Sh'muel (שמואל) - 1 Samuele 17

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויאספו פלשתים את מחניהם למלחמה ויאספו שכה אשר ליהודה ויחנו בין שוכה ובין עזקה באפס דמים	1 Les Philistins rassemblèrent leurs troupes pour la guerre. Ils se réunirent à Soko de Juda: leur camp se trouvait à Éphès-Damim, entre Soko et Azéka.
2 ושאול ואיש ישראל נאספו ויחנו בעמק האלה ויערכו מלחמה לקראת פלשתים	2 Saül et les Israélites se concentrèrent également, ils établirent leur camp dans la vallée du Térébinthe et se rangèrent en bataille face aux Philistins.
3 ופלשתים עמדים אל ההר מזה וישראל עמדים אל ההר מזה והגיא ביניהם	3 Les Philistins se tenaient sur un des versants de la montagne et les Israélites sur l’autre, la vallée les séparait.
4 ויצא איש הבנים ממחנות פלשתים גלית שמו מגת גבהו שש אמות וזרת	4 Un guerrier d’élite, du nom de Goliath, sortit des rangs Philistins; c’était un homme de Gat qui mesurait plus de deux mètres.
5 וכובע נחשת על ראשו ושריון קשקשים הוא לבוש ומשקל השריון חמשת אלפים שקלים נחשת	5 Il avait un casque de bronze sur la tête et il était revêtu d’une cuirasse d’écailles. Le poids de sa cuirasse de bronze était de 60 kilos.
6 ומצחת נחשת על רגליו וכידון נחשת בין כתפיו	6 Il portait des jambières de bronze et un javelot de bronze entre les épaules,
7 וחץ חניתו כמנור ארגים ולהבת חניתו שש מאות שקלים ברזל ונשא הצנה הלך לפניו	7 le bois de sa lance était aussi gros que celui dont on fait le cadre d’un métier à tisser et la pointe de fer de sa lance pesait à elle seule sept kilos. Un porte-bouclier marchait devant lui.
8 ויעמד ויקרא אל מערכת ישראל ויאמר להם למה תצאו לערך מלחמה הלוא אנכי הפלשתי ואתם עבדים לשאול ברו לכם איש וירד אלי	8 Il se plaça face aux rangs d’Israël et les interpella: “Pourquoi êtes-vous sortis pour vous ranger en bataille? Je suis le Philistin et vous êtes les esclaves de Saül, n’est-ce pas? Choisissez donc parmi vous un homme, et qu’il vienne lutter contre moi.
9 אם יוכל להלחם אתי והכני והיינו לכם לעבדים ואם אני אוכל לו והכיתיו והייתם לנו לעבדים ועבדתם אתנו	9 S’il est capable de l’emporter sur moi, s’il m’abat, alors nous serons vos serviteurs; mais si je l’emporte sur lui, si je l’abats, c’est vous qui deviendrez nos esclaves et qui nous servirez.”
10 ויאמר הפלשתי אני חרפתי את מערכות ישראל היום הזה תנו לי איש ונלחמה יחד	10 Le Philistin ajouta: “Aujourd’hui j’ai lancé un défi aux troupes d’Israël, donnez-moi donc un homme pour que nous nous mesurions en combat singulier.”
11 וישמע שאול וכל ישראל את דברי הפלשתי האלה ויחתו ויראו מאד	11 Lorsque Saül et Israël entendirent les paroles du Philistin, ils furent terrifiés et complètement démoralisés.
12 ודוד בן איש אפרתי הזה מבית לחם יהודה ושמו ישי ולו שמנה בנים והאיש בימי שאול זקן בא באנשים	12 David était le fils de Jessé, un Éfratéen de Bethléem de Juda qui avait huit fils. Au temps de Saül, Jessé était déjà vieux, avancé en âge,
13 וילכו שלשת בני ישי הגדלים הלכו אחרי שאול למלחמה ושם שלשת בניו אשר הלכו במלחמה אליאב הבכור ומשנהו אבינדב והשלשי שמה	13 mais ses trois aînés étaient partis à la guerre avec Saül. Ces trois fils qui partirent à la guerre étaient Éliab, l’aîné, Abinadab, le second, et Chamma, le troisième.
14 ודוד הוא הקטן ושלשה הגדלים הלכו אחרי שאול	14 David était plus jeune, et comme les trois aînés étaient partis avec Saül,
15 ודוד הלך ושב מעל שאול לרעות את צאן אביו בית לחם	15 David allait et venait du service de Saül à la garde du troupeau de son père à Bethléem.
