Numeri 30

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Narravitque Moyses filiis Israel omnia, quae ei Dominus imperarat,	1 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה׃ פ
2 et locutus est ad principes tribuum filiorum Israel: “ Iste est sermo, quem praecepit Dominus:	2 וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל־רָאשֵׁי הַמַּטֹּות לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה
3 Si quis virorum votum Domino voverit aut se constrinxerit iuramento, non faciet irritum verbum suum, sed omne, quod promisit, implebit.	3 אִישׁ כִּי־יִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה אֹו־הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל־נַפְשֹׁו לֹא יַחֵל דְּבָרֹו כְּכָל־הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה
4 Mulier, si quippiam voverit Domino aut se constrinxerit iuramento, quae est in domo patris sui et in aetate adhuc puellari,	4 וְאִשָּׁה כִּי־תִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה וְאָסְרָה אִסָּר בְּבֵית אָבִיהָ בִּנְעֻרֶיהָ
5 si cognoverit pater votum, quod pollicita est, aut iuramentum, quo ligavit animam suam, et tacuerit, voti rea erit; quidquid pollicita est aut iuravit, opere complebit.	5 וְשָׁמַע אָבִיהָ אֶת־נִדְרָהּ וֶאֱסָרָהּ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל־נַפְשָׁהּ וְהֶחֱרִישׁ לָהּ אָבִיהָ וְקָמוּ כָּל־נְדָרֶיהָ וְכָל־אִסָּר אֲשֶׁר־אָסְרָה עַל־נַפְשָׁהּ יָקוּם
6 Sin autem, quo die audierit contradixerit pater, et vota et iuramenta eius irrita erunt; et propitius erit ei Dominus, eo quod contradixerit pater.	6 וְאִם־הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ בְּיֹום שָׁמְעֹו כָּל־נְדָרֶיהָ וֶאֱסָרֶיהָ אֲשֶׁר־אָסְרָה עַל־נַפְשָׁהּ לֹא יָקוּם וַיהוָה יִסְלַח־לָהּ כִּי־הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ
7 Si maritum habuerit et voverit aliquid, aut semel de ore eius verbum egrediens animam eius ligaverit iuramento,	7 וְאִם־הָיֹו תִהְיֶה לְאִישׁ וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ אֹו מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל־נַפְשָׁהּ
8 quo die audierit vir eius et non contradixerit, voti rea erit reddetque, quodcumque promiserat.	8 וְשָׁמַע אִישָׁהּ בְּיֹום שָׁמְעֹו וְהֶחֱרִישׁ לָהּ וְקָמוּ נְדָרֶיהָ וֶאֱסָרֶהָ אֲשֶׁר־אָסְרָה עַל־נַפְשָׁהּ יָקֻמוּ
9 Sin autem, quo die audierit contradixerit, irritas facit pollicitationes eius verbaque, quibus obstrinxerat animam suam; et propitius erit ei Dominus.	9 וְאִם בְּיֹום שְׁמֹעַ אִישָׁהּ יָנִיא אֹותָהּ וְהֵפֵר אֶת־נִדְרָהּ אֲשֶׁר עָלֶיהָ וְאֵת מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל־נַפְשָׁהּ וַיהוָה יִסְלַח־לָהּ
10 Vidua et repudiata, quidquid voverint, reddent.	10 וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה כֹּל אֲשֶׁר־אָסְרָה עַל־נַפְשָׁהּ יָקוּם עָלֶיהָ
11 Uxor in domo viri cum se voto constrinxerit aut iuramento,	11 וְאִם־בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה אֹו־אָסְרָה אִסָּר עַל־נַפְשָׁהּ בִּשְׁבֻעָה
12 si audierit vir et tacuerit nec contradixerit sponsioni, reddet, quodcumque promiserat.	12 וְשָׁמַע אִישָׁהּ וְהֶחֱרִשׁ לָהּ לֹא הֵנִיא אֹתָהּ וְקָמוּ כָּל־נְדָרֶיהָ וְכָל־אִסָּר אֲשֶׁר־אָסְרָה עַל־נַפְשָׁהּ יָקוּם
13 Sin autem extemplo contradixerit, non tenebitur promissionis rea, quia maritus contradixit, et Dominus ei propitius erit.	13 וְאִם־הָפֵר יָפֵר אֹתָם ׀ אִישָׁהּ בְּיֹום שָׁמְעֹו כָּל־מֹוצָא שְׂפָתֶיהָ לִנְדָרֶיהָ וּלְאִסַּר נַפְשָׁהּ לֹא יָקוּם אִישָׁהּ הֲפֵרָם וַיהוָה יִסְלַח־לָהּ
14 Si voverit aut iuramento se constrinxerit, ut per ieiunium affligat animam suam, in arbitrio viri erit, ut faciat sive non faciat.	14 כָּל־נֵדֶר וְכָל־שְׁבֻעַת אִסָּר לְעַנֹּת נָפֶשׁ אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ
15 Quod si audiens vir tacuerit et de die in diem distulerit sententiam, quidquid voverat atque promiserat, reddet, quia, quo die audierat, tacuit.	15 וְאִם־הַחֲרֵשׁ יַחֲרִישׁ לָהּ אִישָׁהּ מִיֹּום אֶל־יֹום וְהֵקִים אֶת־כָּל־נְדָרֶיהָ אֹו אֶת־כָּל־אֱסָרֶיהָ אֲשֶׁר עָלֶיהָ הֵקִים אֹתָם כִּי־הֶחֱרִשׁ לָהּ בְּיֹום שָׁמְעֹו
16 Sin autem contradixerit, postquam rescivit, portabit ipse iniquitatem eius ”.	16 וְאִם־הָפֵר יָפֵר אֹתָם אַחֲרֵי שָׁמְעֹו וְנָשָׂא אֶת־עֲוֹנָהּ
17 Istae sunt leges, quas constituit Dominus Moysi inter virum et uxorem, inter patrem et filiam, quae in puellari adhuc aetate manet in parentis domo.	17 אֵלֶּה הַחֻקִּים אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתֹּו בֵּין־אָב לְבִתֹּו בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ׃ פ