Prima lettera ai Corinzi 14

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Sectamini caritatem, aemu lamini spiritalia, magis au tem, utprophetetis.	1 רִדְפוּ אַחֲרֵי הָאַהֲבָה וְהִתְאַוּוּ מַתְּנוֹת הָרוּחַ וּבְיוֹתֵר אֲשֶׁר תִּתְנַבָּאוּ
2 Qui enim loquitur lingua, non hominibus loquitur sed Deo; nemoenim audit, spiritu autem loquitur mysteria.	2 כִּי הַמְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן אֵינֶנּוּ מְדַבֵּר לְאָדָם כִּי אִם־לֵאלֹהִים כִּי אֵין־אִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁמָעֵהוּ רַק בָּרוּחַ הוּא מְדַבֵּר סוֹדוֹת
3 Qui autem prophetat, hominibusloquitur aedificationem et exhortationem et consolationes.	3 וְהַמִּתְנַבֵּא הוּא מְדַבֵּר לִבְנֵי אָדָם לִבְנוֹתָם וּלְיַסְּרָם וּלְנַחֲמָם
4 Qui loquiturlingua, semetipsum aedificat; qui autem prophetat, ecclesiam aedificat.	4 הַמְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן בּוֹנֶה אֶת־נַפְשׁוֹ וְהַמִּתְנַבֵּא בּוֹנֶה אֶת־הָעֵדָה
5 Voloautem omnes vos loqui linguis, magis autem prophetare; maior autem est quiprophetat, quam qui loquitur linguis, nisi forte interpretetur, ut ecclesiaaedificationem accipiat.	5 וְחָפַצְתִּי כִּי תְדַבְּרוּ כֻלְּכֶם בִלְשֹׁנוֹת וּבְיוֹתֵר כִּי תִתְנַבָּאוּ כִּי גָדוֹל הַמִּתְנַבֵּא מִן־הַמְדַבֵּר בִּלְשֹׁנוֹת בִּלְתִּי אִם־יְפָרֵשׁ לְמַעַן תִּבָּנֶה הָעֵדָה
6 Nunc autem, fratres, si venero ad vos linguis loquens, quid vobis prodero,nisi vobis loquar aut in revelatione aut in scientia aut in prophetia aut indoctrina?	6 וְעַתָּה אַחַי כִּי־אָבוֹא אֲלֵיכֶם וַאֲדַבֵּר בִּלְשֹׁנוֹת מָה־אוֹעִיל לָכֶם אִם־לֹא אֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם בְּחָזוֹן אוֹ בְדַעַת אוֹ בִנְבוּאָה אוֹ בְהוֹרָאָה
7 Tamen, quae sine anima sunt vocem dantia, sive tibia sive cithara,nisi distinctionem sonituum dederint, quomodo scietur quod tibia canitur, autquod citharizatur?	7 הֲלֹא גַּם־הַכֵּלִים הַדּוֹמְמִים הַנֹּתְנִים קוֹל הֵן־חָלִיל הֵן־כִּנּוֹר אִם־לֹא יַשְׁמִיעוּ קֹלוֹת אֲשֶׁר תּוּכַל הָאֹזֶן לְהַבְחִין אֵיכָה יִוָּדַע מַה־יְּזֻמַּר וּמַה־יְּנֻגָּן
8 Etenim si incertam vocem det tuba, quis parabit se adbellum?	8 גַּם הַשּׁוֹפָר אִם־יִתֵּן אֶת־קוֹלוֹ בִּלְתִּי בָרוּר מִי יֵחָלֵץ לַמִּלְחָמָה