16 ויגש הפלשתי השכם והערב ויתיצב ארבעים יום	16 Chaque matin et chaque soir le Philistin se présentait: il fit ainsi pendant quarante jours.
17 ויאמר ישי לדוד בנו קח נא לאחיך איפת הקליא הזה ועשרה לחם הזה והרץ המחנה לאחיך	17 Jessé dit à David son fils: “Prends donc pour tes frères une mesure de grain grillé et dix pains. Tu iras au camp pour les porter à tes frères.
18 ואת עשרת חרצי החלב האלה תביא לשר האלף ואת אחיך תפקד לשלום ואת ערבתם תקח	18 Tu donneras ces dix morceaux de fromage au chef de mille, puis tu prendras des nouvelles de tes frères et tu me ramèneras d’eux un gage.”
19 ושאול והמה וכל איש ישראל בעמק האלה נלחמים עם פלשתים	19 Or ils étaient avec Saül et tout Israël dans la vallée du Térébinthe pour combattre les Philistins.
20 וישכם דוד בבקר ויטש את הצאן על שמר וישא וילך כאשר צוהו ישי ויבא המעגלה והחיל היצא אל המערכה והרעו במלחמה	20 De bon matin David se leva, il confia le troupeau à un gardien, puis il emporta son sac et partit comme Jessé le lui avait ordonné. Lorsqu’il arriva, l’armée quittait le camp pour prendre ses positions et pousser le cri de guerre.
21 ותערך ישראל ופלשתים מערכה לקראת מערכה	21 Les Israélites et les Philistins se rangèrent face à face.
22 ויטש דוד את הכלים מעליו על יד שומר הכלים וירץ המערכה ויבא וישאל לאחיו לשלום	22 David confia son sac à celui qui gardait les bagages et courut vers le front des troupes. Il alla saluer ses frères.
23 והוא מדבר עמם והנה איש הבנים עולה גלית הפלשתי שמו מגת ממערות פלשתים וידבר כדברים האלה וישמע דוד	23 Pendant qu’il parlait avec eux, voici que le colosse philistin sortit des lignes. Il s’appelait Goliath, c’était un Philistin de Gat. Il répétait toujours les mêmes paroles et David l’entendit.
24 וכל איש ישראל בראותם את האיש וינסו מפניו וייראו מאד	24 Dès qu’on le voyait, les Israélites se mettaient à distance car ils tremblaient de peur.
25 ויאמר איש ישראל הראיתם האיש העלה הזה כי לחרף את ישראל עלה והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עשר גדול ואת בתו יתן לו ואת בית אביו יעשה חפשי בישראל	25 Un homme d’Israël dit: “Avez-vous vu cet homme qui monte des lignes philistines pour insulter Israël. Le roi comblera de richesses celui qui l’abattra, il lui donnera sa fille en mariage et exemptera la maison de son père de tout impôt en Israël.”
26 ויאמר דוד אל האנשים העמדים עמו לאמר מה יעשה לאיש אשר יכה את הפלשתי הלז והסיר חרפה מעל ישראל כי מי הפלשתי הערל הזה כי חרף מערכות אלהים חיים	26 David demanda aux hommes qui étaient autour de lui: “Que fera-t-on pour celui qui abattra ce Philistin et vengera l’insulte faite à Israël? Qui est ce Philistin incirconcis, pour insulter les troupes du Dieu vivant!”
27 ויאמר לו העם כדבר הזה לאמר כה יעשה לאיש אשר יכנו	27 Les gens lui répétèrent les paroles qu’ils avaient entendues: “Voilà ce qu’on fera pour l’homme qui l’abattra.”
28 וישמע אליאב אחיו הגדול בדברו אל האנשים ויחר אף אליאב בדוד ויאמר למה זה ירדת ועל מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר אני ידעתי את זדנך ואת רע לבבך כי למען ראות המלחמה ירדת	28 Éliab, son frère aîné, l’entendit qui parlait avec les hommes de guerre et il se mit en colère contre David. Il lui dit: “Pourquoi es-tu venu ici? À qui as-tu confié les quelques brebis que nous avons dans le désert? Je te connais: tu cours après les occasions, et c’est pour voir la bataille que tu es venu ici.”
29 ויאמר דוד מה עשיתי עתה הלוא דבר הוא	29 David répondit: “Qu’ai-je donc fait? N’a-t-on plus le droit de parler?”
30 ויסב מאצלו אל מול אחר ויאמר כדבר הזה וישבהו העם דבר כדבר הראשון	30 Il se tourna vers un autre et lui posa la même question, mais les gens lui firent la même réponse que la première fois.
