Levitico 27

NOVA VULGATA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Locutusque est Dominus ad Moysen dicens:	1 וידבר יהוה אל משה לאמר
2 “ Loquere fi liis Israel et dices ad eos: Homo, qui votum fecerit et spoponderit Deo animas, sub aestimatione dabit pretium:	2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא נדר בערכך נפשת ליהוה
3 si fuerit masculus a vicesimo usque ad sexagesimum annum, dabit quinquaginta siclos argenti ad mensuram sanctuarii;	3 והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה והיה ערכך חמשים שקל כסף בשקל הקדש
4 si mulier, triginta.	4 ואם נקבה הוא והיה ערכך שלשים שקל
5 A quinto autem anno usque ad vicesimum masculus dabit viginti siclos, femina decem;	5 ואם מבן חמש שנים ועד בן עשרים שנה והיה ערכך הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרת שקלים
6 ab uno mense usque ad annum quintum pro masculo dabuntur quinque sicli, pro femina tres;	6 ואם מבן חדש ועד בן חמש שנים והיה ערכך הזכר חמשה שקלים כסף ולנקבה ערכך שלשת שקלים כסף
7 sexagenarius et ultra masculus dabit quindecim siclos, femina decem.	7 ואם מבן ששים שנה ומעלה אם זכר והיה ערכך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים
8 Si pauper fuerit et aestimationem reddere non valebit, sistet eum coram sacerdote, et quantum ille aestimaverit et viderit posse reddere, tantum dabit.	8 ואם מך הוא מערכך והעמידו לפני הכהן והעריך אתו הכהן על פי אשר תשיג יד הנדר יעריכנו הכהן
9 Animal autem, quod immolari potest Domino, si quis voverit, sanctum erit	9 ואם בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן ליהוה כל אשר יתן ממנו ליהוה יהיה קדש
10 et mutari non poterit, id est nec melius malo nec peius bono. Quod si mutaverit, et ipsum quod mutatum est et illud pro quo mutatum est, consecratum erit Domino.	10 לא יחליפנו ולא ימיר אתו טוב ברע או רע בטוב ואם המר ימיר בהמה בבהמה והיה הוא ותמורתו יהיה קדש
11 Animal immundum, quod immolari Domino non potest, si quis voverit, adducetur ante sacerdotem,	11 ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן ליהוה והעמיד את הבהמה לפני הכהן
12 qui diiudicans utrum bonum an malum sit, sicut statuet pretium, sic erit.	12 והעריך הכהן אתה בין טוב ובין רע כערכך הכהן כן יהיה
13 Quod si redimere illud voluerit is qui offert, addet supra aestimationem quintam partem.	13 ואם גאל יגאלנה ויסף חמישתו על ערכך
14 Homo si voverit domum suam et sanctificaverit Domino, considerabit eam sacerdos utrum bona an mala sit, et iuxta pretium, quod ab eo fuerit constitutum, stabit.	14 ואיש כי יקדש את ביתו קדש ליהוה והעריכו הכהן בין טוב ובין רע כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום
15 Sin autem ille, qui voverat, voluerit redimere eam, dabit quintam partem aestimationis supra et habebit domum.	15 ואם המקדיש יגאל את ביתו ויסף חמישית כסף ערכך עליו והיה לו
16 Quod si agrum possessionis suae voverit et consecraverit Domino, iuxta mensuram sementis aestimabitur pretium: si triginta homer hordei seritur terra, quinquaginta siclis aestimabitur argenti.	16 ואם משדה אחזתו יקדיש איש ליהוה והיה ערכך לפי זרעו זרע חמר שערים בחמשים שקל כסף
17 Si statim ab anno iobelei voverit agrum, quanto valere potest, tanto aestimabitur.	17 אם משנת היבל יקדיש שדהו כערכך יקום
18 Sin autem post aliquantum temporis, supputabit ei sacerdos pecuniam iuxta annorum, qui reliqui sunt, numerum usque ad iobeleum, et detrahetur ex pretio.	18 ואם אחר היבל יקדיש שדהו וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרת עד שנת היבל ונגרע מערכך
19 Quod si voluerit redimere agrum ille, qui voverat, addet quintam partem aestimatae pecuniae et possidebit eum.	19 ואם גאל יגאל את השדה המקדיש אתו ויסף חמשית כסף ערכך עליו וקם לו
20 Sin autem noluerit redimere, sed alteri cuilibet vendiderit, ultra redimi non poterit;	20 ואם לא יגאל את השדה ואם מכר את השדה לאיש אחר לא יגאל עוד
21 sed, cum iobelei venerit dies, sanctum erit Domino sicut ager anathematis; sacerdotis erit possessio eius.	21 והיה השדה בצאתו ביבל קדש ליהוה כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו
22 Quod si agrum emptum, qui non est de possessione maiorum, sanctificare voluerit Domino,	22 ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו יקדיש ליהוה
23 supputabit ei sacerdos iuxta annorum numerum usque ad iobeleum pretium, quod dabit ille, qui voverat, in ipso die ut sanctum Domino.	23 וחשב לו הכהן את מכסת הערכך עד שנת היבל ונתן את הערכך ביום ההוא קדש ליהוה
24 In anno autem iobelei revertetur ager ad priorem dominum, qui vendiderat eum et habuerat in sortem possessionis suae.	24 בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו לאשר לו אחזת הארץ
25 Omnis aestimatio siclo sanctuarii ponderabitur; siclus viginti gera habet.	25 וכל ערכך יהיה בשקל הקדש עשרים גרה יהיה השקל
26 Primogenita, quae de animalibus ad Dominum pertinent, nemo sanctificare poterit et vovere: sive bos sive ovis fuerit, Domini sunt.	26 אך בכור אשר יבכר ליהוה בבהמה לא יקדיש איש אתו אם שור אם שה ליהוה הוא
27 Quod si immundum est animal, redimet, qui obtulit, iuxta aestimationem et addet quintam partem pretii; si redimere noluerit, vendetur quanto fuerit.	27 ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ויסף חמשתו עליו ואם לא יגאל ונמכר בערכך
28 Omne anathema, quod aliquis vir consecrat Domino de omni possessione sua, sive homo fuerit sive animal sive ager, non veniet nec redimi poterit; quidquid semel fuerit consecratum, sanctum sanctorum erit Domino.	28 אך כל חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל אשר לו מאדם ובהמה ומשדה אחזתו לא ימכר ולא יגאל כל חרם קדש קדשים הוא ליהוה
29 Et omnis homo, qui ut anathema offertur, non redimetur, sed morte morietur.	29 כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה מות יומת
30 Omnes decimae terrae sive de frugibus sive de pomis arborum Domini sunt, sanctum Domino.	30 וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ ליהוה הוא קדש ליהוה
31 Si quis autem voluerit redimere aliquid de decimis suis, addet quintam partem.	31 ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמשיתו יסף עליו
32 Omnes decimae boves et oves et caprae, quae sub pastoris virga transeunt, quidquid decimum venerit, erit sanctum Domino.	32 וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש ליהוה
33 Non discernetur inter bonum et malum nec altero commutabitur; si quis mutaverit, et quod mutatum est et pro quo mutatum est, sanctum erit et non redimetur ”.	33 לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל
34 Haec sunt praecepta, quae mandavit Dominus Moysi ad filios Israel in monte Sinai.	34 אלה המצות אשר צוה יהוה את משה אל בני ישראל בהר סיני