9 Ita et vos per linguam nisi manifestum sermonem dederitis, quomodoscietur id, quod dicitur? Eritis enim in aera loquentes.	9 כֵּן גַּם־אַתֶּם אִם לֹא־תוֹצִיאוּ בִלְשׁוֹנְכֶם דִּבּוּר מְפֹרָשׁ אֵיכָה יִוָּדַע הָאָמוּר הֲלֹא תִהְיוּ כִּמְדַבְּרִים לָרוּחַ
10 Tam multa, ut puta,genera linguarum sunt in mundo, et nihil sine voce est.	10 הֵן כַּמָּה מִינֵי לְשֹׁנוֹת יֵשׁ בָּעוֹלָם וְאֵין־אַחַת מֵהֶן בְּלִי קוֹל
11 Si ergo nescierovirtutem vocis, ero ei, qui loquitur, barbarus; et, qui loquitur, mihi barbarus.	11 לָכֵן אִם־אֵינֶנִּי יֹדֵעַ פֵּשֶׁר הַקּוֹל אֶהְיֶה נָכְרִי בְּעֵינֵי הַמְדַבֵּר וְהַמְדַבֵּר יִהְיֶה נָכְרִי בְּעֵינָי
12 Sic et vos, quoniam aemulatores estis spirituum, ad aedificationem ecclesiaequaerite, ut abundetis.	12 כֵּן גַּם־אַתֶּם בִּהְיוֹתְכֶם מִתְאַוִּים לְכֹחוֹת רוּחָנִיִּים בַּקְּשׁוּ לְהַעֲדִיף בְּמַה־שֶּׁיִּבְנֶה אֶת־הָעֵדָה
13 Et ideo, qui loquitur lingua, oret, ut interpretetur.	13 עַל־כֵּן יִתְפַּלֵּל הַמְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן וְגַם יְפָרְשֶׁנָּה
14 Nam si orem lingua, spiritus meus orat, mens autem mea sine fructu est.	14 כִּי אִם־אֶתְפַּלֵּל בְּלָשׁוֹן רוּחִי מִתְפַּלֵּל וְשִׂכְלִי אֵינֶנּוּ עֹשֶׂה פֶּרִי
15 Quid ergo est? Orabo spiritu, orabo et mente; psallam spiritu, psallam et mente.	15 וְעַתָּה מַה־לַּעֲשׂוֹת אֶתְפַּלְלָה בְרוּחִי וְאֶתְפַּלְלָה גַּם־בְּשִׂכְלִי אֲזַמְּרָה בְרוּחִי וַאֲזַמְּרָה גַּם־בְּשִׂכְלִי
16 Ceterum si benedixeris in spiritu, qui supplet locum idiotae, quomodo dicet“ Amen! ” super tuam benedictionem, quoniam quid dicas nescit?	16 כִּי אִם־תְּבָרֵךְ בָּרוּחַ אֵיךְ יַעֲנֶה הָעֹמֵד בְּמַצַּב הַהֶדְיוֹט אָמֵן עַל הוֹדָיָתֶךָ בַּאֲשֶׁר לֹא־יֵדַע מָה אַתָּה אֹמֵר
17 Nam tuquidem bene gratias agis, sed alter non aedificatur.	17 הֵן אַתָּה תֵּיטִיב לְהוֹדוֹת אֲבָל רֵעֲךָ לֹא יִבָּנֶה
18 Gratias ago Deo, quodomnium vestrum magis linguis loquor;	18 אוֹדֶה לֵאלֹהַי כִּי־יוֹתֵר מִכֻּלְּכֶם אֲנִי מְדַבֵּר בִּלְשֹׁנוֹת
19 sed in ecclesia volo quinque verba sensumeo loqui, ut et alios instruam, quam decem milia verborum in lingua.	19 אָכֵן בַּקָּהָל אֶבְחַר לְדַבֵּר חָמֵשׁ מִלִּין בְּשִׂכְלִי לְמַעַן הוֹרוֹת גַּם אֶת־הָאֲחֵרִים מִלְּדַבֵּר רִבְבוֹת מִלִּין בְּלָשׁוֹן