31 וישמעו הדברים אשר דבר דוד ויגדו לפני שאול ויקחהו	31 On avait entendu les paroles de David et on les avait rapportées à Saül qui le fit venir.
32 ויאמר דוד אל שאול אל יפל לב אדם עליו עבדך ילך ונלחם עם הפלשתי הזה	32 David dit à Saül: “Que personne ne tremble en face de ce Philistin, ton serviteur ira se battre contre lui.”
33 ויאמר שאול אל דוד לא תוכל ללכת אל הפלשתי הזה להלחם עמו כי נער אתה והוא איש מלחמה מנעריו	33 Mais Saül dit à David: “Tu ne pourras pas combattre ce Philistin, tu n’es qu’un enfant et lui est un homme de guerre depuis sa jeunesse.”
34 ויאמר דוד אל שאול רעה היה עבדך לאביו בצאן ובא הארי ואת הדוב ונשא שה מהעדר	34 David dit à Saül: “Ton serviteur gardait les troupeaux de son père, et lorsqu’un lion ou un ours venait pour emporter un mouton du troupeau,
35 ויצאתי אחריו והכתיו והצלתי מפיו ויקם עלי והחזקתי בזקנו והכתיו והמיתיו	35 je partais à sa poursuite, je le frappais et je lui arrachais de la gueule sa proie. S’il se jetait sur moi, je le saisissais par la barbe, je le frappais et je le mettais en pièces.
36 גם את הארי גם הדוב הכה עבדך והיה הפלשתי הערל הזה כאחד מהם כי חרף מערכת אלהים חיים	36 “Ton serviteur a mis à mal le lion et l’ours, et ce sera pareil pour ce Philistin qui a insulté les troupes du Dieu vivant!”
37 ויאמר דוד יהוה אשר הצלני מיד הארי ומיד הדב הוא יצילני מיד הפלשתי הזה ויאמר שאול אל דוד לך ויהוה יהיה עמך	37 David dit encore: “Yahvé qui m’a délivré de la griffe du lion et de la patte de l’ours, me délivrera de la main de ce Philistin.” Alors Saül dit à David: “Va et que Yahvé soit avec toi.”
38 וילבש שאול את דוד מדיו ונתן קובע נחשת על ראשו וילבש אתו שריון	38 Saül donna à David ses propres vêtements, il mit sur sa tête un casque de bronze et l’habilla d’une cuirasse.
39 ויחגר דוד את חרבו מעל למדיו ויאל ללכת כי לא נסה ויאמר דוד אל שאול לא אוכל ללכת באלה כי לא נסיתי ויסרם דוד מעליו	39 David attacha son épée par-dessus ses vêtements, il essaya de marcher, mais il n’était pas habitué. Alors David dit à Saül: “Je ne peux marcher avec tout cela, car je ne suis pas habitué.” Et David enleva tout.
40 ויקח מקלו בידו ויבחר לו חמשה חלקי אבנים מן הנחל וישם אתם בכלי הרעים אשר לו ובילקוט וקלעו בידו ויגש אל הפלשתי	40 Il prit son bâton et choisit dans le torrent cinq pierres bien plates. Il les mit dans son sac de berger, dans sa sacoche, il prit sa fronde en main et s’avança contre le Philistin.
41 וילך הפלשתי הלך וקרב אל דוד והאיש נשא הצנה לפניו	41 Le Philistin allait et venait et s’approchait de David; son porte-bouclier s’avançait devant lui.
42 ויבט הפלשתי ויראה את דוד ויבזהו כי היה נער ואדמני עם יפה מראה	42 Le Philistin regarda David et il le méprisa, car il n’était encore qu’un garçon (David était roux et d’une belle apparence).
43 ויאמר הפלשתי אל דוד הכלב אנכי כי אתה בא אלי במקלות ויקלל הפלשתי את דוד באלהיו	43 Le Philistin dit à David: “Suis-je un chien, pour que tu viennes contre moi avec des bâtons?” Alors le Philistin maudit David par tous ses dieux,
44 ויאמר הפלשתי אל דוד לכה אלי ואתנה את בשרך לעוף השמים ולבהמת השדה	44 puis il dit à David: “Avance vers moi, pour que je te livre en pâture aux oiseaux des cieux et aux bêtes des champs.”
45 ויאמר דוד אל הפלשתי אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון ואנכי בא אליך בשם יהוה צבאות אלהי מערכות ישראל אשר חרפת	45 David répondit au Philistin: “Tu viens à moi avec l’épée, la lance et le javelot, mais moi je marche contre toi au Nom de Yahvé des armées, le Dieu des troupes d’Israël que tu as insultées.
