, and I will be with thee.
4 וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו	4 He sent, and called Rachel and Lia into the field, where he fed the flocks,
5 ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי	5 And said to them: I see your father's countenance is not towards me as yesterday and the other day: but the God of my father hath been with me.
6 ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן	6 And you know that I have served your father to the utmost of my power.
7 ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי	7 Yea, your father also hath overreached me, and hath changes my wages ten times: and yet God hath not suffered him to hurt me.
8 אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים	8 If at any time he said: The speckled shall be thy wages: all the sheep brought forth speckled: but when he said on the contrary: Thou shalt take all the white ones for thy wages: all the flocks brought forth white ones.
9 ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי	9 And God hath taken your father's substance, and given it to me.
10 ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים	10 For after that time came of the ewes conceiving, I lifted up my eyes, and saw in my sleep that the males which leaped upon the females were of diverse colors, and spotted, and speckled.
11 ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני	11 And the angel of God said to me in my sleep: Jacob? And I answered: Here I am.
12 ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך	12 And he said: Lift up thy eyes, and see that all the males leaping upon the females, are of divers colors, spotted, and speckled. For I have seen all that Laban hath done to thee.
13 אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך	13 I am the God of Bethel, where thou didst anoint the stone, and make a vow to me. Now therefore arise, and go out of this land, and return into thy native country.
14 ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו	14 And Rachel and Lia answered: Have we anything left among the goods and inheritance of our father's house?
15 הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו	15 Hath he not counted us as strangers and sold us, and eaten up the price of us?
16 כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה	16 But God hath taken our father's riches, and delivered them to us, and to our children: wherefore do all that God hath commanded thee.
17 ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים	17 Then Jacob rose up, and having set his children and wives upon camels, went his way.
18 וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען	18 And he took all his substance, and flocks, and whatsoever he had gotten in Mesopotamia, and went forward to Isaac his father to the land of Chanaan.
19 ולבן הלך לגזז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה	19 At that time Laban was gone to shear his sheep, and Rachel stole away her father's idols.
20 ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא	20 And Jacob would not confess to his father in law that he was flying away.
21 ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד	21 And when he was gone, together with all that belonged to him, and having passed the river, was going on towards mount Galaad,
22 ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב	22 It was told Laban on the third day that Jacob fled.
23 ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד	23 And he took his brethren with him, and pursued after him seven days; and overtook him in the mount of Galaad.
24 ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע	24 And he saw in a dream God saying to him: Take heed thou speak not any thing harshly against Jacob.
25 וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד	25 Now Jacob had pitched his tent in the mountain: and when he with his brethren had overtaken him, he pitched his tent in the same mount of Galaad.
26 ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב	26 And he said to Jacob: Why hast thou done thus, to carry away, without my knowledge, my daughters, as captives taken with the sword.
27 למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור	27 Why wouldst thou run away privately and not acquaint me, that I might have brought thee on the way with joy, and with songs, and with timbrels, and with harps?
28 ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו	28 Thou hast not suffered me to kiss my sons and daughters: thou hast done foolishly: and now, indeed,
29 יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע	29 It is in my power to return thee evil: but the God of your father said to me yesterday: Take heed thou speak not any things harshly against Jacob.
30 ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את אלהי	30 Suppose thou didst desire to go to thy friends, and hadst a longing after thy father's house: why hast thou stolen away my gods?
31 ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי	31 Jacob answered: That I departed unknown to thee, it was for fear lest thou wouldst take away thy daughters by force.
32 עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם	32 But whereas thou chargest me with theft: with whomsoever thou shalt find thy gods, let him be slain before our brethren. Search, and if thou find any of thy things with me, take them away. Now when he said this, he knew not that Rachel had stolen the idols.
33 ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל	33 So Laban went into the tent of Jacob, and of Lia, and of both the handmaids, and found them not. And when he was entered into Rachel's tent,
34 ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא	34 She in haste hid the idols under the camel's furniture, and sat upon them: and when he had searched all the tent, and found nothing,
35 ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים	35 She said: Let not my lord be angry that I cannot rise up before thee, because it has now happened to me, according to the custom of women, So his careful search was in vain.
36 ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי	36 And jacob being angry, said in a chiding manner: For what fault of mine, and for what offense on my part hast thou so hotly pursued me,
37 כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו	37 And searched all my household stuff? What hast thou found of all the substance of thy house? lay it here before my brethren, and thy brethren, and let them judge between me and thee.
38 זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי	38 Have I therefore been with thee twenty years? thy ewes and goats were not barren, the rams of thy flocks I did not eat:
39 טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה	39 Neither did I show thee that which the beast had torn, I made good all the damage: whatsoever was lost by theft, thou didst exact it of me:
40 הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני	40 Day and night was I parched with heat, and with frost, and sleep departed from my eyes.
41 זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים	41 And in this manner have I served thee in thy house twenty years, fourteen for thy daughters, and six for thy flocks: thou hast changed also my wages ten times.
42 לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש	42 Unless the God of my father Abraham, and the fear of Isaac had stood by me, peradventure now thou hadst sent me away naked: God beheld my affliction and the labour of my hands, and rebuked thee yesterday.
43 ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנתי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו	43 Laban answered him: The daughters are mine and the children, and thy flocks, and all things that thou seest are mine: what can I do to my children, and grandchildren?
44 ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך	44 Come therefore, let us enter into a league: that it may be for a testimony between me and thee.
45 ויקח יעקב אבן וירימה מצבה	45 And Jacob took a stone, and set it up for a title:
46 ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל	46 And he said to his brethren: Bring hither stones. And they gathering stones together, made a heap, and they ate upon it.
47 ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד	47 And Laban called it The witness heap: and Jacob, The hillock of testimony: each of them according to the propriety of his language.
48 ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד	48 And Laban said: This heap shall be a witness between me and thee this day, and therefore the name thereof was called Galaad, that is, The witness heap.
49 והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו	49 The Lord behold and judge between us when we shall be gone one from the other.
50 אם תענה את בנתי ואם תקח נשים על בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך	50 If thou afflict my daughters, and if thou bring in other wives over them: none is witness of our speech but God, who is present and beholdeth.
51 ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך	51 And he said again to Jacob: Behold, this heap, and the stone which I have set up between me and thee,
52 עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה	52 Shall be a witness: this heap, I say, and the stone, be they for a testimony, if either I shall pass beyond it going towards thee, or thou shalt pass beyond it, thinking harm to me.
53 אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק	53 The God of Abraham, and the God of Nachor, the God of their father, judge between us. And jacob swore by the fear of his father Isaac.
54 ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר	54 And after he had offered sacrifices in the mountain, he called his brethren to eat bread. And when they had eaten, they lodged there:
55 וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו	55 But laban arose in the night, and kissed his sons, and daughters, and blessed them: and returned to his place.