20 Fratres, nolite pueri effici sensibus, sed malitia parvuli estote; sensibusautem perfecti estote.	20 אַחַי אַל־תִּהְיוּ יְלָדִים בַּבִּינָה רַק לָרֹעַ הֱיוּ עֹלָלִים וּבַבִּינָה הֱיוּ שְׁלֵמִים
21 In lege scriptum est: “ In aliis linguis et in labiis aliorum loquar populo huic, et nec sic exaudient me ”, dicit Dominus.	21 הֵן כָּתוּב בַּתּוֹרָה כִּי־בְלַעֲגֵי שָׂפָה וּבְלָשׁוֹן אַחֶרֶת אֲדַבֵּר אֶל־הָעָם הַזֶּה וְגַם בְּזֹאת לֹא־אָבוּ שְׁמֹעַ־לִי אָמַר יְהוָֹה
22 Itaque linguae in signum sunt non fidelibus sed infidelibus,prophetia autem non infidelibus sed fidelibus.	22 לָכֵן הַלְּשֹׁנוֹת לֹא לַמַּאֲמִינִים הֵנָּה לְאוֹת כִּי אִם־לַאֲשֶׁר אֵינָם מַאֲמִינִים אֲבָל הַנְּבוּאָה אֵינֶנָּה לַאֲשֶׁר אֵינָם מַאֲמִינִים כִּי אִם־לַמַּאֲמִינִים
23 Si ergo conveniat universaecclesia in unum, et omnes linguis loquantur, intrent autem idiotae autinfideles, nonne dicent quod insanitis?	23 וְהִנֵּה אִם־תִּקָּהֵל כָּל־הָעֵדָה יַחַד וְכֻלָּם יְדַבְּרוּ בִלְשֹׁנוֹת וְיָבוֹאוּ הֶדְיוֹטוֹת אוֹ אֲשֶׁר־אֵינָם מַאֲמִינִים הֲלֹא יֹאמְרוּ כִּי מְשֻׁגָּעִים אַתֶּם
24 Si autem omnes prophetent, intretautem quis infidelis vel idiota, convincitur ab omnibus, diiudicatur ab omnibus,	24 אֲבָל אִם־יִתְנַבְּאוּ כֻלָּם וּבָא אִישׁ לֹא־מַאֲמִין אוֹ הֶדְיוֹט אָז יִוָּכַח עַל־יְדֵי כֻלָּם וְיִדּוֹן עַל־יְדֵי כֻלָּם
25 occulta cordis eius manifesta fiunt; et ita cadens in faciem adorabit Deumpronuntians: “ Vere Deus in vobis est! ”.	25 וּבְכֵן יִגָּלוּ תַּעֲלֻמוֹת לְבָבוֹ וְיִפֹּל עַל־פָּנָיו וְיִשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהִים וְיוֹדֶה בְקוֹל כִּי בֶאֱמֶת הָאֱלֹהִים בְּקִרְבְּכֶם
26 Quid ergo est, fratres? Cum convenitis, unusquisque psalmum habet, doctrinamhabet, apocalypsim habet, linguam habet, interpretationem habet: omnia adaedificationem fiant.	26 וְעַתָּה מַה לַּעֲשׂוֹת אַחַי בְּהִקָּהֶלְכֶם יַחַד כָּל־אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם יֶשׁ־לוֹ מִזְמוֹר יֶשׁ־לוֹ הוֹרָאָה יֶשׁ־לוֹ לָשׁוֹן יֶשׁ־לוֹ חָזוֹן יֶשׁ־לוֹ בִאוּר אַךְ־יֵעָשֶׂה הַכֹּל לְהִבָּנוֹת
27 Sive lingua quis loquitur, secundum duos aut ut multumtres, et per partes, et unus interpretetur;	27 כִּי־יְדַבֵּר אִישׁ בְּלָשׁוֹן יְדַבְּרוּ־נָא שְׁנַיִם אוֹ עַל־הַיּוֹתֵר שְׁלשָׁה וְזֶה אַחַר זֶה וְאֶחָד יְפָרֵשׁ