46 היום הזה יסגרך יהוה בידי והכיתך והסרתי את ראשך מעליך ונתתי פגר מחנה פלשתים היום הזה לעוף השמים ולחית הארץ וידעו כל הארץ כי יש אלהים לישראל	46 Aujourd’hui Yahvé te livrera entre mes mains, je t’abattrai et j’enlèverai ta tête de sur tes épaules. Aujourd’hui je te donnerai en pâture, toi et toute l’armée des Philistins, aux oiseaux des cieux et aux animaux de la terre, pour que toute la terre sache qu’il y a un Dieu en Israël.
47 וידעו כל הקהל הזה כי לא בחרב ובחנית יהושיע יהוה כי ליהוה המלחמה ונתן אתכם בידנו	47 Tous ceux qui sont ici rassemblés sauront que Yahvé ne sauve ni par l’épée ni par la lance, mais que la victoire appartient à Yahvé: c’est lui qui va vous livrer entre nos mains.”
48 והיה כי קם הפלשתי וילך ויקרב לקראת דוד וימהר דוד וירץ המערכה לקראת הפלשתי	48 À ce moment le Philistin avance et s’approche de David. David se décide, court droit devant lui à la rencontre du Philistin,
49 וישלח דוד את ידו אל הכלי ויקח משם אבן ויקלע ויך את הפלשתי אל מצחו ותטבע האבן במצחו ויפל על פניו ארצה	49 puis il porte la main à sa sacoche, il en tire une pierre et la lance avec la fronde. Il frappe le Philistin au front, la pierre s’enfonce dans son front et le Philistin tombe la face contre terre.
50 ויחזק דוד מן הפלשתי בקלע ובאבן ויך את הפלשתי וימיתהו וחרב אין ביד דוד	50 C’est ainsi que David triomphe du Philistin avec la fronde et la pierre: il abat le Philistin et le met à mort. Mais il n’a pas d’épée dans la main.
51 וירץ דוד ויעמד אל הפלשתי ויקח את חרבו וישלפה מתערה וימתתהו ויכרת בה את ראשו ויראו הפלשתים כי מת גבורם וינסו	51 Alors David court, il se tient debout sur le Philistin, il lui prend son épée qu’il tire du fourreau et, l’épée en main, il tranche la tête du Philistin. C’est ainsi qu’il l’achève. Les Philistins avaient vu la mort de leur champion: ils prirent la fuite.
52 ויקמו אנשי ישראל ויהודה וירעו וירדפו את הפלשתים עד בואך גיא ועד שערי עקרון ויפלו חללי פלשתים בדרך שערים ועד גת ועד עקרון	52 Les hommes d’Israël et de Juda se levèrent, poussèrent le cri de guerre et se lancèrent à la poursuite des Philistins jusqu’à l’entrée de Gat, et jusqu’aux portes d’Ékron. Tout au long du chemin qui va de Chaarayim jusqu’à Gat et Ékron, on voyait des cadavres de Philistins.
53 וישבו בני ישראל מדלק אחרי פלשתים וישסו את מחניהם	53 Quand les Israélites revinrent de cette poursuite acharnée contre les Philistins, ils pillèrent leur camp.
54 ויקח דוד את ראש הפלשתי ויבאהו ירושלם ואת כליו שם באהלו	54 David saisit la tête du Philistin et l’apporta à Jérusalem; quant à ses armes, il les déposa dans sa propre tente.
55 וכראות שאול את דוד יצא לקראת הפלשתי אמר אל אבנר שר הצבא בן מי זה הנער אבנר ויאמר אבנר חי נפשך המלך אם ידעתי	55 En voyant David partir à la rencontre du Philistin, Saül avait dit à Abner, le chef de son armée: “De qui ce garçon est-il le fils, Abner? Abner répondit: “Aussi vrai que je suis vivant, ô roi, je n’en sais rien.”
56 ויאמר המלך שאל אתה בן מי זה העלם	56 Le roi lui dit: “Renseigne-toi pour savoir de qui ce garçon est le fils.”
57 וכשוב דוד מהכות את הפלשתי ויקח אתו אבנר ויבאהו לפני שאול וראש הפלשתי בידו	57 Lorsque David revint d’avoir abattu le Philistin, Abner le conduisit devant Saül; il tenait à la main la tête du Philistin.
58 ויאמר אליו שאול בן מי אתה הנער ויאמר דוד בן עבדך ישי בית הלחמי	58 Saül lui dit: “De qui es-tu le fils, jeune homme?” Et David lui répondit: “Je suis le fils de ton serviteur Jessé de Bethléem.”