| 1 Et factus est sermo Domini ad me dicens: | 1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
| 2 “ Fili hominis, pone faciemtuam ad montes Israel et prophetabis ad eos | 2 בן אדם שים פניך אל הרי ישראל והנבא אליהם |
| 3 et dices: Montes Israel, auditeverbum Domini Dei. Haec dicit Dominus Deus montibus et collibus, voraginibus etvallibus: Ecce ego inducam super vos gladium et destruam excelsa vestra; | 3 ואמרת הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאית הנני אני מביא עליכם חרב ואבדתי במותיכם |
| 4 etdemoliar aras vestras, et confringentur delubra vestra, et deiciam interfectosvestros ante idola vestra. | 4 ונשמו מזבחותיכם ונשברו חמניכם והפלתי חלליכם לפני גלוליכם |
| 5 Et dabo cadavera filiorum Israel ante faciemsimulacrorum vestrorum et dispergam ossa vestra circum aras vestras; | 5 ונתתי את פגרי בני ישראל לפני גלוליהם וזריתי את עצמותיכם סביבות מזבחותיכם |
| 6 inomnibus habitationibus vestris urbes desertae erunt, et excelsa demolientur, utdissipentur et intereant arae vestrae, et confringantur et cessent idola vestra,et conterantur delubra vestra, et deleantur opera vestra. | 6 בכל מושבותיכם הערים תחרבנה והבמות תישמנה למען יחרבו ויאשמו מזבחותיכם ונשברו ונשבתו גלוליכם ונגדעו חמניכם ונמחו מעשיכם |
7 Et cadet interfectusin medio vestri, et scietis quia ego Dominus.
| 7 ונפל חלל בתוככם וידעתם כי אני יהוה |
| 8 Et relinquam in vobis eos, qui fugerint gladium in gentibus, cum disperserovos in terris; | 8 והותרתי בהיות לכם פליטי חרב בגוים בהזרותיכם בארצות |
| 9 et recordabuntur mei liberati vestri in gentibus, ad quascaptivi ducti sunt, quia contrivi cor eorum fornicans et recedens a me, etoculos eorum fornicantes post idola sua; et displicebunt sibimet super malis,quae fecerunt in universis abominationibus suis, | 9 וזכרו פליטיכם אותי בגוים אשר נשבו שם אשר נשברתי את לבם הזונה אשר סר מעלי ואת עיניהם הזנות אחרי גלוליהם ונקטו בפניהם אל הרעות אשר עשו לכל תועבתיהם |
| 10 et scient quia ego Dominusnon frustra locutus sum, ut facerem eis malum hoc. | 10 וידעו כי אני יהוה לא אל חנם דברתי לעשות להם הרעה הזאת |
| 11 Haec dicit Dominus Deus: Plaude manu tua et percute pede tuo et dic: Heu adomnes abominationes malas domus Israel, quia gladio, fame et peste ruituri sunt! | 11 כה אמר אדני יהוה הכה בכפך ורקע ברגלך ואמר אח אל כל תועבות רעות בית ישראל אשר בחרב ברעב ובדבר יפלו |
| 12 Qui longe est, peste morietur; qui autem prope, gladio corruet; et, quirelictus fuerit et obsessus, fame morietur, et complebo indignationem meam ineis. | 12 הרחוק בדבר ימות והקרוב בחרב יפול והנשאר והנצור ברעב ימות וכליתי חמתי בם |
| 13 Et scietis quia ego Dominus, cum fuerint interfecti eorum in medioidolorum suorum, in circuitu ararum suarum, in omni colle excelso, in cunctissummitatibus montium et subtus omne lignum nemorosum et subtus universam quercumfrondosam, locum ubi obtulerunt tura redolentia universis idolis suis. | 13 וידעתם כי אני יהוה בהיות חלליהם בתוך גלוליהם סביבות מזבחותיהם אל כל גבעה רמה בכל ראשי ההרים ותחת כל עץ רענן ותחת כל אלה עבתה מקום אשר נתנו שם ריח ניחח לכל גלוליהם |
14 Etextendam manum meam super eos et faciam terram desolatam et destitutam a desertousque Rebla in omnibus habitationibus eorum, et scient quia ego Dominus ”.
| 14 ונטיתי את ידי עליהם ונתתי את הארץ שממה ומשמה ממדבר דבלתה בכל מושבותיהם וידעו כי אני יהוה |
ITALIANO
ENGLISH
ESPANOL
FRANCAIS
LATINO
PORTUGUES
DEUTSCH
MAGYAR
Ελληνική
לשון עברית
عَرَبيْ