28 si autem non fuerit interpres,taceat in ecclesia, sibi autem loquatur et Deo.	28 וְאִם־אֵין מְפָרֵשׁ אָז יִדֹּם בַּקָּהָל וִידַבֵּר לְנַפְשׁוֹ וְלֵאלֹהִים
29 Prophetae duo aut tresdicant, et ceteri diiudicent;	29 וְהַנְּבִיאִים הֵם יְדַבְּרוּ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה וְהָאֲחֵרִים יִבְחָנוּ
30 quod si alii revelatum fuerit sedenti, priortaceat.	30 וְכִי נִגְלָה חָזוֹן לְאַחֵר הַיּשֵׁב שָׁם אָז יִדֹּם הָרִאשׁוֹן
31 Potestis enim omnes per singulos prophetare, ut omnes discant, etomnes exhortentur;	31 כִּי תוּכְלוּ לְהִתְנַבֵּא כֻלְּכֶם זֶה אַחַר זֶה לְמַעַן יִלְמְדוּ כֻלָּם וְכֻלָּם יֻזְהָרוּ
32 et spiritus prophetarum prophetis subiecti sunt;	32 וְרוּחוֹת הַנְּבִיאִים תַּחַת יְדֵי־הַנְּבִיאִים הֵמָּה
33 nonenim est dissensionis Deus sed pacis. Sicut in omnibus ecclesiis sanctorum,	33 כִּי לֹא אֱלֹהֵי מְבוּכָה הָאֱלֹהִים כִּי אִם־אֱלֹהֵי הַשָּׁלוֹם כַּאֲשֶׁר בְּכָל־קְהִלּוֹת הַקְּדשִׁים
34 mulieres in ecclesiis taceant, non enimpermittitur eis loqui; sed subditae sint, sicut et Lex dicit.	34 נְשֵׁיכֶם בַּכְּנֵסִיּוֹת תִּשְׁתֹּקְנָה כִּי לֹא־נִתְּנָה לָהֶן רְשׁוּת לְדַבֵּר כִּי אִם־לְהִכָּנֵעַ כַּאֲשֶׁר גַּם־אָמְרָה הַתּוֹרָה
35 Si quid autemvolunt discere, domi viros suos interrogent; turpe est enim mulieri loqui inecclesia.	35 וְאִם־חֶפְצָן לִלְמֹד דָּבָר תִּשְׁאַלְנָה אֶת־בַּעְלֵיהֶן בַּבָּיִת כִּי־חֶרְפָּה הִיא לַנָּשִׁים לְדַבֵּר בַּקָּהָל
36 An a vobis verbum Dei processit aut in vos solos pervenit?	36 אוֹ הֲמִכֶּם יָצָא דְּבַר אֱלֹהִים אִם־אֲלֵיכֶם לְבַדְּכֶם הִגִּיעַ
37 Si quis videturpropheta esse aut spiritalis, cognoscat, quae scribo vobis, quia Domini estmandatum.	37 כִּי־יִתְבָּרֵךְ אִישׁ בִּלְבָבוֹ לִהְיוֹת נָבִיא אוֹ־אִישׁ הָרוּחַ בִּין יָבִין אֵת אֲשֶׁר־אֲנִי כֹתֵב לָכֶם כִּי־מִצְוֺת הָאָדוֹן הֵנָּה
38 Si quis autem ignorat, ignorabitur.	38 וּמִי אֲשֶׁר לֹא יָדַע אַל־יֵדָע
39 Itaque, fratres mei,aemulamini prophetare et loqui linguis nolite prohibere;	39 לָכֵן אַחַי הִשְׁתַּדְּלוּ לְהִתְנַבֵּא וְאַל־תִּכְלְאוּ מִלְּדַבֵּר בִּלְשֹׁנוֹת
40 omnia autem honesteet secundum ordinem fiant.	40 הַכֹּל יֵעָשֶׂה כְּהֹגֶן וּכְשׁוּרָה