Livre de Job 37

JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 Mon coeur lui-même en tremble et bondit hors de sa place.	1 אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו
2 Ecoutez, écoutez le fracas de sa voix, le grondement qui sort de sa bouche!	2 שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא
3 Son éclair est lâché sous l'étendue des cieux, il atteint les extrémités de la terre.	3 תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ
4 Derrière lui mugit une voix, car Dieu tonne de sa voix superbe. Et il ne retient pas ses foudres tant quesa voix retentit.	4 אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו
5 Oui, Dieu nous fait voir des merveilles, il accomplit des oeuvres grandioses qui nous dépassent.	5 ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע
6 Quand il dit à la neige: "Tombe sur la terre!" aux averses: "Pleuvez dru!"	6 כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו
7 alors il suspend l'activité des hommes, pour que chacun reconnaisse là son oeuvre.	7 ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו
8 Les animaux regagnent leurs repaires et s'abritent dans leurs tanières.	8 ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן
9 De la Chambre australe sort l'ouragan et les vents du nord amènent le froid.	9 מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה
10 Au souffle de Dieu se forme la glace et la surface des eaux se durcit.	10 מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק
11 Il charge d'humidité les nuages et les nuées d'orage diffusent son éclair.	11 אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו
12 Et lui les fait circuler et préside à leur alternance. Ils exécutent en tout ses ordres, sur la face de sonmonde terrestre.	12 והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה
13 Soit pour châtier les peuples de la terre, soit pour une oeuvre de bonté, il les envoie.	13 אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו
14 Ecoute ceci, Job, sans broncher, et réfléchis aux merveilles de Dieu.	14 האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל
15 Sais-tu comment Dieu leur commande, et comment sa nuée fait luire l'éclair?	15 התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו
16 Sais-tu comment il suspend les nuages en équilibre, prodige d'une science consommée?	16 התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים
17 Toi, quand tes vêtements sont brûlants et que la terre se tient immobile sous le vent du sud,	17 אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום
18 peux-tu étendre comme lui la nue, durcie comme un miroir de métal fondu?	18 תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק
19 Apprends-moi ce qu'il faut lui dire: mieux vaut ne plus discuter à cause de nos ténèbres.	19 הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך
20 Mes paroles comptent-elles pour lui, est-il informé des ordres d'un homme?	20 היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע
21 Un temps la lumière devient invisible, lorsque les nuages l'obscurcissent; puis le vent passe et lesbalaie,	21 ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם
22 et du nord arrive la clarté. Dieu s'entoure d'une splendeur redoutable;	22 מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד
23 lui, Shaddaï, nous ne pouvons l'atteindre. Suprême par la force et l'équité, maître en justice sansopprimer,	23 שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה
24 il s'impose à la crainte des hommes; à lui la vénération de tous les esprits sensés!	24 לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב