Mateo 14

BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 En aquel tiempo se enteró el tetrarca Herodes de la fama de Jesús,	1 בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע
2 y dijo a sus criados: «Ese es Juan el Bautista; él ha resucitado de entre los muertos, y por eso actúan en él fuerzas milagrosas».	2 ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות פעלות בו
3 Es que Herodes había prendido a Juan, le había encadenado y puesto en la cárcel, por causa de Herodías, la mujer de su hermano Filipo.	3 כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו
4 Porque Juan le decía: «No te es lícito tenerla».	4 כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה
5 Y aunque quería matarle, temió a la gente, porque le tenían por profeta.	5 ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו
6 Mas llegado el cumpleaños de Herodes, la hija de Herodías danzó en medio de todos gustando tanto a Herodes,	6 ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס
7 que éste le prometió bajo juramento darle lo que pidiese.	7 וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך
8 Ella, instigada por su madre, «dame aquí, dijo, en una bandeja, la cabeza de Juan el Bautista».	8 ואמה שמה את הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה לי פה בקערה את ראש יוחנן המטביל
9 Entristecióse el rey, pero, a causa del juramento y de los comensales, ordenó que se le diese,	9 ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה
10 y envió a decapitar a Juan en la cárcel.	10 וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית הסהר
11 Su cabeza fue traída en una bandeja y entregada a la muchacha, la cual se la llevó a su madre.	11 ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה
12 Llegando después sus discípulos, recogieron el cadáver y lo sepultaron; y fueron a informar a Jesús.	12 ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע
13 Al oírlo Jesús, se retiró de allí en una barca, aparte, a un lugar solitario. En cuanto lo supieron las gentes, salieron tras él viniendo a pie de las ciudades.	13 ויהי כשמעו את זאת ויסר משם באניה אל מקום חרבה לבדד וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן הערים
14 Al desembarcar, vio mucha gente, sintió compasión de ellos y curó a sus enfermos.	14 ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם
15 Al atardecer se le acercaron los discíplulos diciendo: «El lugar está deshabitado, y la hora es ya pasada. Despide, pues, a la gente, para que vayan a los pueblos y se compren comida».	15 ויהי לפנות ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום חרב וגם נטה היום שלחה את המון העם וילכו אל הכפרים לקנות להם אכל
16 Mas Jesús les dijo: «No tienen por qué marcharse; dadles vosotros de comer».	16 ויאמר אליהם אינם צריכים ללכת תנו אתם להם לאכל
17 Dícenle ellos: «No tenemos aquí más que cinco panes y dos peces».	17 ויאמרו אליו אין לנו פה כי אם חמשת ככרות לחם ושני דגים
18 El dijo: «Traédmelos acá».	18 ויאמר הביאום אלי הלם
19 Y ordenó a la gente reclinarse sobre la hierba; tomó luego los cinco panes y los dos peces, y levantando los ojos al cielo, pronunció la bendición y, partiendo los panes, se los dio a los discípulos y los discípulos a la gente.	19 ויצו את העם לשבת על הדשא ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס ויתן את הלחם לתלמידים והתלמידים נתנו לעם
20 Comieron todos y se saciaron, y recogieron de los trozos sobrantes doce canastos llenos.	20 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים
21 Y los que habían comido eran unos 5.000 hombres, sin contar mujeres y niños.	21 והאכלים היו כחמשת אלפי איש מלבד הנשים והטף
22 Inmediatamente obligó a los discípulos a subir a la barca y a ir por delante de él a la otra orilla, mientras él despedía a la gente.	22 ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניה אל עבר הים עד אשר ישלח את העם
23 Después de despedir a la gente, subió al monte a solas para orar; al atardecer estaba solo allí.	23 ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה
24 La barca se hallaba ya distante de la tierra muchos estadios, zarandeada por las olas, pues el viento era contrario.	24 והאניה הלכה בתוך הים ותטרף מן הגלים כי הרוח לנגדה
25 Y a la cuarta vigilia de la noche vino él hacia ellos, caminando sobre el mar.	25 ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע מתהלך על פני הים
26 Los discípulos, viéndole caminar sobre el mar, se turbaron y decían: «Es un fantasma», y de miedo se pusieron a gritar.	26 והתלמידים בראתם אותו מתהלך על פני הים נבהלו לאמר מראה רוח הוא ויצעקו מפחד
27 Pero al instante les habló Jesús diciendo: «¡Animo!, que soy yo; no temáis».	27 וידבר ישוע פתאם אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו
28 Pedro le respondió: «Señor, si eres tú, mándame ir donde ti sobre las aguas».	28 ויען פטרוס ויאמר אליו אם אתה הוא אדני צוה נא כי אבא אליך על המים
29 «¡Ven!», le dijo. Bajó Pedro de la barca y se puso a caminar sobre las aguas, yendo hacia Jesús.	29 ויאמר בוא וירד פטרוס מן האניה ויתהלך על המים לבוא אל ישוע
30 Pero, viendo la violencia del viento, le entró miedo y, como comenzara a hundirse, gritó: «¡Señor, sálvame!»	30 ויהי כראתו את הרוח כי חזקה היא ויירא ויחל לטבע ויצעק לאמר אדני הושיעני
31 Al punto Jesús, tendiendo la mano, le agarró y le dice: «Hombre de poca fe, ¿por qué dudaste?»	31 וימהר ישוע לשלח את ידו ויחזק בו ויאמר אליו קטן האמונה למה לחק לבך
32 Subieron a la barca y amainó el viento.	32 הם עלו אל האניה והרוח שככה
33 Y los que estaban en la barca se postraron ante él diciendo: «Verdaderamente eres Hijo de Dios».	33 ואנשי האניה נגשו וישתחוו לו לאמר באמת בן אלהים אתה
34 Terminada la travesía, llegaron a tierra en Genesaret.	34 ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר
35 Los hombres de aquel lugar, apenas le reconocieron, pregonaron la noticia por toda aquella comarca y le presentaron todos los enfermos.	35 ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים
36 Le pedían que tocaran siquiera la orla de su manto; y cuantos la tocaron quedaron salvados.	36 ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו