Sh'muel (שמואל) - 1 Samuele 7

MODERN HEBREW BIBLE	LA SACRA BIBBIA
1 ויבאו אנשי קרית יערים ויעלו את ארון יהוה ויבאו אתו אל בית אבינדב בגבעה ואת אלעזר בנו קדשו לשמר את ארון יהוה	1 Allora gli uomini di Kiriat-Iearim andarono a prendere l'arca del Signore, la portarono nella casa di Abinadàb sulla collina e consacrarono suo figlio Eleazaro perché custodisse l'arca del Signore.
2 ויהי מיום שבת הארון בקרית יערים וירבו הימים ויהיו עשרים שנה וינהו כל בית ישראל אחרי יהוה	2 Da quando l'arca si stabilì a Kiriat-Iearim passò molto, una ventina d'anni, quando tutta la casa d'Israele si volse con lamenti verso il Signore.
3 ויאמר שמואל אל כל בית ישראל לאמר אם בכל לבבכם אתם שבים אל יהוה הסירו את אלהי הנכר מתוככם והעשתרות והכינו לבבכם אל יהוה ועבדהו לבדו ויצל אתכם מיד פלשתים	3 Allora Samuele così parlò a tutta la casa d'Israele: "Se ritornate con tutto il vostro cuore al Signore, togliete via da mezzo a voi gli dèi stranieri e le Astarti, fissate il vostro cuore nel Signore e rendete culto soltanto a lui! Allora egli vi strapperà dalle mani dei Filistei".
4 ויסירו בני ישראל את הבעלים ואת העשתרת ויעבדו את יהוה לבדו	4 I figli d'Israele tolsero via i Baal e le Astarti, e prestarono culto soltanto al Signore.
5 ויאמר שמואל קבצו את כל ישראל המצפתה ואתפלל בעדכם אל יהוה	5 Disse poi Samuele: "Radunate tutto Israele a Mizpa e io intercederò per voi presso il Signore".
6 ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני יהוה ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו ליהוה וישפט שמואל את בני ישראל במצפה	6 Radunatisi a Mizpa, attinsero acqua e la versarono al cospetto del Signore; in quel giorno fecero digiuno e confessarono: "Abbiamo peccato contro il Signore!". Samuele giudicò i figli di Israele in Mizpa.
7 וישמעו פלשתים כי התקבצו בני ישראל המצפתה ויעלו סרני פלשתים אל ישראל וישמעו בני ישראל ויראו מפני פלשתים	7 I Filistei però seppero che i figli d'Israele si erano radunati a Mizpa, allora i capi dei Filistei salirono contro Israele. I figli d'Israele, uditolo, ebbero paura dei Filistei.
8 ויאמרו בני ישראל אל שמואל אל תחרש ממנו מזעק אל יהוה אלהינו וישענו מיד פלשתים	8 Dissero dunque i figli d'Israele a Samuele: "Non cessare di supplicare per noi il Signore, Dio nostro, perché ci salvi dalla mano dei Filistei".
9 ויקח שמואל טלה חלב אחד ויעלה עולה כליל ליהוה ויזעק שמואל אל יהוה בעד ישראל ויענהו יהוה	9 Allora Samuele prese un agnello da latte e lo offrì per intero in olocausto al Signore, poi implorò il Signore in favore d'Israele, ed egli lo esaudì.
10 ויהי שמואל מעלה העולה ופלשתים נגשו למלחמה בישראל וירעם יהוה בקול גדול ביום ההוא על פלשתים ויהמם וינגפו לפני ישראל	10 Mentre Samuele stava offrendo il sacrificio, i Filistei avanzarono in battaglia contro Israele, ma il Signore in quel giorno tuonò con grande fragore contro i Filistei, portando lo scompiglio, ed essi furono sconfitti di fronte a Israele.
11 ויצאו אנשי ישראל מן המצפה וירדפו את פלשתים ויכום עד מתחת לבית כר	11 Gli uomini d'Israele, usciti da Mizpa, inseguirono i Filistei e li batterono fino al di sotto di Bet-Car.
12 ויקח שמואל אבן אחת וישם בין המצפה ובין השן ויקרא את שמה אבן העזר ויאמר עד הנה עזרנו יהוה	12 Samuele, presa una pietra, la drizzò tra Mizpa e Iesana e la chiamò Eben-Ezer dicendo: "Fin qui ci ha aiutato il Signore".
13 ויכנעו הפלשתים ולא יספו עוד לבוא בגבול ישראל ותהי יד יהוה בפלשתים כל ימי שמואל	13 I Filistei furono repressi e non tentarono più di entrare nei confini d'Israele, e la mano del Signore pesò sui Filistei per tutti gli anni di Samuele.
14 ותשבנה הערים אשר לקחו פלשתים מאת ישראל לישראל מעקרון ועד גת ואת גבולן הציל ישראל מיד פלשתים ויהי שלום בין ישראל ובין האמרי	14 Le città prese dai Filistei a Israele ritornarono a Israele, da Accaron fino a Gat, e Israele liberò quei territori dalle mani dei Filistei. Ci fu anche pace tra Israele e gli Amorrei.
15 וישפט שמואל את ישראל כל ימי חייו	15 Samuele fu giudice su Israele per tutto il tempo della sua vita.
16 והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל והגלגל והמצפה ושפט את ישראל את כל המקומות האלה	16 Ogni anno andava in giro passando per Betel, Gàlgala e Mizpa, esercitando l'ufficio di giudice in Israele in tutti questi luoghi.
17 ותשבתו הרמתה כי שם ביתו ושם שפט את ישראל ויבן שם מזבח ליהוה	17 Il suo recapito però era a Rama, poiché là era la sua casa e là faceva da giudice su Israele. Vi costruì un altare al Signore.